אופן חישוב הפיצוי בגין אובדן הפרנסה תלוי בפרמטרים רבים. בין השאר, תקופת הוותק בעבודה, מיקומו הפיסי של מקום העבודה, מקום מגורי העובד, הקשר בין הפינוי להפסקת העבודה, מיקום המגורים החדש ביחס למקום העבודה וכיו"ב.

בשל מורכבות זו ייבחן כל מקרה לגופו על פי הוראות החוק המלאות.

להלן התייחסות תמציתית וכללית לתנאי החוק ולעצם הזכאות לקבלת הפיצוי בגין אובדן פרנסה.

דמי הסתגלות

החוק קובע כי הזכאי לדמי הסתגלות יהיה זכאי לקבל פיצוי חודשי במהלך תקופת הזכאות.
תקופת הזכאות - חודש בגין כל שנת וותק במקום העבודה הישן אך לא יותר משישה חודשים.

שיעור הפיצוי - גובה שכר חודשי ממוצע ששולם לעובד במקום עבודתו הישן, בשנה האחרונה קודם ליום הקובע, אך לא פחות משכר המינימום ולא יותר מסכום השווה לכפל השכר הממוצע במשק.

זכאי לדמי הסתגלות שביום הקובע מלאו לו 50 שנים לפחות ואינו זכאי לגמול פרישה יהיה זכאי לקבלת דמי הסתגלות לתקופה מקסימלית של שנים עשר חודשים.

הפיצוי ישולם כל עוד הזכאי אינו עובד במקום עבודה חדש.

הפרשות לקופת גמל

זכאי לדמי הסתגלות שביום הקובע היה על מעבידו לשעבר לשלם בגינו תשלומים לקופ"ג לקצבה, זכאי לבקש כי המדינה תשלם בעדו את התשלומים לאותו חשבון בקופת הגמל וזאת כל עוד מקבל הזכאי "דמי הסתגלות".

שיעור התשלום לקופת גמל יעמוד על סכום ה"משכורת כוללת" כפול השיעור אותו היה על המעביד לשלם לקופ"ג בגין העובד ביום הקובע.

הזכאות מותנית בכך שהזכאי לא משך כספים מחשבונו בקופת הגמל עד ליום 18.2.2005 וכי חלקו של הזכאי בהפרשות לקופת הגמל ("חלק העובד") ינוכו במקור מדמי ההסתגלות ויועברו לקופת הגמל.

להלן טבלה מרכזת של מבחני הזכאות השונים ושל שיעור הפיצוי בגין אובדן פרנסה: