א. דברי ראש הממשלה בנוגע לסיום המבצע הצבאי ברצועת עזה
ב.הממשלה מביעה הערכתה לכוחות הביטחון
ג. התייחסות ראש הממשלה לדו"ח העוני
ד. סקירת שר הביטחון
ה. ציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה והמאבק באנטישמיות
ו. סקירה על מצב משק המים
ז. הקצאת עודפי תקציב בפרויקט "מסע"
ח. נוהל העברת תפקיד בעת חילופי שרים וכינון ממשלה חדשה
ט. מתן סיוע ליישובים בעוטף עזה
י. תוכנית סיוע לשדרות, אשקלון ויישובי עזה
יא. הקמת ועדה בין-משרדית לעידוד עלייה ושיבה של מדענים ואנשי מחקר בכירים
יב. ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית
יג. הנחיית ראש הממשלה בנוגע לאכיפת ביצוע להחלטה שלעיל

א. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה לסיומו של מבצע "עופרת יצוקה", באומרו בין השאר:-

"שבוע חלף מאז נצרנו את האש ברצועת עזה. ביום חמישי סיירתי בעיר שדרות וגיליתי מקום חדש – אווירה אחרת. כולי תקווה שהשקט המבורך שבא על העיר הזאת למודת הסבל והירי ועל שאר יישובי עוטף עזה יישמר לאורך זמן. ישראל יצאה למבצע הצבאי בעזה כמוצא אחרון לאחר שכל ניסיונותנו להגיע להבנות שיבטיחו את השקט לתושבנו בדרום לא צלחו. חמאס ויתר ארגוני הטרור טעו לחשוב שישראל תוכל להמשיך ולספוג מבלי להגיב. הוכחנו להם שמדובר במקח טעות.

כעת עם תום המבצע הבלתי נמנע, מנסים ארגוני הטרור וגופים שונים התומכים בהם לבוא חשבון עם ישראל. אחת הזירות המרכזיות שבחרו לכך היא הזירה המשפטית הבינלאומית. באמצעות לוליינות מוסרית שאינה מובנת לי מבקשים להפוך את המתקיף למותקף, ואת אותו ארגון טרור שהצליח למרר את חייהם של מיליון ישראלים ועוד למעלה ממיליון עזתים, לקרבן. עיוות מוחלט של מושג הצדק  מביא לכך שאותו קוזאק טרור נגזל, בדמותו של חמאס, מקבל פתחון פה.

 בהקשר של הלחימה בעזה אין לישראל דבר להסתיר ואין לנו צורך להצטדק. העולם החופשי כולו ידע בעשורים האחרונים קרבות נגד משטרים אפלים וגורמי טרור כאלה ואחרים והפעיל כוח כדי להכריע אותם. בכל אותם מקרים נפגעו גם אזרחים בלתי מעורבים. זהו מחירה הבלתי נמנע של מלחמה. מידת המוסריות שלנו נבחנת על-פי השאלה מה עשינו כדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים ולא בשאלה אם פגענו בבלתי מעורבים.

בהקשר הזה ישראל עשתה כל שלאל ידה כדי למנוע פגיעות. אני רוצה להדגיש ולומר כי איני מכיר צבא מוסרי יותר מצבא ההגנה לישראל. במהלך ימי הלחימה הייתי עד למקרים רבים – ושר הביטחון והרמטכ"ל יוכלו ודאי להעיד על עוד רבים – שבהם ברגע האחרון בוטל מבצע, הוסטה פצצה ממסלולה, הוחזר מטוס לבסיסו – בגלל שהיה חשש שאזרחים שאינם מעורבים בפעילות טרור עלולים להיהרג כתוצאה מפעולת צה"ל.

נכון, נפגעו גם אזרחים רבים – אך זו תוצאה של מדיניות מכוונת של חמאס להסתתר מאחורי אזרחי עזה, לבנות את בסיסיו בקרבם, לפעול משכונות צפופות, מבתי ספר,
ממסגדים וממוסדות בינלאומיים, להתחבא בבתי חולים ונציגויות דיפלומטיות. זהו ארגון של פחדנים שמוכן להילחם בנו עד טיפת דמם האחרונה של האזרחים בהם הוא שולט.

ביום ה' האחרון החלטתי למנות את פרופ' דני פרידמן, שר המשפטים, לעמוד בראש צוות בינמשרדי שירכז את פעילות מדינת ישראל בהגנה המשפטית על כל מי שנטל חלק במבצע הצבאי. מדינת ישראל תתן גיבוי מוחלט לכל מי שפעל בשמה ומטעמה. פרופ' פרידמן יגבש, יחד עם בכירי המשפטנים בשירות הציבורי, מומחים משפטיים לדין הבינלאומי ומומחים צבאיים, תשובות לשאלות אפשריות שמתחסדים למיניהם ומגלגלי עיניים, עלולים להעלות כלפי אופי הלחימה הישראלית ותוצאותיה. המפקדים והחיילים שנשלחו למשימות בעזה צריכים לדעת שהם בטוחים מפני טריבונאלים שונים, ושמדינת ישראל תסייע להם בנושא זה, ותגן עליהם כפי שהם הגנו עליה בגופם, בעזה."
 
ב. בהתייחס לחיזוק ידי צה"ל בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", הממשלה רושמת לפניה כדלקמן:-

"להביע את הערכת הממשלה ותודתה לצה"ל, בשם המדינה ותושביה, על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המבצע היה ביטוי למימוש זכותה ואף חובתה של כל מדינה, לפי משפט העמים, להגן על עצמה ועל תושביה.

ישראל לא פתחה במבצע אלא לאחר שנים של הבלגה ולמרות אלפי טילי קסאם ופצצות מרגמה שנורו מתחום רצועת עזה לעבר מרכזי אוכלוסין בישראל מתוך כוונה להרוג אזרחים- גברים, נשים וטף – תוך הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי וכללי המוסר של בני תרבות. הירי אכן גרם קורבנות בנפש, נזקים רבים לרכוש ופגיעה לכלכלה ולמרקם הקהילתי בישובי עוטף עזה.

צה"ל פעל לפי הוראות הממשלה כדי למגר תופעה זו ע"י פגיעה בחמאס וביתר הארגונים הטרוריסטיים ברצועת עזה, בתשתיותיהם, בציודם ובמאגרי הנשק והתחמושת שלהם.

כצבא מוסרי שאין למעלה ממנו, הקפיד צה"ל לפעול לפי כללי המשפט הבינלאומי ועשה כל שביכולתו כדי להימנע מפגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה וברכושם ובתוך כך, בין היתר, הפיץ כרוזים רבים והשתמש באמצעי התקשורת המקומיים וברשת הטלפון המקומית על מנת למסור אזהרות כלליות ופרטניות לאוכלוסיה האזרחית מבעוד מועד. כמו-כן פעל צה"ל לאספקת הצרכים ההומניטאריים של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה במהלך תקופת הלחימה.

עקרונות אלה אף שנשמרו, לא תמיד הצליחו למנוע תוצאה טראגית ומצערת, שהיא חלק בלתי נפרד מקללת המלחמה. החמאס עשה שימוש ציני ונפשע באוכלוסיה האזרחית וניצל אותה כמגן ומחסה לפעולות הפסולות שביצע מקרבה ובחסותה. בתור שכזה, עליו רובץ האשם ועליו מוטלת האחריות לאותן תוצאות.

כבכל פעולה ומבצע, צה"ל יקיים תחקירים מבצעיים, יפיק מהם לקחים ויסיק את המסקנות הנדרשות. הממשלה מביעה את אמונה המלא בתהליך רציני זה ורואה חשיבות לאומית בקיומו.

הממשלה מוקיעה ודוחה את הניסיונות להטיל דופי בדמותו של צה"ל, חייליו ומפקדיו ומביעה את אמונה במוסריותם ובערכיותם.

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 4257 מיום 25.9.05, שבה הממשלה ומדגישה את מחויבותה לעמוד לימין חיילי צה"ל ומפקדיו ולספק להם הגנה מלאה בזירה הבינלאומית בגין פעילותם במסגרת מילוי תפקידם כדין כשלוחי המדינה.

הממשלה מביעה את ביטחונה ביכולתו של צה"ל לממש את ייעודו להגן על ריבונות המדינה ולהבטיח את שלום אזרחיה."  

ג. בהתייחס לדו"ח העוני שהתפרסם היום, אמר ראש הממשלה:-

"הדו"ח מצביע על ירידה במספר העניים בישראל הן יחסית והן אבסולוטית. היינו, יש לנו פחות עניים יחסית לגודל האוכלוסייה וגם הצלחנו לצמצם את מספר המשפחות העניות בארץ.

לאחר שנים של גידול מתמיד במספר העניים הצליחה הממשלה הזו מזה שנתיים ברציפות, לבלום את העלייה במספרם. זו תוצאה של מדיניות רווחה שנועדה פשוט למשוך, אל מחוץ למעגל העוני, אוכלוסיות שלמות בדגש על קשישים, ניצולי שואה וילדים.

את המגמה הזו חייבים להמשיך. עדיין המספרים גדולים - גדולים מדי - ויש להמשיך ולסגור את הפערים בחברה הישראלית. גם בימים של משבר כלכלי עולמי, ואולי דווקא בתקופה זו, שומה על כל ממשלה שתמשיך את דרכה של ממשלה זו, להמשיך ולהשקיע את המשאבים הנחוצים כדי להוציא כמה שיותר אנשים לעבודה ובמקביל לעזור לאותן אוכלוסיות שאינן חלק ממעגל העבודה. כולי תקווה שגם בשנים הבאות יוסיף מספר העניים לרדת."

ד. שר הביטחון סקר ענייני ביטחון שוטפים.

ה. הממשלה ציינה בישיבתה את יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה ואת  יום המאבק באנטישמיות. סקרו בפני הממשלה השרים יצחק הרצוג, ציפי לבני, יו" מועצת יד ושם"  הרב ישראל  מאיר לאו,  יו"ר הנהלת "יד ושם" אבנר שלו, ופרופ' דינה פורת. הסוקרים התייחסו להשוואה שנעשית בעולם בין היהודים והנוצרים תוך פירוט הגורמים להשוואה זאת; לנזק שנגרם למדינה ולקהילות היהודיות בעולם בעקבות ההשוואה; כמו 
כן נסקר המאבק באנטישמיות שנערך על ידי גורמים ישראליים וגורמים יהודיים  בתפוצות תוך ציון שיתוף הפעולה ההדוק ביניהם. עוד נסקרו בפני הממשלה אירועים אנטישמיים בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ומאפיניהם והוצגו דוגמאות בולטות בארצות אירופה ואמריקה.

בהתייחסו לנושא אמר ראש הממשלה:-
"ה-27 בינואר, הוא יום שחרור מחנה אושוויץ, יצוין ברחבי העולם יום הזיכרון לשואת העם היהודי. אין זה דבר של מה בכך, שבעולם כולו ירכינו ראשם מיליוני אנשים, ויתאחדו למשך דקות אחדות עם כאבו של העם היהודי. רק לפני כמה שנים עוד שמענו קולות של אלו המנסים לשכנע ששואה זו לא התקיימה. גם כיום, לצערי, מרימה האנטישמיות את ראשה במקומות רבים בעולם, מנסה שוב למצוא דרך אל ההמונים, ומזכירה לכולנו, שיש עוד רוע בעולם. היום תשמע הממשלה סקירות על חומרת מגמת האנטישמיות בעולם, ושוב נקווה כי לא תמצא נחלה בליבותיהם של אנשים, ואיש לא ירדוף אדם בגלל דתו או מוצאו."

ו. מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, פרופ' אורי שני, הציג בפני הממשלה את מצבו העכשווי של משק המים בישראל, תוך התייחסות להיצע המים ולביקוש וגודל הפער ביניהם. ראש הממשלה הינחה את מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לסיים הכנת תוכנית החירום הנוספת לחיסכון במים בהקדם האפשרי, תוך גיבוש הסכמה מירבית עם המשרדים והגופים הנוגעים בדבר. שר התשתיות הלאומיות יעביר את התוכנית לידיעת ראש הממשלה ולאישור הממשלה על פי הצורך. 

ז. הממשלה דנה היום בפרויקט "מסע" – הקצאת עודפי תקציב לשנת התשס"ח, והחליטה כדלקמן:-

1. לקבל את המלצת ועדת ההיגוי של פרויקט "מסע" (להלן:"הפרויקט") להקצות סך של 0.5 מיליון דולר מתוך עודפי תקציב הפרויקט לשנת הלימודים התשס"ח, לביצוע תוכנית ניסיונית "נתיבי מסע" (להלן:"התוכנית") בשנת 2009, לצורך הכשרת משפיענים ומחנכים בקהילות היהודיות בתפוצות;

2. מימון התוכנית בסך 1 מיליון דולר ייעשה במשותף ובחלקים שווים (מצ'ינג) מחצית מכספי ממשלת ישראל ומחצית מכספי הסוכנות היהודית. כספי הסוכנות היהודית לא יכללו את כספי המשתתפים, למעט במקרים של תרומות מהקהילות;

3. ביצוע התוכנית ייעשה לאחר אישור ההתקשרות בפטור ממכרז על ידי ועדת המכרזים במשרד ראש הממשלה, אישור ועדת הפטור בחשב הכללי, וחתימת הסכם מתאים על ידי מורשי החתימה של הצדדים;

4. התוכנית תבוצע, בשלב זה, כתוכנית ניסיונית לשנה אחת בלבד. בתום השנה ועדת ההיגוי של פרויקט "מסע" תשוב ותבחן את התוכנית ותגיש המלצותיה לממשלה.

ממשלת ישראל קיבלה על עצמה יעד אסטרטגי לחזק את יחסי ישראל עם התפוצות, חיזוק הקהילות היהודיות בתפוצות וחיבור הדור הבא של הצעירים היהודיים אל ישראל, יהדותם וקהילתם. 

"פרויקט מסע" הושק לפני ארבע שנים כיוזמה משותפת של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, במטרה להגדיל את מספר היהודים הצעירים המגיעים מהתפוצות לתקופה ארוכה ולחזק את זיקתם היהודית.

בשנות פעילות הפרויקט הוקמו תוכניות חדשות בתחומים מגוונים, בהם השתתפו צעירים יהודים רבים. קבוצת צעירים זו תורמת רבות לקהילה היהודית: לאחר השתתפות בפרויקט חלקם בוחרים לעשות עלייה, ואילו היתר, שבים למדינותיהם והופכים לשגרירים איכותיים לטובת המדינה, מתוך הבנתם העמוקה את המציאות הישראלית.

יוזמת "נתיבי מסע" מיועדת להיות תוכנית הכשרה חינוכית חדשה לצורך הכשרת משפיענים ומחנכים בקהילות היהודיות בתפוצות שתאפשר מפגש רב מימדי עם ישראל, פיתוח והעמקת ההבנה של החברה הישראלית המודרנית, רכישת ובניית כלי עבודה חינוכיים מקצועיים לצורך קיום תהליך דומה בין המשפיענים והמחנכים לבין הצעירים היהודים בקהילתם.

הכשרת פרויקט "נתיבי מסע" כוללת מספר פעילויות הכנה לפני הפרויקט במהלכו ולאחריו. עלות ההכשרה הכוללת, בין היתר, פעילות מקדימה, פעילות המשך בארצות המוצא, טיסה מארץ היעד, ביקור בארץ (תוכניות חינוכיות ומפגשים עם מחנכים בישראל), מערך ליווי מקצועי, הערכה ובקרה.

