א.דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב.סקירת ראש המטה לביטחון לאומי
ג.השתתפות בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות
ד.צעדים כלכליים לשינוי כלכלי - חברתי

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:-

"ישראל היא מדינה דמוקרטית, מערבית, ליברלית. בדמוקרטיה מערבית ליברלית, המרחב הציבורי הוא פתוח והוא בטוח לכולם, לגברים ולנשים כאחד. אין בו מקום לשום התנכלות ולשום אפליה.

שוחחתי אמש עם השר לביטחון הפנים שסיפר לי על הפעולות שכבר ננקטו. שוחחתי גם עם היועץ המשפטי לממשלה. המשטרה עושה ותעשה, קודם כל, לעצור ולפעול נגד מי שיורק, מי שמרים יד ומי שמתנכל, ואני מבקש  גם ממשרדי הממשלה ומרשויות האכיפה לפעול להסרת שלטים שמפרידים מדרכות. אין לזה מקום במדינה דמוקרטית חופשית.

אנחנו נפעל בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, אמצעים חוקיים, אבל אני רוצה להדגיש שזה לא רק עניין חוקי, זה גם עניין חברתי, זו שאלה של נורמות ציבוריות וחברתיות.
לכן אני פונה כאן לכל אנשי הציבור ולמנהיגים הרוחניים לפעול נגד התופעה הזאת. המרחב הציבורי בישראל יהיה פתוח ובטוח לכולם."

ב. מר יעקב עמידרור, ראש המטה לביטחון לאומי, סקר בפני הממשלה את ההתפתחויות האחרונות באזורנו ואת האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל בתחום המדיני והביטחוני כתוצאה מהתפתחויות אלה.

ג. הממשלה החליטה בהמשך להחלטותיה מס' 3024 מיום 27 בינואר 2008, מס' 4032 מיום 24 באוגוסט 2008  ומס' 4462 מיום 1 בפברואר 2009, שעניינן השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות בטיסות בינלאומיות, ובשים לב לסיכום אשר נחתם בין חברת אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן – אל על) לבין המדינה מיום 3 באוגוסט 2011, והסיכום המשלים מיום 21 בדצמבר 2011 (להלן – סיכום אל על) ובכלל זה  התחייבותה של חברת אל על להמשיך ולתת שירותי אבטחת תעופה לחברות התעופה הישראליות לפי הוראות והנחיות השב"כ:

1. לעדכן את שיעור השתתפות המדינה בתקציב אבטחת התעופה של חברות תעופה ישראליות אשר מספקות שירותי אבטחת תעופה בהתאם להוראות השב"כ, כמפורט להלן: 

א. השתתפות בשיעור 65% החל מיום 1 בינואר 2011 ועד יום  31 בדצמבר 2011.

ב. השתתפות בשיעור 70% החל מיום 1 בינואר 2012.
ג. על אף האמור בפסקאות (א) ו-(ב) –

1)  השתתפות בשיעור 75% לאחר חתימה על הסכם תעופה גלובאלי עם  האיחוד האירופי, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 441 מיום 12 בספטמבר 2006 (להלן – הסכם שמיים פתוחים).

2) השתתפות בשיעור 80% החל מהמועד שבו התחילה פעילותם של שני קווי תעופה סדירים לפחות אשר לא פעלו טרם חתימת הסכם שמיים פתוחים או הורחבה פעילותם של ארבעה קווי תעופה סדירים קיימים, או התחילה פעילותו של קו תעופה סדיר אחד לפחות אשר לא פעל טרם חתימת הסכם שמיים פתוחים והורחבה פעילותם של שני קווי תעופה סדירים קיימים, והכל בהתאם להסכם שמיים פתוחים וההסכם אפשר את תחילת פעילותם או הרחבתם.

