|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החלטה מס. שטע4/ של ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני מיום 08.06.2010 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 24.06.2010 ומספרה הוא 1848(שטע4/).
|
|
|
הממשלה ה-32 בנימין נתניהו
|
|
|
|
|
|
נושא ההחלטה
: |
מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל - רפורמה בתחום הביטחון האישי
|
|
|
|
|
מחליטים
: |
על מנת לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה משמעותית את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ותושבי המדינה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור כולל באיכות החיים במדינת ישראל, לפעול כדלקמן:
1. לחזק באופן מהותי את יכולת ההרתעה והאכיפה ברמה המקומית-מוניציפאלית וזאת על ידי הקמת מערך אכיפה עירוני, שתכליתו להפחית באופן ניכר את רמת האלימות, העבריינות וההתנהגות האנטי חברתית, תוך דגש ברור על עבירות שבתחום איכות החיים, כדרך מרכזית לשיפור איכות החיים של התושבים ברשות המקומית הרלבנטית.
2. החזון: יצירת סביבת חיים מוגנת ואיכותית שמעניקה רמה גבוהה של ביטחון אישי וקהילתי במרחב המוניציפאלי.
3. ייעוד מערך האכיפה העירוני: להוות מערך אכיפה עירוני אשר ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום של עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי חברתית.
4. ראש הרשות המקומית יעמוד בראש ויוביל את מערך "האכיפה העירוני". ראש הרשות יעמוד בראש "מועצה לאכיפה עירונית" (להלן: המועצה העירונית) שתפקידה יהיה להתוות את המדיניות בתחומי העיסוק של מערך האכיפה העירוני ברמה המוניציפאלית (ראה פירוט בהמשך).
5. מערך האכיפה העירוני יפעל בתחומי הרשות המקומית ולצרכיה תחת ההנחה כי הרשות המקומית מהווה את לבנת היסוד ויחידת השינוי הבסיסית, אשר בכוחה ובכוח מנהיגיה ניתן יהיה ליצור שינוי עמוק ויסודי ברמה המקומית.
6. מערך האכיפה העירוני אמור לאפשר מענה שלם, יעיל, מגוון ומהיר לשורה של בעיות וצרכים רלוונטיים ברמה המקומית ולתת כלי אפקטיבי בידי ראש הרשות להוציא מן הכוח אל הפועל את מדיניותו בכלל ואת סדר עדיפותו בפרט.
7. מערך האכיפה העירוני מהווה חלק מתפישה רחבה יותר אשר משלבת בתוכה מאמץ אזרחי רחב ומשמעותי לטיפול באלימות, עבריינות והתנהגות אנטי חברתית ברמה המוניציפאלית, תוך שילוב מאמץ במקרים הרלוונטיים עם התוכנית הלאומית "עיר ללא אלימות".
8. מערך האכיפה העירוני ברשות המקומית יורכב משתי מסגרות - משטרתית ואזרחית - והן:
- כוח שיטור עירוני ייעודי במשטרת ישראל.
- כוח פיקוח ייעודי ברשות המקומית.
9. כוח השיטור העירוני הייעודי מהווה כוח אורגני של משטרת ישראל והוא חלק מסד"כ התחנה המקומית (ראה פירוט בהמשך); כוח הפקחים הייעודי הינו יחידה מובחנת בתוך מערך הפיקוח העירוני, אשר יפעל על פי סמכויות כחוק. הכוח יוכל לבצע משימות פיקוח עירוני רגילות, אך יינתנו לו גם סמכויות בתחום מניעת אלימות כמפורט בהמשך לסעיף 13(ח)(2). בנוסף, יינתנו לכלל הפקחים סמכויות ייחודיות לצורך פיקוח ואכיפה של חוקי עזר עירוניים, כמפורט בהמשך בסעיף 13(ח)(4).
10.מערך האכיפה העירוני יוקם ויופעל כפיילוט לתקופה של שנתיים (כמפורט בהמשך) בלא יותר מ15- רשויות מקומיות.
11.תפקידי מערך האכיפה העירוני:
א. מתן יכולת אפקטיבית בידי ראש הרשות ובשיתוף משטרת ישראל על מנת לממש את היעדים בתחום של מניעת אלימות, עבירות איכות חיים והתנהגות אנטי חברתית.
ב. לפעול ליישום המדיניות העירונית ולהשלטת החוק והסדר וחיזוק הביטחון האישי ותחושת הביטחון האישי בתחומי הרשות וזאת על ידי הגברה משמעותית של רמת הנוכחות והבולטות של כוחות אכיפה משטרתיים ואזרחיים וביצוע פעולות מניעה, הרתעה ואכיפה.