עלות עבור הכשרת משתתף אחד מוערכת בין 5,000$ - 12,000$ בהתאם למודל ההכשרה ולמשך ההכשרה.

בשלב ראשון התוכנית תבוצע כתוכנית ניסיונית במהלך שנת 2009 לשנה אחת בלבד, בעלות של 1 מיליון דולר שמתוכם סך של 0.5 מיליון דולר יוקצה מתוך כספי העודפים שהוקצו על ידי הממשלה ל"פרויקט מסע" לשנת הלימודים התשס"ח, כנגד (מצ'ינג) תשלום  0.5 מיליון דולר שיועבר על ידי הסוכנות היהודית. בתום השנה תשוב ותבחן ועדת ההיגוי של פרויקט "מסע" את התוכנית, ותגיש המלצותיה לממשלה.

ח. עוד דנה הממשלה בנוהל העברת תפקיד בעת חילופי שרים ובעת כינון ממשלה חדשה ובנוהל העברת תפקיד בעת חילופי מנהל כללי של משרד, והחליטה כדלקמן:-

1.  לאשר את נוהל העברת תפקיד בעת חילופי שרים ובעת כינון ממשלה חדשה בנוסח המפורט להלן:-

נוהל העברת תפקיד בעת חילופי שרים ובעת כינון ממשלה חדשה

א) מטרת הנוהל
מטרת הנוהל היא למסד תהליך מסודר ומובנה של פעולות שיש לנקוט בעת חילופי שרים כדי לאפשר העברה שיטתית ויסודית של האחריות לניהול המשרד באמצעות חפיפה בין השר היוצא וצוותו לבין השר הנכנס וצוותו.

מטרת החפיפה היא ליידע את השר הנכנס וצוותו בדבר מבנה המשרד שבראשו הוא עומד, תפקידיו, תחומי פעולתו, התקציב והיקף כוח האדם של המשרד, המדיניות שבוצעה על ידי השר היוצא, תכניות שטרם הושלמו וכיוצא באלה נושאים.

במהלך החפיפה יובאו לידיעת השר הנכנס הסמכויות המוקנות לו על פי הדין, כללים והנחיות של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע למילוי תפקידו כשר, כללים בתחומי הביטחון, אבטחת מידע, הטיפול בחומר הממשלתי, כללים בעניין מינויים, הימנעות מניגוד עניינים ונושאים אחרים הקשורים לאתיקה ולמגבלות המוטלות על שרים וכיוצא באלה נושאים.

ב) האחריות לקיום הנוהל ולביצוע החפיפה
האחריות הכוללת ליישום החפיפה המעשית מוטלת על מנכ"ל המשרד, אשר יוביל את הליך העברת התפקיד בסיועם של בעלי תפקידים מרכזיים במשרד כפי שיפורטו להלן.

תכני החפיפה בכל משרד יורחבו על פי הצורך, בהתאם למאפייניו המיוחדים של המשרד.

יחידות מטה על-משרדיות תהיינה אחראיות להעברת מידע לשרים ותדרוכם, ככל שהדבר נדרש – כל אחת בהתאם לסמכותה וכפי שיפורט להלן.

ג) השר היוצא, המנהל הכללי של המשרד ובעלי תפקידים במשרד

1. השר היוצא
באחריות השר היוצא והשר הנכנס לקיים מספר פגישות חפיפה ייעודיות על פי שיקול דעתם.

בפגישות יפרט השר היוצא לפני השר הנכנס את המדיניות שנקט במשרד, תפקידי המשרד, התכניות שהושלמו והתכניות הנמצאות בהליכי יישום וכיוצא באלה.
המפגשים של השר היוצא עם השר הנכנס יכול שיהיו בנוכחות ובהשתתפות המנהל הכללי של המשרד.

2. המנהל הכללי של המשרד
(א) עם מינויו של שר חדש, יקיים המנכ"ל מספר פגישות עם השר הנכנס. בפגישות אלה יועברו עיקרי תיק החפיפה כמפורט בסעיף (ב) להלן.

(ב) המנהל הכללי של המשרד יכין אוגדן ובו מידע רלבנטי בנושאים שלהלן:

• יעוד המשרד ותפקידיו;
• סיכום פעילות המשרד על ידי השר היוצא;
• סיכום המנכ"ל אודות פעילות המשרד;
• תרשים מבנה ארגוני כללי;
• היקף התקציב וכוח האדם;
• עיקרי תכנית העבודה המתוכננת;
• החלטות ממשלה מרכזיות הנוגעות לפעילות המשרד;
• גופים ציבוריים הכפופים למשרד ויחסי הגומלין עם יחידות סמך, חברות ממשלתיות, תאגידים הקשורים למשרד;
• נושאים הנמצאים בתהליך (בוועדות משרדיות או בינמשרדיות, בחקיקה ונושאים שיש להביא אישור ממשלה וכדומה).

(ג) המנהל הכללי של המשרד יציג בפני השר הנכנס את בעלי התפקידים הבכירים במשרד ואת תחומי עיסוקם.

3. מנהל לשכת השר היוצא
(א) מנהל לשכת השר היוצא יכין תיק ובו מידע על תפעול הלשכה.
(ב) מנהל לשכת השר היוצא יהא אחראי על גניזת החומר של לשכת השר היוצא שלדעתו אינו קשור לעבודה השוטפת של הלשכה.
 רשימת החומר שנשלח לגניזה תומצא לעוזרי השר הנכנס.
(ג) חומר הקשור לעבודה השוטפת של הלשכה אשר הימצאותו בלשכה חשובה לרציפות פעולות הלשכה יאורגן באופן מסודר ומידע עליו ועל מקום הימצאו יועבר לעוזרי השר הנכנס.
(ד) הפעולות המנויות בסעיפים (ב) ו-(ג) ייעשו בתיאום ובהדרכת נציגי גנז המדינה.

4. היועץ המשפטי של המשרד
היועץ המשפטי של המשרד יכין מסמך שיוצג לפני  השר הנכנס אשר יכלול את הנושאים הבאים:

(א) רשימת החוקים שעל ביצועם מופקד השר, וחוקים אחרים הקשורים לעבודת המשרד המסדירים את סמכויות השר.
(ב) רשימת סמכויות הנתונות לשר על פי דין.
(ג) הצעות חוק שניזומו על ידי המשרד וטרם הושלם הליך חקיקתן ופירוט שלב החקיקה בו הן נמצאות (הדיווח יהיה לפי המתכונת הקבועה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 2.3000).

היועץ המשפטי של המשרד יציג לפני השר הנכנס  את הנושאים הבאים:

(ד) כללים בדבר מניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים.
(ה) הדגשים מתוך הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (ראה לעניין זה סעיף ד'1 להלן).
(ו) חוברת "זכויות שרים".
(ז) כללים בדבר מתן חסות.
(ח) כללים בעניין גיוס תרומות.
(ט) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"מ-1979 וכן כללים בדבר מתן מתנות וקבלת מתנות.
(י) הנחיות בעניין נסיעות לחו"ל - נסיעות בתפקיד, נסיעות פרטיות, לרבות מימון הנסיעות על ידי גורמים שונים.
(יא) ההנחיות בדבר בדיקה מקדמית למינויים שהשר מבקש לבצע.
(יב) הצורך לקבל חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של המשרד לכל הצעת החלטה המוגשת לממשלה או לוועדת שרים מטעם השר.
(יג) עיקרי ההוראות הכלולות בתקנון לעבודת הממשלה.