2. בשל אספקת שירות אבטחת תעופה על ידי אל על לחברות תעופה ישראליות אחרות לפי הוראות השב"כ, להגדיל את מסגרת תקציב התקורות השנתי לאל על, הכלול במסגרת תקציב אבטחת התעופה, ב- 250 אלף דולר ארה"ב, החל משנת 2011, כך שיעמוד על 2.25 מיליון דולר ארה"ב. היקף השתתפות המדינה במסגרת תקציב התקורות השנתי לאל על ייעשה בהתאם למדרגות ההשתתפות המפורטות לעיל, לפי העניין, ובכפוף להוצאה בפועל של סכום זה. הגדלת מסגרת תקציב התקורות כאמור בסעיף זה מותנית בהרחבה בפועל של הכיסוי הביטוחי של אל על בשל סיכוני מלחמה וטרור מכיסוי בגובה של 1 מיליארד דולר ארה"ב לכיסוי בגובה של 1.5 מיליארד דולר ארה"ב, והוכחת ביצוע הוצאות אלו.

3. לעדכן את השתתפות המדינה בתקציב אבטחת התעופה של חברת תעופה ישראלית שלא מתקיים בה האמור בסעיף 1 להחלטה, בהתאם למתווה המפורט באותו סעיף,  בהתקיים התנאים הבאים:

א. החברות יכללו במסגרת פוליסות הביטוח והרחבי הכיסוי של כלי הטיס שבשימושן סעיף ויתור על זכות השיבוב כלפי אל על בגין נזקים הנובעים מסיכוני מלחמה וטרור.

ב. החברות יוסיפו את אל על כמבוטחת נוספת בפוליסת הביטוח ובהרחבי הכיסוי של ביטוחי החבויות שלהן בקשר לנזקי גוף ורכוש לנוסעים ולצדדים שלישיים, לעניין נזקים ופגיעות שיגרמו להן הנובעים מסיכוני מלחמה וטרור, וכן ויתור על זכות השיבוב כלפי אל על.

4. להטיל על החשב הכללי במשרד האוצר להכין, תוך ארבעה חודשים, כתב שיפוי בהתאם לעקרונות המפורטים בסיכום אל על בשל נזקים אשר ייגרמו לאל על בשל האירועים המבוטחים במסגרת פוליסת הביטוח והרחבי הכיסוי של חברות תעופה ישראליות.

5. הוראת אבטחה אשר התקבלה לאחר אישור תקציב אבטחת תעופה ולא נלקחה בחשבון במסגרת תקציב אבטחת התעופה, אשר עלות יישומה עולה על 300 אלף דולר ארה"ב לשנה, או לחלופין, הנחיות חדשות אשר עלות יישומן במצטבר עולה על 900 אלף דולר ארה"ב בשנה (להלן – הנחיות), תובאנה לדיון בפני פורום משותף אשר חברים בו סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג השב"כ ונציג החברה המספקת את שירותי האבטחה (להלן – הפורום), בטרם החלתן על מערך אבטחת תעופה. הפורום יקבל החלטה לגבי מקורות המימון ליישום ההנחיות. כמו-כן, יתכנס הפורום לבקשת אל על במקרה של שינוי מהותי בעלויות יישום ההנחיות. ככל שהפורום לא יגיע לידי הסכמות, יוכרע הנושא על ידי סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לאחר קביעת מקור מימון כאמור, תבצע אל על את ההנחיות, ותישא בהוצאות הכרוכות בביצוען בהתאם להוראות הסכם זה, ובכפוף להחלטות הפורום.

6. ככל שתקבע הוועדה הבינמשרדית לשכר ולתנאי שרות בחו"ל כי יש לעדכן את שכר העובדים או תנאי השירות באופן רטרואקטיבי, יעודכן תקציב אבטחת התעופה (חלקה של החברה וחלקה של המדינה) וישונה מחירון השכר בהתאם, בתום 30 ימים ממועד פנייתה של אל על. 
7. להקים פורום בראשות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובהשתתפות אל-על וחברות התעופה לתיאום, העלאת מחלוקות ובירורן. ככל שידונו מחלוקות הנוגעות לנושא עלויות או השתתפות המדינה בהוצאות אבטחת התעופה ישתתפו בדיון נציגי הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

8. לשם בחינת עלויות אבטחת התעופה יוקם צוות כלכלי, בין משרדי, בהשתתפות נציגי הממונה על התקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החוץ, הרשות להגבלים עסקיים והשב"כ.