ג. שיפור הזמינות והתגובה של כוחות אכיפה ומתן מענה שירותי מתקדם ויעיל לאזרח בתחומי הרשות המקומית.
12.עיקרי מודל מערך האכיפה העירוני:
א. יוקם מערך "אכיפה עירוני" בכל אחת מהרשויות המקומיות אשר ישתתפו בשלב הראשון של יישום התכנית.
ב. מערך זה מהווה מסגרת אב אשר תכלול בתוכה את המרכיבים הבאים: "מועצה לאכיפה עירונית" וועדות אשר יפעלו מטעמה (ראה פירוט בהמשך); כוח "השיטור העירוני הייעודי" המקומי של משטרת ישראל; כוח "הפיקוח העירוני הייעודי" של הרשות המקומית ומערך טכנולוגי.
ג. מערך זה יקבע את מדיניות האכיפה ברמה המקומית ויפעל באופן מתואם ומשולב עם כל יתר הגורמים במערך כדי לממש את היעדים העירוניים כפי שייקבעו.
ד. למען הסר ספק, קביעת משימות כוח השיטור העירוני הייעודי וכל החלטה בעניין זה נתונה בידי מפקדי המשטרה בלבד.
13.מבנים ומנגנוני ניהול:
א. ועדת היגוי לאומית בנושא שיטור ואכיפה עירונית (להלן: ועדת ההיגוי הלאומית) - תוקם ועדת היגוי לאומית שתשמש כפורום שקובע את המדיניות וסדרי העדיפויות ברמה הלאומית בראשות הוועדה יעמוד מנכ"ל המשרד לבט"פ ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד הפנים, הממונה על התקציבים, נציג היועץ המשפטי לממשלה, נציג משרד ראש הממשלה ונציג בכיר ממשטרת ישראל. הועדה תתכנס אחת לשלושה חודשים.
ב. מינהלה ארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון הפנים - תהווה יחידה מיחידות המשרד לבט"פ הכפופות למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. המינהלה הינה הגוף המסדיר, המתכנן והמנהל ברמה האזרחית של התוכנית ברמה הלאומית. תוקם כיחידה במשרד לביטחון הפנים.
תפקידי המינהלה:
(א) פיתוח מדיניות לאומית כוללת בנושא מערך האכיפה העירוני ואישורה בוועדת ההיגוי הלאומית.
(ב) גיבוש סדרי העדיפויות ברמה הלאומית ואישורם בוועדת ההיגוי הלאומית.
(ג) ניהול התכנית ברמה הלאומית
(ד) תכנון וניהול כולל של משאבי התכנית.
(ה) גיבוש מחקר הערכה וקביעת יעדים ומדדי תפוקה ותוצאה של התוכנית ואישורם בוועדת ההיגוי הלאומית.
(ו) הסדרת הממשקים בין השותפים בכלל, ועם הרשויות המקומיות בפרט, לרבות מחלוקות עקרוניות.
(ז) תכנון וביצוע תכנית מעקב, פיקוח ובקרה ברמות השונות הן לגבי כוח השיטור העירוני והן לגבי כוח הפיקוח העירוני הייעודי.
(ח) פיתוח הידע ברמה הלאומית והמקומית וניהול מחקרים מלווים.
(ט) הובלת תהליכי חקיקה נדרשים.
(י) בקרה ופיקוח על משאבי התכנית, כולל עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם הן לגבי כוח השיטור העירוני והן לגבי כוח הפיקוח העירוני הייעודי.
ג. מועצה לאכיפה עירונית (להלן: המועצה העירונית) - הפורום המרכזי ברמה המקומית, בראשות ראש הרשות המקומית. המועצה העירונית תגבש את המדיניות הכוללת ברמה המוניציפאלית ואת סדר העדיפות ברמה העירונית בתיאום עם משטרת ישראל.
חברים במועצה יהיו: ראש העירייה, סגני ראש העירייה, מנכ"ל הרשות המקומית, נציג מינהלת השיטור הארצית, מנהלי מחלקות חינוך, רווחה, ביטחון, ברשות המקומית, מנהל מערך הפיקוח העירוני, מפקד העירוני הייעודי בתחנה ושני נציגי ציבור אשר יסוכמו במשותף על ידי ראש הרשות והמינהלה הארצית. בעיר בה פועלת, לצד השיטור העירוני, תכנית "עיר ללא אלימות" יצורף נציג מטעמה כחבר במועצה העירונית. לו"ז הישיבות יועבר למינהלה הארצית, אשר תהיה רשאית לשלוח משקיף לפורום המועצה.
תפקידי המועצה העירונית:
(א) התווית המדיניות במגוון התחומים הנוגעים לטיפול בתופעות עבירות איכות החיים ותופעות אלימות, בריונות, ונדליזם התנהגות אנטי חברתית קביעת קווים מנחים וסדרי העדיפיות בתחום השיטור העירוני במרחב הרשות המקומית.