5. חשב המשרד
לעניין השר הנכנס

חשב המשרד יציג לפני השר הנכנס את הנושאים הבאים:

(א) הוראות בכל הקשור למימוש הוצאות מתקציב המשרד, לביצוע חוק נכסי המדינה וההרשאות להתחייב בהתאם לו, לביצוע חוק התקציב, לחובת קיום מכרזים וכן להוראות אחרות של החשב הכללי לרבות הוראות תכ"מ (תקנון כספים ומשק).
(ב) הוראות והנחיות בעניין נסיעות לחו"ל, החזר הוצאות בארץ ובחו"ל, הוצאות כיבוד ואירוח, דמי כלכלה, רמת בתי המלון בהם מתארח השר וכדומה.
 חשב המשרד יכין מסמך בנושא ובו דגשים והמלצה לקביעת נהלים לתפקוד שוטף בעניינים אלה בין לשכת השר לבין חשבות המשרד.

לעניין השר היוצא

חשב המשרד בסיוע הלשכה המשפטית של המשרד יעדכן את השר היוצא בזכויות נוספות המגיעות לו, שלא באמצעות מחלקת הגמלאות במשרד האוצר, ככל שישנן.

6. הממונה על הביטחון במשרד (קצין הביטחון)
הממונה על הביטחון במשרד (להלן – הקב"ט) יפעל כדלקמן:

(א) לעניין השר היוצא
 הקב"ט יתדרך את השר היוצא בעניין סדרי האבטחה האישית (לפי העניין).
 הקב"ט יתדרך את השר היוצא ואת אנשי לשכתו ביחד עם נציגי גנז המדינה בכל הקשור לאיסור נטילת חומר ממשלתי ובייחוד חומר ממשלתי מסווג.
 הקב"ט יתדרך את אנשי לשכת השר היוצא ביחד עם נציגי גנז המדינה כיצד לטפל בחומר המסווג המועבר לגנזך המדינה ובאיזו דרך יש לטפל בחומר המסווג שיושאר בלשכה לשימוש השר הנכנס.

(ב) לעניין השר הנכנס
 הקב"ט יתדרך את השר מיד עם כניסתו לתפקיד לגבי סדרי האבטחה האישית.
 הקב"ט ידגיש בפני השר כי מינויים שברצונו להביא לאישור צריכים לקבל הכשר ביטחוני מקדמי (לפי העניין).
 הקב"ט יתדרך את השר הנכנס ואת אנשי לשכתו בכל ההיבטים הקשורים לאבטחת מידע.

ד) פעולות של יחידות מטה על-משרדיות בעת חילופי שרים

(1) היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לממשלה יפיץ, באמצעות מזכירות הממשלה,  לכל שר חדש את "קובץ הנחיות היועץ המשפטי – נושאים הנוגעים לעבודת הממשלה".

(2) נציב שירות המדינה
(א) נציב שירות המדינה יפיץ, באמצעות מזכירות הממשלה, לכל שר נכנס חוברת "עקרונות יסוד וכללי מינהל בשירות המדינה".
(ב) נציב שירות המדינה ינחה את סגן המנהל הכללי למינהל בכל משרד ובאמצעותו את האמרכל והממונה על משאבי אנוש במשרד כיצד לנהוג בקשר למינויים חדשים שייעשו בעת כניסתו לתפקיד של השר הנכנס וביחס לסיום העסקתם של עובדים במשרות אמון שהועסקו על ידי השר היוצא.

(3) מנהל רשות החברות הממשלתיות
מנהל רשות החברות הממשלתיות יפיץ, באמצעות מזכירות הממשלה,  לכל שר נכנס חוברת שעניינה "נוהל מינוי בעלי תפקידים לחברות ממשלתיות ולתאגידים ציבוריים" שנערכת על ידי הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

(4) גנז המדינה
גנז המדינה יפעל כדלקמן:

(א) לעניין השר היוצא
גנז המדינה יפנה בכתב לשר היוצא ויבהיר לו את ההנחיות הקיימות לגבי העברה מסודרת לגנזך המדינה של הרשומות המצויות בלשכת השר היוצא.
הגנז ישלח נציג מטעמו שיתדרך ויסייע לשר היוצא ולאנשי לשכתו ליישום ההנחיות האמורות.
(ב) לעניין השר הנכנס
גנז המדינה יפנה בכתב לשר הנכנס ויבהיר לו את ההנחיות לטיפול בחומר הממשלתי וברשומות המנוהלות בלשכת השר.
הגנז ישלח נציג מטעמו שיתדרך ויסייע לשר הנכנס ולאנשי לשכתו ליישום ההנחיות האמורות.

(5) ראש המטה לביטחון לאומי (להלן - ראש המל"ל)

(א) פעולות ראש המל"ל מול השר הנכנס
ראש המל"ל  ימסור לשרים הנכנסים סקירות ומידע בהיבטים הקשורים לביטחון הלאומי בהקשר הרחב.
ראש המל"ל יסתייע בגורמים מקצועיים ממערכת הביטחון וממשרד החוץ בהכנת הסקירות האמורות.
ראש המל"ל יכין גם מסמך שיוגש לשר הנכנס ובו תמצית הסקירה והמידע בנושאים האמורים.

(ב) פעולות ראש המל"ל להעמקת בסיס הידע של השרים בעת כינונה של ממשלה חדשה
בהתאם להחלטת הממשלה מס. 2535 מיום 4.11.2007 שעניינה העמקת בסיס הידע של חברי הממשלה בנושאים מדיניים-ביטחוניים, יפעל ראש המל"ל בתיאום עם הגורמים הרלבנטיים כדלקמן:

ישיבות הממשלה
1) במהלך שלושת החודשים הראשונים ממועד כינונה של ממשלה חדשה, יוצגו לממשלה סקירות יסוד על ידי הגורמים הבאים: רמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, מפכ"ל משטרת ישראל, מנכ"ל משרד החוץ ומנכ"ל משרד הביטחון. הסקירות יכללו מידע שיאפשר לשרים היכרות עם הארגונים, לרבות ייעודם, המבנה שלהם, נושאי טיפול מרכזיים, תהליכים מרכזיים, עוצמות, קשיים ופערים מרכזיים.
2) ראש המל"ל ימליץ לראש הממשלה על נושאי ליבה אסטרטגיים נוספים שיש להביא לידיעת חברי הממשלה.

ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי
1) במהלך שלושת החודשים הראשונים ממועד כינונה של ממשלה חדשה יוצגו  לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי סקירות כלליות כדלקמן:

א) סקירה מדינית בנושא מרחב הפעולה המדיני;
ב) הערכת מודיעין, הערכת מצב אסטרטגית ואיום הייחוס;
ג)הערכת המענה המבצעי, לרבות רמת המוכנות, סדרי כוחות ופערים קיימים;
ד)   מצבי חירום ומוכנות העורף לשעת חירום.

2) במהלך ששת החודשים הראשונים ממועד כינונה של ממשלה חדשה, יוצגו לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי הסקירות הבאות בהתאם להמלצת ראש המל"ל לראש
הממשלה:-

א) סקירות נושאיות; סקירות מקיפות בסוגיות מרכזיות בתחומי החוץ והביטחון, לרבות היבטים כלכליים, תשתיתיים וכו';
ב) תרחישים מרכזיים אפשריים ומשמעותם.

3) ראש המל"ל ימליץ לראש הממשלה על סדר היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בכל הנוגע להצגת הסקירות המפורטות לעיל, לרבות הגורמים הרלוונטיים אשר יציגו הנושאים.

ראש המל"ל, בהתייעצות עם ראשי הגופים הרלוונטיים, ימליץ לראש הממשלה בדבר סקירות נוספות בנושאים מסווגים ורגישים, שיינתנו לפורום מצומצם יותר של שרים, במקרים הרלוונטיים.