9. ככל שהממשלה תחליט על הקמת גוף ממלכתי או גוף אחר לביצוע השירות כולו או חלקו, לא יועברו לידיו ביצוע השירותים כאמור, ובכלל זה את היקף השתתפותה של הממשלה בתקציב אבטחת תעופה של החברות, אלא אם תינתן לחברות המספקות שירותי אבטחה ולחברות התעופה האחרות הודעה מוקדמת בכתב על כך לפחות 90 יום לפני מועד העברה כאמור. החליטה הממשלה על ביצוע חלק מהשירות על ידי הגוף הממלכתי האמור, יחולו הוראות החלטה זו לגבי יתרת שירות אבטחת תעופה שלא הועברו לגוף האמור.

10. החלטה זו תעמוד בתוקף עד ליום 31 בדצמבר 2017, והאמור בסעיפים 1,2,4-6 להחלטה זו לא יחול לגבי אל על אם היא אינה מקיימת את התחייבויותיה לפי סיכום אל על, והאמור בסעיפים 1 ו-3 להחלטה זו לא יחול לגבי חברת תעופה אשר אינה מקיימת את התנאים הקבועים בהם.

ד. הממשלה המשיכה את דיוניה בנושא צעדים כלכליים לשינוי כלכלי-חברתי – קידום התחרות, טיפול ביוקר המחיה ושיפור המגזר הציבורי, הצעות ליישום דוח "ועדת טרכטנברג", וקיבלה את ההחלטות הבאות:-

א. לבצע את הפעולות הבאות על מנת לייעל ולשפר את הרגולציה בישראל, לאור השפעתה על יוקר המחיה בישראל:

1. לקבוע בחוק כי אחת ממטרותיו של כל רגולטור ציבורי, בנוסף לכל מטרה אחרת שנקבעה לו לפי כל דין, תהיה האחריות לרווחת הצרכנים, לרבות יוקר המחיה, ולקידום התחרות בתחום שעל הסדרתו אמון הרגולטור וכי בהפעלת סמכויותיו לפי כל דין ישקול גם שיקולים אלה תוך מילוי חובת הנמקה לעניין זה.

2. לשם העלאת איכותם ויכולתם של הרגולטורים בשירות המדינה יפעלו נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים להתייעצות ולהגברת התיאום ביניהם, מבלי לגרוע מסמכויות כל אחד מהם בתחומו, במטרה כי כל אחד יפעיל סמכותו בנושאים הבאים, לפי העניין:

א. עד יום 31 במרץ 2012 יוגדרו תנאי ההשכלה וההכשרה המזעריים הנדרשים  לצורך מילוי משרת רגולטור אשר יחולו על קליטת רגולטורים חדשים.

ב. עד יום 31 במרץ 2012 תיבחן רמת התקינה של משרות הרגולטורים המרכזיים, כך שזו תשקף את רמת המומחיות הנדרשת מהם.

ג. עד יום 31 במרץ 2012 ייבחנו המשאבים העומדים לרשותם של רגולטורים ביחס לתפקידם וסמכויותיהם, בדגש על משאבים לאכיפה. הממונה על התקציבים במשרד האוצר יצביע על המקורות בתקציב המדינה לשנת 2012 למימון הרחבת המשאבים העומדים לרשות הרגולטורים, בכפוף להעמדת תקציב מקביל ממקורות הרגולטור או המשרד הממשלתי במסגרתו הוא פועל. ויבצע, במידת הצורך, את השינויים הנדרשים בתקציב המדינה.

ד. נציב שירות המדינה יפעל באופן קבוע למתן כלים לביצוע הכשרות מתאימות בתחום הרגולציה.

3. לקצוב כהונתם של רגולטורים אשר אינם ממונים על ידי הממשלה. לשם כך יוקם צוות שחברים בו נציב שירות המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) והיועץ המשפטי במשרד האוצר, או מי מטעמם, אשר ימליץ לממשלה על אלו רגולטורים תחול קציבת הכהונה וכן על תקופת הכהונה של כל רגולטור. במסגרת המלצותיו הצוות יבחן פתרונות גם ביחס לרגולטורים מכהנים. הצוות יגיש המלצותיו לממשלה עד יום 30 במאי 2012.