(ב) קביעת המטרות והיעדים ברמה העירונית וביצוע מעקב ובקרה אחר מימוש היעדים והשגת המטרות העירוניות.
(ג) הפקת דו"חות תכנון מול ביצוע ודיווח למינהלה הארצית.
ד. ועדת המשנה העירונית לאכיפה - מהווה את הפורום הפועל ליישום מדיניות האכיפה העירונית, כפי שנקבע במנהלת האכיפה העירונית, ומתרגמת אותה לתוכנית אופרטיבית מתואמת. מדיניות האכיפה העירונית מתייחסת לכלל הפעילות של כוח השיטור העירוני הייעודי ושל כוח הפקחים הייעודי.
ועדת המשנה תורכב מראש עיר/מנכ"ל הרשות המקומית, מפקד כוח השיטור העירוני המשטרתי, מנהל יחידת הפיקוח הייעודית ברשות המקומית וממונה הביטחון ברשות המקומית.
תפקידי ועדת המשנה:
(א) הגדרת סדרי עדיפות קונקרטיים ומתואמים וגיבוש תכנית עבודה עקרונית של כוחות האכיפה העירוניים.
(ב) תיאום הפעילות ושיתופי הפעולה בין כוח השיטור העירוני המשטרתי ליחידת הפיקוח העירוני הייעודית וגורמי האכיפה העירוניים רלוונטיים נוספים כנגזרת מתכנית האכיפה הכוללת.
(ג) זיהוי ומיפוי פערים וקשיים ברמה השוטפת.
(ד) הפקת דו"חות ביצוע מול התוכנית ודיווח למועצה העירונית.
ה.יחידת שיטור עירוני במטה הארצי במשטרת ישראל שתהיה אחראית בין היתר על בניין הכוח, תורת הפעלה, מתן הנחיות, הכשרות, רכש, פיקוח ובקרה ופעולות תיאום בנוגע ליחידות השיטור העירוני.
ו. חילוקי דעות ומחלוקות: סוגיות לגביהן קיימות חילוקי דעות ואי הסכמות בין הפיקוד המשטרתי המקומי לבין ראש הרשות המקומית באשר להפעלת כוח השיטור העירוני המשטרתי, יובאו להכרעתו של מפקד המרחב המשטרתי הרלוונטי. במידת הצורך ראש הרשות יוכל לפנות למפקד המחוז או לנציגו.
במקרים של מחלוקות עקרוניות יוכל ראש הרשות המקומית להעלות הנושא לדיון במינהלה הארצית.
ז. הפסקת הפיילוט:
1) במקרים בהם לא ביצע כוח השיטור הייעודי את תפקידיו, הדבר הובא בפני המינהלה הארצית אך לא בא על פתרונו, רשאי ראש הרשות המקומית להודיע בכתב שלושה חודשים מראש על הפסקת פעילות מערך האכיפה העירוני ברשות המקומית שבראשותו לרבות הפסקת מימון חלקו בפעילות המערך ואז תופסק פעילות המערך באותה רשות מקומית.
2) במקרים בהם לא עמדה הרשות המקומית במחויבותה כמפורט בהחלטה או קיים חשש לכאורה שהרשות משתמשת בכוח לצרכים שאינם ראויים, והדבר נידון ואושר על ידי המינהלה הארצית בהשתתפות ראש הרשות המקומית המדוברת, אזי תהיה רשאית המינהלה הארצית להודיע בכתב, שלושה חודשים מראש, על הפסקת פעילות מערך האכיפה העירוני, לרבות הפסקת מימון הממשלה במערך.
כספי הממשלה לפעילות מערך האכיפה העירוני יועברו למימון פעילות מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית אחרת, כפי שיוחלט על ידי המינהלה הארצית ובתיאום עם משטרת ישראל.
ח. כוח השיטור העירוני הייעודי:
1) בתחנות המשטרה המצויות בתחום הרשויות עירוני ייעודי. כוחות אלו יאוישו בשוטרים של משטרת ישראל (סיווגם והרכבם יפורטו בהמשך).
2) כוח זה יהווה יחידה נפרדת בתוך תחנת המשטרה הרלוונטית והוא יוכפף ישירות למפקד התחנה ויפעל על ידו בלבד.
3) כוח השיטור העירוני הייעודי יפעל, על בסיס סדר הכוחות הייעוד שהוקצה לו ברמת התחנה ועל בסיס כלל האמצעים שיקבעו ויינתנו לו לשם כך, בכדי לממש את מדיניות ההרתעה, המניעה והאכיפה המקומית ואת יעדי האכיפה העירוניים כפי שנקבעו במועצה העירונית.