במקרה של חילופי שרים בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, באחריות השר הנכנס לעבור תהליך העמקת הידע בהתאם לפורום בו הוא חבר, באמצעות פגישות עם ראשי הגופים הרלוונטיים או נציגיהם.

(6) מזכיר הממשלה

מזכיר הממשלה יפעל כדלקמן:

(א) לעניין השר היוצא
כל שר המסיים את תפקידו יקבל מכתב אישי בחתימת מזכיר הממשלה.
מזכירות הממשלה תדווח למחלקת הגמלאות במשרד האוצר, לחשב משרד ראש הממשלה וללשכת מבקר המדינה על מועד סיום תפקידו של השר ועל משך התקופה בה כיהן חבר הממשלה. הדיווח יימסר גם למנהלת מדור משכורת במשרד ראש הממשלה (האחראית על תשלום המשכורות לשרים) לצורך התחשבנות אישית.

(ב) לעניין השר הנכנס
כל שר נכנס יקבל ממזכיר הממשלה מכתב ובו תיאור קצר של ממשק העבודה בין מזכירות הממשלה לבין השר ולשכתו.
ככל שמדובר בשר המתמנה לראשונה לכהונת שר, ייזום מזכיר הממשלה פגישה עם השר כדי להציג לפניו את סדרי עבודת הממשלה וועדותיה והמימשק בין מזכירות הממשלה לבין השרים.

מזכירות הממשלה תתדרך את אנשי לשכת השר הנכנס בכל הנוגע לסדרי העבודה המשותפים וזאת בסמוך למועד כניסתם של בעלי התפקידים החדשים ללשכתו של השר הנכנס.

(ג) במקרה של כינון ממשלה חדשה

בנוסף לכל הפעולות המנויות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל הנוגעות לפעולות מזכיר הממשלה ומזכירות הממשלה בעניין השר היוצא והשר הנכנס, תפעל מזכירות הממשלה בעת כינון ממשלה חדשה כדלקמן:

- ייווצר קשר עם ראש הממשלה המיועד ועם השרים המיועדים כדי להכין רשימות לאיתור ולאיכון השרים המיועדים.
- תיעשנה הכנות להצגת הממשלה המיועדת בכנסת ולהצגת הממשלה המיועדת לפני נשיא המדינה, לרבות סיוע בהנחת קווי היסוד של הממשלה וההסכמים הקואליציוניים על שולחן הכנסת.
- תיעשנה הכנות לישיבה הטקסית של הממשלה המיועדת לפני הצגתה בכנסת וכן הכנות לישיבה הראשונה של הממשלה לאחר קבלת אמון הכנסת, לרבות הכנות לאישור התקנון לעבודת הממשלה, איוש והקמת ועדות שרים ומינויים לתפקידים בכירים.

(ד) הדרכת אנשי לשכות השרים הנכנסים

מספר שבועות לאחר כינונה של ממשלה חדשה תקיים מזכירות הממשלה יום עיון או סדרה של מפגשים עם הסגלים החדשים שנכנסו לתפקידם בלשכות השרים.
במפגשים יובאו בפני אנשי לשכות השרים ועוזרי השרים הבהרות והדגשים על ממשקי העבודה בין מזכירות הממשלה לבין לשכות השרים.

במפגשים תינתנה לעובדי לשכות השרים גם הדרכות קצרות והבהרות מטעם נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, גנז המדינה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חשב משרד ראש הממשלה, ראש אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה וגורמי מקצוע אחרים, לפי העניין.

כל אחד מבעלי התפקידים הנ"ל יציג בפני אנשי לשכות השרים הדגשים הקשורים לתחומים עליהם הם ממונים.

(ה) העמדת המידע באתר האינטרנט

מזכירות הממשלה תציג באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה את הנהלים וההנחיות הכלליות הנוגעות לכל אחד מן השרים על פי הפירוט המופיע בנספח שלהלן. קובץ הנהלים וההנחיות יהיה פתוח לעיון הציבור ויועלו בו חומרים נוספים ככל שהם נוגעים לעניין.

ה) האחריות למעקב אחר יישומו של הנוהל
(1) האחריות הכוללת לוודא קיומו של נוהל זה היא של מזכירות הממשלה. 
 לעת כינונה של ממשלה חדשה תרכז מזכירות הממשלה צוות "העברת שלטון" בראשות מזכיר הממשלה או נציגו שיכלול נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, חשב משרד
ראש הממשלה, גנז המדינה, ראש המל"ל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה וגורמים נוספים לפי העניין.
 תפקיד הצוות לשמש מטה תמיכה, ייעוץ ומעקב בכל הקשור לפעולות הנקובות בנוהל זה.

(2) באחריות מנכ"ל של כל משרד לדווח למזכיר הממשלה על יישומו של נוהל זה והשלמת החפיפה בהתאם להוראות הנוהל וזאת תוך 45 ימים מיום תחילת כהונתו של השר.

(3) מזכיר הממשלה ימסור דיווח לממשלה על יישומו של נוהל זה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 (10 בפברואר 2009) שלאחריהן    תיכון ממשלה חדשה הקים מזכיר הממשלה צוות בראשותו, עליו הוטל לגבש הצעת נוהל להעברת תפקיד בעת חילופי שרים וכינון ממשלה חדשה.
הצוות שכלל נציגים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, המל"ל, גנז המדינה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חשב משרד ראש הממשלה, אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, רשות החברות הממשלתיות ומזכירות הממשלה, קיים מספר דיונים שבסופם גובשה הצעת הנוהל שהובאה לאישור הממשלה.

הצוות הנ"ל גיבש גם הצעת נוהל להעברת תפקיד של מנהל כללי במשרד ממשלתי. נוהל חילופי מנכ"ל הובא לאישור הממשלה בנפרד.

יצויין כי הנוהל שאושר בעניין חילופי שרים בא למסד בכתובים ולעגן בהחלטת ממשלה סדרת פעולות שיש לנקוט בעת חילופי שרים וכינון ממשלה חדשה – תהליך
שנהוג היה לקיימו, כולו או מקצתו, בעת חילופי שרים, אך הוא לא היה מעוגן בנוהל כתוב ומחייב.

עוד יצויין, כי, הוועדה לבדיקת ארועי המערכה בלבנון 2006 (ועדת וינוגרד) התייחסה בדין וחשבון החלקי שלה שהוגש לממשלה באפריל 2007 לסוגית העברה מסודרת של תפקידים מיניסטריאליים והמליצה (בעמ' 228 בדו"ח החלקי) כדלקמן:

"למסד את המנגנון של העברת תפקידים מיניסטריאליים, כך שיכלול חפיפה והכנת "תיק מעבר" מסודר. האחריות למיסוד ההעברה תהיה על מנכ"ל המשרד. יש להקפיד במיוחד על נהלי מעבר מסודרים, על הכנסה שיטתית לתפקיד, ועל יעוץ מקצועי מובנה וצמוד, כאשר השר הנכנס אינו בעל נסיון וידע רחבים בתחום המשרד או בתפקידים מיניסטריאליים בכללותם".
לפיכך, אישור הנוהל ויישומו עולה גם בקנה אחד עם המלצת "ועדת וינוגרד" בנושא.
הנוהל קובע כי האחריות הכוללת ליישום החפיפה מוטלת על המנהל הכללי של המשרד שהוא בעל התפקיד המנהלי הבכיר ביותר במשרד ואילו האחריות למעקב אחר יישום הנוהל מוטלת על מזכירות הממשלה שתרכז לצורך זה צוות שישמש גם צוות יעוץ ותמיכה בכל הכרוך ביישום הנוהל.