4. להקים צוות לייעול מנגנוני הרגולציה בישראל ולבחינת הממשקים בין הרגולטורים השונים במשק, אשר יפעל באופן הבא:

א. חברי הצוות יהיו הממונה על התקציבים במשרד האוצר (יו"ר), היועץ המשפטי לממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה, או מי מטעמם. הצוות יזמן לדיוניו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, לפי העניין.

ב. הצוות יבצע סריקה מקיפה של גופי הרגולציה הממשלתיים, יבחן את מבנה הרגולציה וימליץ על שינויים מבניים נדרשים לביטול כפילויות ולקידום יעילות.

ג. הצוות יבחן את היחסים בין הרגולטורים לממשלה, בהתייחס לשאלת עצמאותן של סוכנויות רגולציה במטרה להביא לקבלת החלטות על בסיס מקצועי על ידי גורמים בעלי ידע ומומחיות נדרשים וכן תוך איזון אשר יאפשר לממשלה ולשר האחראי לקבוע, בשקיפות ציבורית, החלטות רוחביות בעלות אופי מדיניותי.

ד. הצוות יגיש את המלצותיו לראש הממשלה,  לרבות  תיקוני החקיקה  הנדרשים,  עד יום 30 ביוני 2012.

5. להטיל על ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה לפעול לפיתוח תורת רגולציה ממשלתית, למיסוד העברת ידע ושיתוף בין רגולטורים שונים ולחיזוק יכולותיהם ומומחיותם, כגון:

א. מתן כלים לזיהוי ולהגדרה של מטרותיה ויעדיה של רגולציה, לעומת השלכות בלתי רצויות שעלולות להיגרם על ידה.

ב. שיטות להערכת רגולציה, ובכלל זה - ניתוח עלות/תועלת, הערכת השלכות על מדדים חברתיים, הערכת סיכונים והשוואה בין חלופות.

ג. התאמת כלי אכיפה למטרות הרגולציה בין היתר על בסיס מדידת ציות, הערכת יעילות האכיפה ומשאבים נדרשים.

ד. מקומם היחסי של ממצאים מחקריים, ידע וניסיון מוסדי, השלמה עם מרכיבי אי ודאות בהליך קבלת החלטות, תפישות אתיות, עמדות בעלי עניין ומדיניות ממשלתית.

ה. מיסוד מנגנוני ההערכה ברמה הממשלתית – עיגון הערכה בשלבי תכנון הרגולציה והערכה בדיעבד, הטמעת הערכה בגופי רגולציה.

6. לקבוע כי שני הצוותים שהוקמו מכוח החלטה זו יתאמו את עבודתם כך שעד ל-30 ביוני 2012 תוגש לממשלה תכנית קוהרנטית בתחום הרגולציה.

7. מובהר כי, הוראות סעיפים 2 עד 6 לא יחולו על בנק ישראל, על רשות ניירות ערך ועל אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הרגולטורים הפיננסיים). נוסח החוק, כאמור בסעיף 1, שיוחל על הרגולטורים הפיננסיים יתואם עימם.

8.  א. לפנות ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת ולהציע להם לגבש המלצות   בדבר הרחבת ההגבלות על פעילותם של שתדלנים, מסחריים ואחרים, בכנסת, על בסיס המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי.

ב. להטיל על שר המשפטים לקבוע הסדרים בנוגע לפעילותם של שתדלנים אל מול גורמים ממשלתיים, ככל הנדרש.

ב.  חיזוק יכולות המשילות, התכנון והביצוע של הממשלה כדלקמן:-  

מבנה הממשלה ועבודת המטה
1 . להקים צוות לגיבוש תכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משרד המשפטים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הממונה על התקציבים, היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, החשבת הכללית ומזכיר הממשלה או מי מטעמם ושני נציגי ציבור, שימונו על ידי ראש הממשלה.

2 . הצוות יגיש לאישור הממשלה, בתוך 120 יום, המלצות אופרטיביות, לרבות לעניין שינויי החקיקה הדרושים, בנושאים הבאים:

א. חיזוק סמכויות משרדי הביצוע  תוך יצירת מתאם בין סמכות לאחריות. 

ב. בחינת סדרי העבודה והדרכים לייעול וקיצור תהליכי העבודה בין משרדי הממשלה לבין גופי המטה המלווים, תוך שמירה על מערכי בקרה אפקטיביים.

ג. בחינת מבנה הממשלה ובפרט צמצום ואיחוד יחידות ומשרדי ממשלה  חופפים.

ד. כלים ומנגנונים אפקטיביים ליישוב מחלוקות בין משרדיות ולשיתופי פעולה.

3 . הצוות ייוועץ במומחים וגופי מחקר העוסקים בנושא, כפי שימצא לנכון.

4 . הצוות יפעל תוך תיאום עם צוות ההובלה לגיבוש אסטרטגיה כלכלית חברתית כפי שמונה ע"י ראש הממשלה ושר האוצר.

עבודת התכנון של משרדי הממשלה
1 . להטיל על משרדי הממשלה לפעול לפי מעגל התכנון השנתי כפי שמפורסם ב"מדריך התכנון הממשלתי". ככל שיידרשו, ייעשו התאמות הנדרשות בלוחות הזמנים לצורך התאמה לתהליכים השנתיים של יחידות המטה. יחידות ומשרדי הממשלה יבססו את פעולתם על תכניות עבודה שנתיות אשר תשמשנה ככלי תכנוני המפרט את אופני המימוש של יעדי ומדיניות הממשלה  ככלי ניהולי בידי המנהלים הכללים של משרדי הממשלה ומנהלי היחידות.  משרדי הממשלה יעדכנו באופן שוטף את תכניות העבודה המשרדיות בהתאם להחלטות ממשלה ביצועיות שיתקבלו במהלך שנת העבודה. משרד ראש הממשלה בסיוע יחידת ממשל זמין יקדם הטמעת מערכת ממוחשבת במשרדי הממשלה לשם ניהול תכניות העבודה ולמעקב אחר ביצוען.

2 . להטיל על משרדי הממשלה, בליווי אגף התכנון במשרד ראש הממשלה, לפתח יחד מדדי תוצאה כמותיים לעבודתם, אשר יתנו ביטוי הולם למטרות המרכזיות של תכניות העבודה המשרדיות.

3 . להטיל על משרד ראש הממשלה, בתיאום עם השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, לגבש מדיניות וכלים מסייעים למשרדי הממשלה בנוגע לאופן שיתוף הציבור בתהליכי תכנון וביצוע מרכזיים בתחומם, כפי שימצאו לנכון. זאת, במטרה להגביר את מעורבות האזרח בנעשה במרחב הציבורי לתרום לתהליכי קבלת החלטות, לשיפור ביצוע מדיניות הממשלה ולחיזוק הקשר והאמון שבין הציבור לממשלה.
 
ג. הסדרים בנושא הגבלות לאחר פרישה משירות המדינה:-

במקביל להשלמת גיבוש הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר עניינה הבניית שיקול דעת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות המדינה:

1. להטיל על שר האוצר, ועל שר המשפטים, להקים וועדה לבחינת מתן תגמול לעובדים אשר פרשו משירות המדינה, המנועים מלעבוד אצל מעסיקים מסוימים למשך שנה או פחות בשל הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969. בראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס ועל חבריה יימנו נציג ציבור שלו התמחות בתחום משאבי אנוש בשירות הציבורי, נציג ציבור שלו התמחות בתחום הכלכלי ובנושאים תקציביים, ונציג ציבור ששימש בעברו כמנהל כללי של משרד ממשלתי או בתפקיד המוקבל לו.

2. הוועדה תגיש לשר האוצר  ולשר המשפטים את מסקנותיה תוך 120 יום מיום מינויה.