4) כוח זה יופעל אך ורק בתחום המוניציפאלי של הרשות המקומית, ולטובת ביצוע התפקידים והמשימות אשר לשמן נועד למעט במקרים חריגים המפורטים בסעיפים 6-7 כדלהלן כך גם לגבי האמצעים שיינתנו לו לשם מילוי משימה זו ואשר יופעלו אך ורק לשם ביצוע התפקידים והמשימות של כוח השיטור העירוני הייעודי.
5) יחד עם זאת, במקרה של אירועי תגובה המחייבים תגובה מיידית מצד השוטר ביחידות השיטור העירוני מתוקף מעמדו ותפקידו כשוטר במשטרת ישראל יגיב השוטר כנדרש.
6) במצבי חירום לאומיים, כגון: מלחמה, אירוע אסון המוני וכיוצא בזה ניתן יהיה להסיט את כוח השיטור הייעודי מהתחום המוניציפאלי או מתחום משימותיו כפי שהן מוגדרות בהחלטה זו.
7) במצבי קיצון מבצעיים, כגון אירוע טרור, ניתן יהיה להסיט הכוח ממשימותיו לשם מתן מענה מיידי וראשוני בלבד.
8) כל החלטה להפעיל את הכוח מחוץ לתחום המוניציפאלי או להפעילו מחוץ למשימות כאמור בסעיפים 6 ו7- תעשה באישור המפכ"ל בלבד, בהתאם לקריטריונים שיקבעו מראש ע"י השר לביטחון הפנים בתאום עם ראש הממשלה ויוצגו לוועדת השרים.
9) המשטרה לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות אשר במסגרתן יוקם מערך השיטור העירוני ולא תפחית מהיקף סד"כ השוטרים והיקף הפעילות הקיים רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני וזאת בהתאם למיפוי פריסת הכוחות הרלוונטיים שיוצג לועדת ההיגוי בתוך 60 יום מיום קבלת החלטת הממשלה.
10)כל חריגה מהמדיניות כאמור בסעיף 9, קרי שינוי בסד"כ התחנה, תיעשה רק בנסיבות מיוחדות, לאחר שמוצו כלל האפשרויות הנוספות, באישור מראש של השר לביטחון הפנים ולאחר תיאום מלא עם המינהלה הארצית והרשות המקומית.
11)ככלל, כוח השיטור העירוני הייעודי יופעל מבצעית באופן שנגזר מהמאפיינים והצרכים ברמה העירונית; ניתן יהיה להפעיל את הכוח על בסיס משמרות, ריכוזי מאמץ, מיקוד גיאוגרפי, תפיסות מבצעיות שונות ועוד.
בהקשר זה המינהלה הארצית תוכל להציע מודלים נוספים אשר יהיו חלק מהפיילוט ברמה הלאומית, כגון: שוטרים אשר יוקצו לרבעים/איזור גיאוגרפי נתון בתחומי הרשות; מודל שמשלב ריכוז כוח עם שוטרים מוקצים; מודל שמשלב חלוקת עבודה יותר ממוקדת וברורה בין כוח שיטור עירוני ייעודי ובין כוח פקחים ייעודי וכך הלאה.
12)כוח השיטור העירוני הייעודי יצויד במערכות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אשר יקנו לו יכולות למתן שירות איכותי, יעיל ומהיר.
13)תפקידים עיקריים של כוח השיטור העירוני הייעודי:
א. פעילות בתחום המאבק בתופעות בריונות, אלימות וונדליזם כגון:
- נוכחות וסיורים למניעת בריונות רחוב
וונדליזם במקומות מועדים, במוקדי אלימות, בריכוזי קהל, במרחב הציבורי תוך שימת דגש על גנים ציבוריים, פארקים ומתקנים ציבוריים/עירוניים ומתנ"סים לרבות בתי ספר.
- נוכחות וסיורים רגליים במוקדי בילוי, "מאתרים", פיצוציות, שווקים, חופי רחצה וקניונים.
- סיורים ונוכחות באזורים של מוסדות ומשרדים עירוניים לשם הרתעה מפני אלימות כלפי עובדי הרשות, בהתאם להערכת סיכונים, או במקומות רגישים בהם מתבצעת פעילות פיקוח של פקחי הרשות המקומית לפי חוק או ליווי משימות פיקוח כאמור כאשר קיים צפי לאלימות או להפרת הסדר הציבורי.
ב. בפעילות בתחום המאבק בעבירות איכות החיים כגון:
- טיפול מניעתי ותגובתי למטרדי רעש והפרעת המנוחה.