להלן רשימת המסמכים שבאחריות מזכירות הממשלה להעביר לשר הנכנס בסמוך לכניסתו לתפקיד:

- "קובץ הנחיות היועץ המשפטי לממשלה – נושאים הנוגעים לעבודת הממשלה".
- עקרונות יסוד וכללי מינהל בשירות המדינה – חוברת מטעם נציבות שירות המדינה.
- נוהל מינוי בעלי תפקידים לחברות ממשלתיות ולתאגידים ציבוריים – חוברת מטעם רשות החברות הממשלתיות.
- חוברת "זכויות שרים".
- חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.
- תקנון לעבודת הממשלה.
- כללים בדבר הטיפול ברשומות הנמצאות בלשכות השרים.
- כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים.
- חוק יסוד: הממשלה.
- חוק הממשלה: התשס"א-2001.

2. לאשר את נוהל העברת תפקיד בעת חילופי מנהל כללי של משרד בנוסח המפורט להלן:- 

א) מטרת הנוהל
מטרת הנוהל היא למסד תהליך מסודר ומובנה של פעולות שיש לנקוט בעת חילופי מנהל כללי של משרד (להלן: מנכ"ל) כדי לאפשר העברה שיטתית ויסודית של האחריות לניהול המשרד באמצעות חפיפה בין המנכ"ל היוצא לבין המנכ"ל הנכנס.

מטרת החפיפה היא ליידע את המנכ"ל הנכנס וצוותו בדבר מבנה המשרד שבראשו הוא עומד, תפקידיו ומחויבותו לציבור, תחומי פעולתו, התקציב והיקף כח האדם של המשרד, המדיניות שהונהגה על ידי השר והמנכ"ל היוצא, תכניות שטרם הושלמו וכיוצא באלה נושאים.

ב) האחריות לקיום הנוהל ולביצוע החפיפה
האחריות הכוללת להיערכות לחפיפה וליישום תהליך החפיפה כולו מוטלת על המנכ"ל היוצא של המשרד, אשר יוביל את הליך העברת התפקיד בסיועם של בעלי תפקידים מרכזיים במשרד כפי שיפורטו להלן.
תכני החפיפה בכל משרד יורחבו על פי הצורך, בהתאם למאפייניו המיוחדים של המשרד.

ג) הליך החפיפה
1. באחריות המנכ"ל היוצא לקיים עם המנכ"ל הנכנס מספר פגישות חפיפה על פי שיקול דעתם המשותף כשלמנכ"ל היוצא האחריות למסור את החומר (בין בעל פה מגובה בכתובים ובין בכתובים בלבד) ולמנכ"ל הנכנס האחריות להקצות זמן סביר לפגישות אלה.

2. בפגישות יפרט המנכ"ל היוצא לפני המנכ"ל הנכנס את תפקידי המשרד, התכניות המשמעותיות שהושלמו והתכניות הנמצאות בהליכי יישום וכן את המדיניות שננקטה במשרד.

3. המנכ"ל היוצא של המשרד יכין אוגדן ובו מידע רלבנטי בנושאים שלהלן:
• יעוד המשרד ותפקידיו;
• תרשים מבנה ארגוני כללי;
• היקף התקציב המשרדי וכן התוכניות העתידיות של  המשרד בהיבט התקציבי
• היקף כח האדם במשרד.
• עיקרי תכנית העבודה המתוכננת;
• הערכת מצב משרדית;
• מסמכי מדיניות;
• החלטות ממשלה הנוגעות לפעילות המשרד;
• גופים ציבוריים "בזיקת כפיפות" למשרד ויחסי הגומלין עם יחידות סמך, חברות ממשלתיות, תאגידים הקשורים למשרד;
• נושאים הנמצאים בתהליך (בוועדות משרדיות או בינמשרדיות, בחקיקה ונושאים שיש להביא אישור ממשלה וכדומה).
• סיכום כללי של המנכ"ל היוצא.

4. המנכ"ל היוצא של המשרד יציג בפני המנכ"ל הנכנס את בעלי התפקידים הבכירים במשרד ואת תחומי עיסוקם וכן ימלא ויגיש גיליון הערכה ומשוב (בהתאם להוראות סעיף 93.314 לתקש"יר) על כל העובדים הבכירים הכפופים לו.

5. היועץ המשפטי של המשרד יכין מסמך בו יוצגו בפני המנכ"ל הנכנס, בין השאר, הנושאים הבאים:

(א) רשימת החוקים שעל ביצועם מופקד השר, וחוקים אחרים הקשורים לעבודת המשרד המסדירים את סמכויות השר.
(ב) רשימת סמכויות הנתונות לשר על פי דין.
(ג) הצעות חוק שיזם המשרד ואשר טרם הושלם הליך חקיקתן.
היועץ המשפטי של המשרד יציג לפני המנכ"ל הנכנס  את הנושאים הבאים:
(ד) כללים בדבר מניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים.
(ה) הדגשים מתוך הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
(ו) חוברת "זכויות שרים".
(ז) כללים בדבר מתן חסות.
(ח) כללים בעניין גיוס תרומות.
(ט) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"מ-1979 וכן כללים בדבר מתן מתנות וקבלת מתנות.
(י) הנחיות בעניין נסיעות לחו"ל - נסיעות בתפקיד, נסיעות פרטיות, לרבות מימון הנסיעות על ידי גורמים שונים.
(יא) ההנחיות בדבר בדיקה מקדמית למינויים שהשר מבקש לבצע.
(יב) הצורך לקבל חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של המשרד לכל הצעת החלטה המוגשת לממשלה או לוועדת שרים מטעם השר.
(יג) עיקרי ההוראות הכלולות בתקנון לעבודת הממשלה.

6. חשב המשרד יכין מסמך ובו דגשים בנושאים שלהלן:
(א) הוראות בכל הקשור למימוש הוצאות מתקציב המשרד, לביצוע חוק נכסי המדינה וההרשאות להתחייב בהתאם לו, לביצוע חוק התקציב, לחובת קיום מכרזים וכן להוראות אחרות של החשב הכללי לרבות הוראות תכ"מ (תקנון כספים ומשק).
(ב) הוראות והנחיות בעניין נסיעות לחו"ל, החזר הוצאות בארץ ובחו"ל, הוצאות כיבוד ואירוח, דמי כלכלה, רמת בתי המלון בהם מתארח המנכ"ל וכדומה.
 חשב המשרד יכין מסמך בנושא ובו דגשים והמלצה לקביעת נהלים לתפקוד שוטף בעניינים אלה בין לשכת המנכ"ל לבין חשבות המשרד.

7. הממונה על הביטחון במשרד (להלן - הקב"ט) יפעל כדלקמן:

הקב"ט יתדרך את המנכ"ל היוצא ואת אנשי לשכתו ביחד עם נציגי גנז המדינה בכל הקשור לאיסור נטילת חומר ממשלתי ובייחוד חומר ממשלתי מסווג.
הקב"ט יתדרך את אנשי לשכת המנכ"ל היוצא ביחד עם נציגי גנז המדינה כיצד לטפל בחומר המסווג המועבר לגנזך המדינה ובאיזו דרך יש לטפל בחומר המסווג שיושאר בלשכה לשימוש המנכ"ל הנכנס.
הקב"ט ידגיש בפני המנכ"ל הנכנס כי מינויים למשרות מסוימות לרבות משרות אמון שברצונו למנות צריכים לקבל הכשר ביטחוני מקדמי (לפי העניין).
הקב"ט יתדרך את המנכ"ל הנכנס על מדיניות אבטחת המשרד והשר.
הקב"ט יתדרך את המנכ"ל הנכנס ואת אנשי לשכתו בכל ההיבטים הקשורים לאבטחת מידע.

8. נציב שירות המדינה יפיץ לכל מנכ"ל נכנס חוברת "עקרונות יסוד וכללי מינהל בשירות המדינה".
נציב שירות המדינה ינחה את סגן המנהל הכללי למינהל בכל משרד ובאמצעותו את האמרכל והממונה על משאבי אנוש במשרד כיצד לנהוג בקשר למינויים חדשים שייעשו בעת כניסתו לתפקיד של המנכ"ל הנכנס וביחס לסיום העסקתם של עובדים במשרות אמון שהועסקו על ידי השר והמנכ"ל היוצאים.

9. מנהל רשות החברות הממשלתיות יפיץ לכל מנכ"ל נכנס חוברת שעניינה "נוהל מינוי בעלי תפקידים לחברות ממשלתיות ולתאגידים ציבוריים" שנערכת על ידי הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 וכן את רשימת החברות הממשלתיות שבאחריות אותו משרד.

10. גנז המדינה יפנה בכתב למנכ"ל היוצא ויבהיר לו את ההנחיות הקיימות לגבי העברה מסודרת לגנזך המדינה של הרשומות המצויות בלשכת המנכ"ל היוצא.
הגנז ישלח נציג מטעמו שיתדרך ויסייע למנכ"ל היוצא ולאנשי לשכתו ליישום ההנחיות האמורות.
גנז המדינה יפנה בכתב למנכ"ל הנכנס ויבהיר לו את ההנחיות לטיפול בחומר הממשלתי וברשומות המנוהלות בלשכת המנכ"ל.
הגנז ישלח נציג מטעמו שיתדרך ויסייע למנכ"ל הנכנס ולאנשי לשכתו ליישום ההנחיות האמורות.

ד) הכשרת מנכ"לים
מנכ"ל חדש יחויב במהלך שלושת החודשים הראשונים לכהונתו בתפקיד לעבור קורס הכשרה למנהלים כלליים אשר תכניו ומסגרתו יקבעו על ידי נציבות שירות המדינה ביחד עם  משרד ראש הממשלה בשיתוף נציבות שירות המדינה.

צוות לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשיתוף גורמי המקצוע של משרד ראש הממשלה  ובשיתוף נציבות שירות המדינה יקיימו השתלמויות כניסה לתפקיד  לצוותים של לשכות המנכ"ל הנכנסים ולגורמי המטה הרלוונטיים בכל משרד בנוגע לסדרי העבודה המשותפים, לתכנים המרכזיים שנוגעים לעבודת הממשלה וזאת בסמוך למועד כניסתם של בעלי התפקידים החדשים ללשכתו של המנכ"ל הנכנס.

ה) האחריות לקיומו של הנוהל
האחריות הכוללת לוודא קיומו של נוהל זה היא של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
באחריות מנכ"ל של כל משרד לדווח למנכ"ל משרד ראש הממשלה על יישומו של נוהל זה והשלמת החפיפה בהתאם להוראות הנוהל וזאת תוך 45 ימים מיום תחילת כהונתו של המנכ"ל הנכנס.

ו) מנכ"ל משרד ראש הממשלה
לקראת כינון ממשלה חדשה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יערוך את סיכום התהליכים המרכזיים בעבודת הממשלה היוצאת ויצרפם כאוגדן לתיק החפיפה שיעבור במסגרת החפיפה שבין ראש הממשלה היוצא לראש הממשלה הנכנס ובין מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא למנכ"ל משרד ראש הממשלה הנכנס.

ט. כמו-כן דנה הממשלה בעניין מתן סיוע ליישובים בעוטף רצועת עזה והחליטה:-

לקבוע  כי החל מיום 1.1.09 ועד ליום 31.8.09 (סוף שנת הלימודים התשס"ט) השתתפות המדינה באחזקת ילדיהם של תושבי אזור קו עימות דרומי , כהגדרתם לפי חוק סיוע לשדרות ולישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ז -2007 הנכללים באוכלוסיית הזכאים להשתתפות המדינה  עבור אחזקת ילדיהם, במעונות או במשפחתונים  שהינם  בעלי "סמל מעון" או "סמל משפחתון" הניתן על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה  (להלן: המשרד) תהיה  בהתאם לדרגה 3 בלוח תשלומי ההורים, (המפורסם על ידי המשרד גם באתר האינטרנט של המשרד www.moital.gov.il   מעונות יום – דמי החזקה – שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים  - טבלאות שכר לימוד לשנת תשס"ט).

השתתפות המדינה תהיה ביחס למי  שנכלל באוכלוסיית הזכאים כמפורט בקריטריונים לזכאות לתמיכה, אשר קבע המשרד ומפורסמים באתר האינטרנט של המשרד www.moital.gov.il   מעונות יום – מידע להורים ולנרשמים – קריטריונים לקבלת זכאות – מבחני תמיכה) ולרבות ביחס לילדי אמהות העובדות בהיקף של 20 ש"ש לפחות.

התשלום עבור מעונות יום ומשפחתונים המוכרים על ידי המשרד והינם בעלי "סמל מעון" או  "סמל משפחתון" קבוע בהתאם לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים במעונות יום ומשפחתונים), התשס"ז - 2007 .
הורים לילדים השוהים במסגרות אלו יכולים להיות זכאים להשתתפות המדינה, בהתאם ל"מבחנים למתן תמיכות של המשרד לאגף למעונות יום ולמשפחתונים לעידוד שילובן של אמהות בשוק העבודה" (להלן – המבחנים), כאשר במסגרת לוח תשלומי הורים נקבעות דרגות השתתפות,  המקנות רמות שונות של תמיכה ממשלתית, משתנות  ותלויות  בגורמים שונים,  הכל כמפורט במבחנים. 

ככלל, דרגת  ההשתתפות נקבעת על בסיס חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה.  עם זאת, ישנם מקרים בהם  נקבעו הוראות מיוחדות לצורך חישוב דרגת ההשתתפות, כאשר אחד המקרים הוא כאשר דרגת הזכאות נקבעה בהתאם להחלטות ממשלה .

במסגרת החלטות ממשלה שונות, הנקבעות מעת לעת, נקבעה בין היתר זכאות  תושבים של ישובים מסויימים להשתתפות המדינה, בהתאם לדרגה אשר נקבעה באותה החלטה. כך נעשה  בהחלטת ממשלה מס' 746 מיום 27.11.06, החלטת ממשלה מס' 2173 מיום 4.7.04  והחלטת ממשלה  מס' 2341 מיום 01.08.2004 לגבי ישובי עוטף עזה ושדרות, אשר עניינן חיזוקם  וביסוסם  של ישובים אלו. מאז החלטות אלו האזור הנפגע התרחב , ובהתאם אף חוקק חוק סיוע לשדרות ולישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ז -2007 (להלן- החוק) ומכוחו הוצא צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007 (להלן- הצו) אשר קבע הטבות לישובי עוטף עזה המפורטים בחוק ובצו (להלן- ישובי עוטף עזה ושדרות).  מוצע להיצמד לעניין הגדרת השטח לפי חוק זה.

נוכח הפגיעה הכלכלית המתמשכת בישובי עוטף עזה ושדרות וכן  לאור הסבל המתמשך של תושבי ישובים אלו  עקב המצב הביטחוני השורר באזור זה עימו נאלצים התושבים להתמודד -  יש מקום להקל על ההורים את הנטל הכלכלי הכרוך בתשלום למעונות יום ולמשפחתונים  ובכך לסייע להם להמשיך בשגרת חיי עבודה בישובים אלו. 

י. הממשלה דנה בעניין תכנית סיוע לשדרות, אשקלון ויישובי עוטף עזה לשנת 2009, והחליטה:-

לאור  התמשכותן  של פעולות האיבה מרצועת עזה ובהמשך להחלטות הממשלה מס' 746 מיום 27.11.2006, ומס' 2902 מיום 6.1.2008, לאשר את המשך תכנית סיוע לשנת 2009 לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה (המפורטים בהחלטות הממשלה מס' 2341 מיום 1.8.2004, מס' 2704 מיום 14.11.2004 ומס' 1470 מיום 25.3.2007), וכן לעיר אשקלון כמפורט להלן.

