יליד ישראל 1928, בן מושב כפר מלל.
בשנת 1942 הצטרף ל"הגנה".

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב - 1948 היה מפקד מחלקת חי"ר בחטיבת אלכסנדרוני, ומאוחר יותר,מפקד  פלוגה.במהלך המלחמה נפצע בלטרון בקרב לפתיחת הדרך  לירושלים הנצורה. עם סיום המלחמה מונה למפקד  סיירת גולני.

בשנת 1950 עבר קורס מגדים.

בשנים 1951-1952
שירת כקצין מודיעין של פיקוד מרכז ופיקוד צפון.

בשנת 1952
סטודנט באוניברסיטה העיברית בירושלים ומפקד גדוד
חי"ר במילואים.

בשנת 1953
נקרא אריאל שרון חזרה לשרות מלא כדי להקים ולפקד על יחידה 101 שהוקמה על מנת להילחם בטרור הפלשתיני הגובר מיהודה ומשומרון שהיו תחת כיבוש ירדני ומרצועת עזה שהיתה תחת כיבוש מצרי, מאז מלחמת העצמאות. יחידה 101 הצליחה תוך פרק זמן קצר לשנות מן היסוד את רמת הלחימה של צה"ל.

בשנת 1954
יחידה 101 התמזגה עם גדוד הצנחנים 890 ושרון התמנה למפקדו. הגדוד נשא בעיקר הנטל של פעולות התגמול כנגד בסיסי המחבלים והטרור הפלשתיני והמדינות הערביות המפעילות או מסייעות לטרור זה. במהלך פשיטה על מוצב מצרי ליד דיר-אל-בלח ביולי 1954נפצע שרון שנית.

בשנת 1956
התמנה אריאל שרון למפקד חטיבת הצנחנים 202 שהמשיכה, כמעט לבדה, לשאת בעול פעולות התגמול. תחת פיקודו עיצבה החטיבה את הסטנדרטים ונורמות הלחימה הגבוהים של צה"ל למשך שנים רבות. במבצע "קדש" שרון מפקד על חטיבת הצנחנים הפותחת במבצע ופועלת עמוק בעורף הצבא המצרי בסיני.

בשנת 1957
יצא אריאל שרון ללימודים בביה"ס לפיקוד ומטה בבריטניה.

בשנים 1958-1962
שרון ממלא שורה של תפקידים: מפקד ביה"ס לחי"ר, מפקד חטיבת חי"ר ומפקד חטיבה משוריינת. תוך שרותו השלים את לימודיו וקיבל תואר בוגר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1964
התמנה לראש מטה פיקוד צפון ושימש בתפקיד זה בתקופת העימות המתמשך עם הסורים שפעלו להטיית מקורות הירדן. פעולתם העוינת של הסורים נועדה למנוע מישראל את השימוש במרבית מי הירדן.

בשנת 1966
התמנה לראש מחלקת ההדרכה במטה הכללי והועלה לדרגת אלוף.

בשנת 1967
במלחמת ששת הימים, פיקד האלוף שרון על אוגדת המילואים המשורינת 138 שהבקיעה את מערך הביצורים המצרי העיקרי בסיני, במתחמי אום כתף ואבו עגילה.לאחר קרבות שריון גדולים במרכז סיני הגיעה האוגדה לגדות תעלת סואץ.קרב ההבקעה המורכב, שנכנס לקלסיקה הצבאית, היה קרב לילה משולב בו השתתפו כוחות שריון, חי"ר, צנחנים במסוקים וכוחות מסייעים.

בשנת 1969
התמנה אריאל שרון לאלוף פיקוד הדרום, שכלל פיקוד על חזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה עם מצרים.

בשנת 1970
האלוף שרון יזם פעילות מקורית שהביאה לחיסול הטרור בגזרת הערבה.

בשנת 1971
כאלוף פיקוד הדרום יזם וביצע בהצלחה את המערכה לחיסול תשתית הטרור האשפ"י בחבל עזה שהביא לשקט ולרגיעה באזור למשך שנים רבות, תוך פגיעה מזערית באוכלוסייה אזרחית.
                                                                             
ביולי 1973
פורש אריאל שרון מצה"ל למשקו בנגב. יזם ופעל להקמת הליכוד דבר שהביא למהפך הפוליטי ב - 1977.

ב - 6 באוקטובר 1973
3 חודשים לאחר שחרורו מצה"ל, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נקרא כאיש מילואים כדי לפקד על אוגדת מילואים משוריינת 143. לאחר קרבות בלימה קשים, צלחה האוגדה בפיקודו, בקרב לילי משולב, מורכב ואכזרי, בו נפלו מאות מלוחמי האוגדה, את תעלת סואץ. פעולה זו הכריעה את גורל המלחמה והביאה בסופו של דבר להסכם השלום עם מצרים.

בשנת 1974
נבחר לראשונה כחבר כנסת וחבר ועדת החוץ והבטחון. בסוף אותה שנה התפטר מן הכנסת וחזר למשקו כדי שיוכל להמשך ולהחזיק במינוי שלו כמפקד גייס משוריין במילואים, דבר שהיה מנוע ממנו בהיותו חבר כנסת.

בשנת 1975
התמנה כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לנושאי ביטחון.

בשנת 1977
התמנה לשר החקלאות בממשלה הראשונה שמרכיב מנחם בגין, לחבר בועדת השרים לעניני ביטחון וליו"ר ועדת שרים לענייני התיישבות. היה חלוץ בשתוף פעולה חקלאי עם מצרים.