ג. סיוע בתחום אכיפת עבירות רישוי בניה וביצוע צווי בימ"ש עירוניים כגון:
- סיוע לפקחי הרשות המקומית בעת מילוי תפקידם ובפרט בכל הנוגע לאכיפת חוק רישוי עסקים וחוק תכנון ובניה בעת שנדרשת נוכחות של שוטרים
- ביצוע צווי הבאה של בתי משפט עירוניים.
ד. בתחום המאבק בשכרות ואכיפת עבירות הקשורות לאלכוהול כגון:
- אכיפה וטיפול בכל הנוגע למאבק בשכרות והפרות הסדר הציבורי הנובעת ממנה.
- אכיפת עבירות המתבצעות אגב מכירת אלכוהול.
ה. פעילות בתחום התנועה כגון:
- סיוע באכיפת עבירות בתחום התנועה, לרבות עבירות חנייה וגרירת כלי רכב.
- טיפול באכיפה ובהזרמה של התנועה.
ו. פעילות בתחום אבטחת אירועים כגון:
- סיוע באבטחת אירועי סדר ואירועים תחת כיפת השמיים רחבי היקף של הרשות המקומית.
ז. בנוסף, ראש הרשות המקומית יוכל להציע כי
מערך האכיפה העירוני הייעודי יבצע תפקידים נוספים בתחום מניעת האלימות ואכיפת החוק כנגזרת מצרכים מקומיים ייחודיים ובתנאי שיעמדו בהלימה עם ייעוד מערך האכיפה העירוני ויאושרו על ידי המינהלה הארצית בתיאום עם משטרת ישראל.
14)שיטור עירוני ייעודי - מבנה הכוח והרכבו:
ככלל, כוח השיטור העירוני הייעודי יופעל באופן מרוכז ובמסגרת צוותים אורגניים, אשר ימנו 10 שוטרים בכל צוות. צוות זה יהווה את לבנת היסוד במערך השיטור העירוני. תיתכן הפעלת מודלים נוספים בהם שוטרים יופעלו שלא במרוכז ושלא בצוותים אורגניים (ראה פירוט בהמשך). בנוסף, במקרים מסוימים ניתן יהיה להקצות צוותים בעלי סד"כ שונה (גדול או קטן יותר).
כל צוות יורכב מתמהיל שוטרים בעלי ותק שונה ההולם את המשימות שעל המערך להתמודד עימן. 25% מכלל שוטרי השיטור העירוני יהיו שוטרים מנוסים (קבע מובהק) ו75%- מהם יהיו שוטרים צעירים (קבע ראשוני).
סד"כ זה יפעל באופן רגלי ורכוב, על בסיס אמצעים כפי שייקבעו בהמשך.
דגש רב יינתן למערכות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים בהם יצויד כוח השיטור העירוני. הכוונה היא לאפשר שירות, יעיל, מהיר ומדויק לאזרח ומתן מענה מבצעי מתקדם. סוג המערכות והאמצעים, הדרך בה ישולבו בפיילוט והמשאבים שיוקצו לשם כך, יסוכמו בהמשך בין המינהלה הארצית שבמשרד לביטחון הפנים ובין משטרת ישראל.
סד"כ השיטור העירוני בכל רשות ייקבע כנגזרת מהפרמטרים הבאים:
- גודל האוכלוסייה
- אחוז הנוער מכלל האוכלוסייה ברשות - מספר הפקחים ברשות
- הרמה הסוציו-כלכלית של הרשות עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- שיעור הפשיעה בה (תיקים ל1,000- תושבים).
המפתחות הסופיים יפותחו על ידי מנהלת השיטור העירוני בתיאום עם משטרת ישראל ויובאו לאישור ועדת ההיגוי הלאומית.
ט. המשרד לביטחון הפנים יפרסם תזכיר חוק שיגדיר את תפקידי השיטור העירוני וימנע את היכולת להסיטו משימותיו בהתאם לאמור בהחלטה זו. עם זאת, במידה יוסכם בין המשרד לבט"פ למשרד האוצר על אמצעי אחר לעיגון הסוגיה אזי לא תידרש חקיקה.
י. כוח הפיקוח העירוני הייעודי:
1) כאמור, תוקם יחידת פיקוח עירונית ייעודית. יחידה זו תהווה יחידה מובחנת ונפרדת בתוך מערך הפקחים העירוני הרגיל. יחידה זו תפעל בכפיפות לראש הרשות המקומית או מי מטעמו.
2) רשות מקומית שתצטרף לתוכנית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני לו תתחייב במענה לקול הקורא, אשר במסגרתו יוקם בה מערך השיטור העירוני. כמו כן, לא תפחית הרשות את היקף סד"כ הפקחים העירוניים הקיים ואת היקף הפעילות הקיים, בשל הקמת כוח הפיקוח העירוני הייעודי, וזאת בהתאם למיפוי מערך הפיקוח העירוני הקיים, שיוצג במסגרת תהליך בחירת הערים. מנגנון לחריגה ממדיניות זו יסוכם בהמשך ע"י המינהלה הארצית ויאושר ע"י ועדת ההיגוי הלאומית.
3) בנוסף לסמכויות הקיימות לפקחים על פי חוק, יוענקו לפקחי כוח הפיקוח העירוני הייעודי, שיהיו עובדי הרשות המקומית, סמכויות ייחודיות נוספות בכל הקשור למניעת אלימות כמפורט בהצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו2010-) - פרק ט' ביטחון פנים, ה"ח 436 מ16.6.09-) ובהצעה לתיקון חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (סמכויות למאבטחים באירועי אלימות), התש"ע2010-. מתן סמכויות אלו לכוח הפיקוח העירוני הייעודי יהווה תנאי להתחלת הפיילוט. למען הסר ספק, סמכויות אלו לא יוענקו לפקחים בערים שמחוץ לפיילוט.
4) בנוסף, כוח הפיקוח הייעודי יוכשר ויוסמך להכוונת תנועה בהתאם לתקנה 23 לתקנות התעבורה.
5) בנוסף, יוקם צוות משותף בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות נציגי משרד הפנים, משרד האוצר, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל להעצמת סמכויות כלל הפקחים העירוניים (ולא רק כוח הפיקוח הייעודי), לצורך פיקוח ואכיפה של הוראות פקודת העיריות (נוסח חדש) וחוקי עזר שהותקנו לפיה, וכן של הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח1968-. הצוות יגיש תזכיר חוק בנושא בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הממשלה.
6) פקחים אלה יאותרו, יוכשרו ויאומנו על בסיס קריטריונים ותוכנית הכשרות שתאושר על ידי המינהלה הארצית במשרד לבט"פ ובהתאם לדרישות החוקים הרלוונטיים. הסמכת הפקחים הייחודית לנושא המאבק באלימות תעשה על ידי השר לביטחון הפנים/משטרת ישראל, לאחר בדיקה, אישור והמלצה חיובית של המינהלה הארצית.
7) תפקידים ומשימות עיקריות של כוח הפיקוח העירוני הייעודי:
א. תפקידי פיקוח ואכיפה בתחום סמכותם ובייחוד:
- בתחום המאבק בעבירות איכות חיים
- טיפול מניעתי ותגובתי למטרדי רעש והפרעת המנוחה
- טיפול בתחום עבירות התכנון הבנייה
ב. סיוע למשטרת ישראל בכלל משימות השיטור העירוני בתיאום ובשיתוף עולה עם משטרת ישראל, בהתאם למפורט בסעיף 13 לעיל את בהתאם לסמכויות מוקנות להם על פי החוק.
ג. באירוע אסון המוני כוח הפיקוח העירוני יוכל להיות מוכפף למשטרת ישראל כאמור בסעיף 90ד לפקודת המשטרה לשם ביצוע תפקידו על פי דין ולביצוע כל הנחיה סבירה אחרת של משטרת ישראל ובכלל זה נקיטת כל אמצעי הנדרש לשם הערכות או לצמצום נזק של האירוע, הכוונת תנועה ועוד.
יא. מערך טכנולוגי עירוני:
1) ברשויות המקומיות שישתתפו בפיילוט יוקם מערך טכנולוגי מתקדם אשר יכלול מוקד עירוני ופריסת מערך מצלמות, סנסורים ועוד ב"נקודות חמות" (SPOTS HOT).
2) המטרות המרכזיות של המערך הטכנולוגי העירוני הינן:
- יצירת הרתעה;
- יצירת כלי פיקוח, בקרה ואכיפה לגורמי הביטחון העירוניים וגורמי משטרת ישראל;
- יצירת תשתית למערכת שו"ב (שליטה ובקרה) שתאפשר איסוף מידע, תחקורו, ניתוחו, אחזורו והפצתו לגורמי אכיפת החוק הנוגעים בדבר. המערכת לא תפגע בצנעת הפרט ובדרישות החוק;
- יצירת יכולת התערבות בזמן אמת לצורך סיכול ומניעת אלימות, עבריינות והפרות סדר ציבורי.
3) בכל רשות מקומית שתכנס לפיילוט יתבצע תהליך מיפוי, בהובלת המינהלה הארצית, שיבחן את הצרכים ויקבע את אופן הקמת ו/או חיזוק המערך הטכנולוגי בכל רשות. בהקשר זה, יצוין כי יתכן מצב בו תהליך המיפוי יוביל למסקנה כי המערך הטכנולוגי הקיים הינו מספק.
4) מודל מפורט של המענה הטכנולוגי כאמור לעיל לרבות קריטריונים להפעלת מערך המצלמות יגובש על ידי המשרד לביטחון הפנים בתוך 90 יום מיום וקבלת ההחלטה ויאושר על ידי ועדת ההיגוי הלאומית.
5) המשרד לביטחון הפנים יקבע הנחיות לעניין הצבה ושימוש במצלמות שיובאו לאישור ועדת ההיגוי הלאומית.
14. על מנת להיערך ליישום הפיילוט יוקמו המנגנונים הבאים באופן מיידי:
א. ועדת היגוי לאומית בנושא שיטור ואכיפה עירונית בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, כאמור לעיל.
ב. המינהלה ארצית לשיטור ואכיפה עירונית כיחידה במשרד לביטחון הפנים, כאמור לעיל. מבנה והיקף היחידה יסוכמו בין המשרד לבטחון הפנים ומשרד האוצר בתוך 14 יום מיום קבלת החלטת הממשלה. מנהל המינהלה ייבחר בוועדת איתור, שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ואשר הרכבה הסופי ייקבע בהמשך.
ג. יחידת שיטור עירוני במשטרת ישראל כאמור לעיל. מבנה והיקף היחידה יסוכמו בין המשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר בתוך 14 יום מיום קבלת החלטת הממשלה.
ד. בנוסף, הערכות מלאה של משטרת ישראל, על פי מתכונת ולוחות זמנים אשר יקבעו על ידי ועדת ההיגוי הלאומית.
15. גיוס והכשרה:
א. משטרת ישראל תיערך לגיוס הכשרה והפעלה של כוחות השיטור העירוני, ככל שיידרש, על פי מתכונת ולוחות זמנים אשר יקבעו בנפרד.
ב. רשויות מקומיות שיכללו בתוכנית ייערכו לגיוס, הכשרה והפעלה של כוחות הפיקוח העירוני, ככל שיידרש, על פי מתכונת ולוחות זמנים אשר ייקבעו בנפרד.
16.הפעלת התוכנית ברשויות תבוצע בהדרגה, כאשר כוחות שיטור עירוני ייעודים ראשונים יוכנסו לתחנות משטרה ברשויות המקומיות הרלוונטיות בנובמבר 2010, עד סוף יולי 2011 יוכנס סד"כ מלא לרשויות המקומיות.
17.האפשרות להשתתף בתוכנית תהיה פתוחה לכלל הרשויות, בהתאם לקריטריונים שיקבעו ע"י המינהלה הארצית ואשר יוצגו לוועדת ההיגוי הלאומית ויאושרו על ידי ועדת השרים למאבק באלימות. במסגרת הקריטריונים שיפותחו תינתן הדעת לכניסה לתוכנית של רשויות מקומיות בעלות מאפיינים שונים (כגון: גודל העיר, פריפריה - מרכז, מצב סוציו -אקונומי, מגזרים ייחודיים וכו'). הקריטריונים לבחירת הרשויות המקומיות שיכנסו לתוכו יתבססו, בין היתר, על אמות המידה הבאות: מחויבות והיערכות הרשות המקומית להקמת והפעלת המערך ובכלל זה הנכונות להקצות לכך משאבים מתקציבה, רמת האלימות והעבריינות ברשות והפעלת תוכניות תומכות ברשות המקומית להתמודדות עם עבירות אלימות ואיכות חיים. בכל מקרה, צירופה של רשות מקומית לפיילוט תותנה באישור משרד הפנים בדבר יכולתה של הרשות לעמוד בהתחייבויות הנדרשות ממנה במסגרת ההשתתפות בפיילוט. תהליך הרשויות המקומיות המשתתפות בפיילוט יסתיים בתוך 60 ימים מיום הקמת המינהלה הארצית. רשימת הרשויות המקומיות אשר ישתתפו בפיילוט תאושר על ידי ועדת שרים למאבק באלימות.
18. המינהלה הארצית, בתיאום עם המשטרה, תכין תוכנית יישום להקמת מערכי האכיפה העירוני, בהתייחס לרשויות שייבחרו להשתתף בתוכנית כאמור לעיל. תוכנית היישום תגובש בתוך 30 יום מיום סיום תהליך קביעת הרשויות המשתתפות בתוכנית.
19. יישום התוכנית ילווה בקביעת מדדי תפוקה ותוצאה ובמחקר הערכה על תוצאותיה והשלכותיה. גיבוש והובלת מחקר ההערכה ייעשה על-ידי המינהלה הארצית. גיבוש מחקר ההערכה יבוצע בתוך 60 יום מיום הקמת המינהלה הארצית, המחקר יוצג לוועדת ההיגוי הלאומית ויאושר על ידי ועדת השרים למאבק באלימות.
20. תקצוב התוכנית:
א. העלות הכוללת של הפיילוט, שיארך 24 חודשים כאמור לעיל, תסוכם כחלק מדיוני התקציב לשנים 2012-2011 ותכלול את כל תקורות הצדדים.