בשנים 1977-1981
יזם וביצע תוכנית התישבות מקפת ביהודה, בשומרון, בחבל עזה, מצפים ישובים בגליל, ותוספת ישובים בנגב וברמת הגולן. במסגרת תוכנית זו (בה המשיך כשר הביטחון, בהקמת מאחזי נח"ל רבים) הוקמו במשך 7 שנים 230 ישובים, מצפים וישובי נח"ל. תוכנית זו שבוצעה, היוותה מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון ובקביעת היעדים האסטרטגיים לאומיים של ישראל.גם כיום מהווה התוכנית, ביהודה ובשומרון,את הבסיס למפת האינטרסים הלאומים החיוניים של ישראל, ואבן פינה במו"מ עם הפלשתינים.

ב - 1981
התמנה לשר הביטחון ושימש כשר הביטחון בעת מלחמת  שלום הגליל" שהביאה לחיסול תשתיתו של אש"פ  בלבנון וגירוש מפקדותיו מבירות. פעל והצליח להביא לחידוש היחסים עם מדינות באפריקה שהיחסים איתן נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים. ביוזמתו נחתם בנובמבר1981 מזכר ההבנה הראשון לשת"פ אסטרטגי עם ארה"ב והורחבו קשריה הביטחוניים של ישראל עם מדינות שונות. פעל להעלאת אלפים מיהודי אתיופיה, שהצליחו אחרי תלאות רבות להגיע לסודן.

בשנים 1984-1990
כיהן כשר התעשייה והמסחר בממשלת הליכוד הלאומי והיה חבר בועדת השרים לביטחון. ב - 1985 חתם על הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב.

בשנים 1990-1992
כיהן שרון כשר הבינוי והשיכון, חבר ועדת שרים לביטחון ויו"ר ועדת שרים לעליה וקליטה. עם התפוררותה של בריה"מ והגעת גלי העליה מרוסיה, יזם וביצע בניה רחבת היקף לקליטת העולים בכל רחבי הארץ. בתקופה זו נבנו 144 אלף דירות ושופצו מן היסוד22 אלף דירות נוספות, זו היתה בניית שיא בתולדותיה של ישראל. פעולתו הביאה לכך שלכל העולים ולאלפי משפחות ישראלית שחיו באוהלים ברחובות הערים ניתנה קורת גג הולמת. במסגרת פעולה זו הקים את "ישובי הכוכבים".

בשנים 1992-1996
חבר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת וחבר בועדת משנה למודיעין.

בשנת 1996
התמנה לשר התשתיות הלאומיות וחבר הקבינט המצומצם. יו"ר ועדת השרים לקידום נושאי הבדואים. מופקד מטעם הממשלה על הקמת מפעלים משותפים עם ירדן, מצרים והפלשתינים. פעיל בתהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית.

בשנת 1998
התמנה אריאל שרון לשר החוץ והאחראי על ניהול השיחות להסדר הקבע עם הרשות הפלשתינים. במקביל, המשיך לכהן גם כשר התשתיות הלאומיות.מיד עם מינויו יצא השר שרון יחד עם ראש הממשלה נתניהו בראש משלחת ישראל לשיחות על הסדר הביניים עם הפלשתינים באחוזת וואי. במסגרת זו השפיע רבות על ניהול מו"מ והיה ממתכנני ומעצבי מסגרת ההסכם ותכניו תוך קביעת עקרון ההדדיות למילוי ההתחיבות של הפלשתינים בישומו של ההסכם, שנחתם בוושינגטון בסוף אוקטובר1998.בתקופת כהונתו כשר החוץ, פעל נמרצות בערוצים שונים, דרך פגישות עם ראשי הממשל בארה"ב, ראשי האיחוד האירופאי, מנהיגי פלשתינים ואישי ממשל מהעולם הערבי לקידום תהליך השלום. בעיקר פעל רבות ליזום וקידום הקמת פרוייקטים כלכליים אזוריים כשבראשם "פרוייקט הדגל" להתפלת מי ים; פרוייקט רחב היקף במימון בינלאומי לפתרון ארוך טווח למשבר המים האזורי ולביסוס יחסי השלום בין ישראל, ירדן, הפלשתינים וגורמים נוספים במזה"ת. פרוייקט זה זוכה להתעניינות והענות הן בקהילה הבין לאומית והן בעולם הערבי.

במאי 1999
בעקבות חילופי השלטון ובחירתו של אהוד ברק לראש הממשלה, נקרא מר אריאל שרון ע"י חבריו השרים וחברי סיעתו בליכוד לשמש כיו"ר זמני של התנועה כדי ללכד ולשקם את הליכוד ולהכינו לניצחון בבחירות הבאות.

בספטמבר 1999
נבחר כיו"ר הליכוד.

 פברואר 2001
נבחר לראש הממשלה של מדינת ישראל והקים ממשלת אחדות לאומית. במהלך כהונתה של ממשלת האחדות יצאה ישראל למבצע "חומת מגן" והוחל בבניית גדר הביטחון.

ינואר 2003
נבחר כיושב ראש הליכוד לכהונה שנייה כראש הממשלה.
הממשלה בראשותו הובילה מאבק נחוש בטרור, קידמה את מעמדה הבינלאומי של ישראל ויזמה שורת רפורמות בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך. במהלך כהונה זו יושמה בהצלחה "תוכנית ההתנתקות" אותה יזם והגה. 

נובמבר 2005
פרש מהליכוד והקים את תנועת "קדימה".

ינואר 2006
לאחר שסבל משבץ מוחי, אושפז בביה"ח הדסה עין כרם ושקע בתרדמת.
לאור מצבו הקשה, הועברו סמכויות ראש הממשלה, באופן מיידי, לממלא מקומו אהוד אולמרט. עם תום מאה הימים מאז אשפוזו, ביום 14.4.2006, הסתיימה על פי חוק תקופת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה ה- 11 של מדינת ישראל.