ב. מתוך העלות הכוללת יוקצה תקציב, אשר היקפו הסופי ייקבע בהמשך, למשרד לביטחון הפנים לטובת:
1) הקמת המינהלה הארצית, כאמור בסעיף 14(ב).
2) הקמת יחידת שיטור עירוני במשטרת ישראל כאמור בסעיף 14(ג).
3) מחקר מלווה - הסכום הסופי ואופן הפריסה ייקבעו בהמשך.
4) הקמת מערכי הטכנולוגיות ברשויות המקומיות כאמור בסעיף 13(יא), כאשר הסכום הסופי שיוקצה לטובת הקמת המערכים הטכנולוגיים ואופן פריסתם ייקבעו בהמשך.
ג. מתוך התקציב המוקצה לפיילוט כאמור בסעיף 20(א) ולאחר הפחתת העלויות הנדרשות כאמור בסעיף 20(ב) יוקצה 40% מהתקציב עבור מימון כוח הפקחים הייעודי, ו60%- למימון כוח השיטור העירוני.
ד.תקצוב התוכנית ייעשה במשותף ע"י המדינה והרשויות המקומיות המשתתפות בתוכנית כך שסך חלקה של המדינה לא יעלה על 50%. עם זאת, ועל מנת לעודד את כלל הרשויות המקומיות להשתתף בתוכנית ללא תלות ביכולתן הכלכלית, ייקבעו שיעורי השתתפות דיפרנציאליים לרשויות המקומיות השונות. שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות ינועו בין 20% ל80%-. מעבר לכך, תינתן לרשות מקומית האפשרות להציע הגדלת שיעור ההשתתפות הקבוע לה באופן שיעניק לה ניקוד עודף בדירוג הכניסה לתוכנית.
ה.ועדת ההיגוי הלאומית, באישור שר האוצר ושר הפנים, תהיה רשאית לשנות את שיעורי ההשתתפות הדיפרנציאליים כאמור וזאת על מנת לעמוד במגבלה של חלקה של המדינה במימון התוכנית או בכפוף לעמידה בחלקה של המדינה כאמור.
ו.חלקה של המדינה במימון המערך ימומן 60% מתקציב תוספתי ו40%- מתקציב המשרד לביטחון הפנים. האוצר יקצה למשטרה תוספת שיאי כוח אדם ורכב כנדרש.
ז.המינהלה הארצית תעביר למשטרת ישראל מדי חודש את החלק היחסי הנדרש להפעלת התכנית, ע"פ הפעלת התכנית בפועל ברשויות מקומיות. העברה זו תתבצע עד ה15- בכל חודש. העברה זו תכלול את חלקה של המדינה וחלקן של הרשויות המקומיות בהן תפעל התכנית (ככל שחלקן של הרשויות המקומיות הגיע עד מועד זה).
ח.רשות מקומית שתשתתף בתוכנית תעביר התחייבות בלתי חוזרת למשך כל תקופת הפיילוט למימון חלקה בתוכנית כפי שייקבע.
ט.חלקה של הרשות המקומית בפרויקט ייקבע ע"י המינהלה הארצית, כאמור לעיל. הרשות המקומית תעביר למינהלה הארצית שבמשרד לבט"פ עד ה10- בכל חודש את חלקה היחסי עבור אותו חודש. המינהלה הארצית תדאג להעברת התשלום למשטרת ישראל.
במקרים בהם שיעורי ההשתתפות הדיפרנציאלים ייצרו מצב בו המדינה מממנת תוספת לכוח הפיקוח העירוני הייעודי, תעביר המינהלה הארצית לרשות המקומית את התשלום הנדרש לרשות המקומית בהתאם למנגנון שייקבע בהמשך.
י.במידה ולא תעביר הרשות המקומית את חלקה בחודש נתון, יקזז החשב הכללי מסך ההעברות מכל סוג שהוא המגיעות לרשות המקומית את חלקה זה, ויעבירו ישירות למינהלה במשרד לביטחון הפנים בתוך 30 יום ממועד התשלום המקורי. העברה שכזו תיעשה לאחר שפנה החשב הכללי לרשות המקומית והודיע לה על כוונתו לעשות כך ולאחר שלא העבירה חלקה כאמור. אי העברת חלקה של רשות בחודש נתון תהווה עילה להפסקת הפיילוט, כאמור בסעיף 13(ו) לעיל.
יא.הסדרת המנגנון להעברת מימון זה יסוכם תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה בין המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי.
21. המשרד לביטחון הפנים יעביר דיווח שנתי לממשלה אודות סטאטוס התוכנית."
|
|
|
|
|
|
הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.
החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|