תכנית הסיוע לשנת 2009 שלהלן מתווספת לתכניות הממשלה שמבוצעות בהתאם להחלטות ממשלה אחרות.

1. משרד הפנים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יקצו 3 מלש"ח לרשויות המקומיות שדרות ואשכול למימון הצבת שתי ניידות אט"ן בעיר שדרות וניידת אט"ן במוא"ז אשכול בחלוקה הבאה:
(א) המשרד לפיתוח הנגב והגליל (למימון אט"ן אחד בשדרות ואחד במוא"ז אשכול) - 2 מלש"ח.
(ב) משרד הפנים (למימון אט"ן אחד בשדרות) - 1 מלש"ח.

התקציב למימון האט"נים יועבר לרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים לפי עלויות ההפעלה.

2. משרד הפנים יקצה מתקציב המשרד סך של 18 מלש"ח עבור מענק למימון ההוצאות המיוחדות הנובעות מהמצב הביטחוני והשלכותיו לעיריית שדרות, לעיריית אשקלון ולמועצות האזוריות שדות נגב, שער הנגב, אשכול וחוף אשקלון כדלקמן:
(א) לעיריית שדרות - 9 מלש"ח בשנת 2009.
(ב) למועצות האזוריות - 6 מלש"ח בשנת 2009 (בחלקים שווים).
(ג) לעיריית אשקלון - 3 מלש"ח בשנת 2009.

המענק המיוחד יינתן מבלי לפגוע במענק האיזון לתקופה הנדונה.

אזור העיר שדרות ויישובי עוטף עזה (כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה מס' 2341 מיום 1.8.2004 כפי שתוקנה בהמשך בהחלטת הממשלה מס' 2704 מיום 14.11.2004 ובהחלטת הממשלה מס' 1470 מיום 25.3.2007),  סובלים בשנים האחרונות מירי רקטות מרצועת עזה. תושבי האזור חיים בצל האיום הביטחוני וממשיכים עד כמה שניתן את שיגרת חייהם על אף האיום הביטחוני המתמיד. הממשלה החליטה בהחלטותיה הקודמות בנושא להעביר סיוע ממוקד לרשויות ולתושבי האזור מתוך רצון לחזק את החוסן הכלכלי והחברתי של תושבי אזור עוטף עזה, כמפורט בהמשך.

בעקבות המשך האיום הביטחוני באזור מבקשת הממשלה להעביר סך של 21 מלש"ח כסיוע בתחום הבריאות וכסיוע ייחודי לרשויות המקומיות שדרות, שער הנגב, אשכול, שדות נגב וחוף אשקלון למימון ההוצאות הביטחוניות העודפות הקשורות במצב הביטחוני בו שוהים תושביהן בשמונה השנים האחרונות, וזאת באותה מתכונת בו ניתן הסיוע לרשויות אלו בשנת 2008. 

כמו כן מוצע לסייע לעיר אשקלון, אשר נמצאת גם היא תחת איום ביטחוני בשנים האחרונות, וסופגת ירי רקטות מרצועת עזה החל משנת 2005. בהחלטת ממשלה מס' 1259 מיום 25.2.2007 הוחלט כי הסיוע לעיר אשקלון בעקבות המצב הביטחוני יינתן בשנים 2007-2008 בדרך של תוכנית לחיזוק תחום התיירות כעוגן אסטרטגי להתפתחות העיר אשקלון ולרווחת תושבי האזור. בשנת 2009 מוצע לתת לאשקלון סיוע בדרך של מענק למימון ההוצאות הביטחוניות העודפות הקשורות במצב הביטחוני, בסך של 3 מלש"ח.

יא. הממשלה החליטה:-
1. להקים ועדה בין-משרדית (להלן: הועדה) שמטרותיה הן: התווית תוכנית פעולה  בנושאים אלה: עידוד עליית מדענים ואנשי מחקר בכירים בעלי תארים מתקדמים; עידוד שובם לישראל של  תושבים ישראלים מדענים ואנשי מחקר בכירים בעלי תארים מתקדמים וקליטתם במגזר הפרטי והציבורי. 

2. הרכב הוועדה : 
המנהל הכללי של המשרד לקליטת העלייה; 
המנהל הכללי של משרד המדע, התרבות והספורט;        
נציג משרד המדע, התרבות והספורט; 
נציג המשרד לקליטת העלייה; 
נציג המועצה להשכלה גבוהה; 
נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
נציג משרד הביטחון; 
נציג משרד הבריאות; 
נציג משרד האוצר;

יו"ר הועדה ייבחר בישיבתה הראשונה של הוועדה מתוך שניים אלה: המנהל הכללי של המשרד לקליטת העלייה והמנהל הכללי של משרד המדע, התרבות והספורט.

הוועדה תזמן לדיוניה את נציגי הגופים הבאים:
 המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח;
מוסדות ההשכלה הגבוהה;
המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב שלה;
התאחדות התעשיינים;
איגוד התעשיות השונות;
הסוכנות היהודית;
גופים נוספים לפי העניין.

הוועדה תגיש לועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה, את  המלצתה לתוכנית פעולה בנושא תוך  4 חודשים ממועד קבלת החלטה זו.

3. הוועדה הבין-משרדית תמנה צוות היגוי מקצועי של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, שמטרותיו עשויות להיות, בין היתר:
לאתר את פוטנציאל המדענים ואנשי המחקר הנמצאים בחו"ל ולהקים מאגרי מידע;
לייעץ באשר לישימות של תוכניות קליטה שיגובשו בוועדה הבין-משרדית וזאת בהתאם לצרכי התפתחות שוק העבודה  בישראל.

ראש הממשלה הנחה להביא בפני הוועדה את המלצתו למנות את המנהל הכללי של משרד התיירות לתפקיד יו"ר הוועדה.

תופעת תנועת עובדים מיומנים בין מדינות אופיינית לכלכלה הגלובלית והיא טומנת בחובה צבירת ניסיון והעשרת הידע.

במדינת ישראל קיים מאזן שלילי ומספרם של בעלי תארים אקדמאיים מתקדמים היוצאים את ישראל עולה על אלו החוזרים. תופעה זו משמעה "בריחת מוחות" .

במהלך 15 השנים האחרונות חל גידול מתמיד במספרם של בוגרי תואר שלישי המקבלים הסמכתם באוניברסיטאות בישראל.
על פי תחזית המל"ג בשנת תשס"ט יקבלו קרוב ל- 1,450 תלמידי מחקר תואר PhD .
היקף הכשרה זה, לתואר שני ושלישי, מעיד על פוטנציאל ההון האנושי, הנחשב למשאב העיקרי של המדינה.

רבים מקרב ישראלים המתגוררים בחו"ל, בגרו את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, יצאו להשלים את השכלתם והתמחותם (כדוקטורנטים וכפוסט דוקטורנטים) במרכזי המחקר היוקרתיים בצפון אמריקה ומשהים את חזרתם בשל קשיים במציאת מקום תעסוקה אתגרי ההולם את כישוריהם.

מספר הישראלים החברים היום בסגל הבכיר של האוניברסיטאות  בארה"ב מוערך בכ- 1,400 (27% מסך הסגל האקדמי באוניברסיטאות ישראל) .
מעריכים כי מספר בעלי תואר שלישי ילידי ישראל המתגוררים בארה"ב הינו בסביבות 4,000 ומספרם של הרופאים קרוב ל-3,500 .
באופן יחסי למספר תושביה, ישראל, על כן, נמצאת במקום הראשון בעולם בתופעת "בריחת המוחות" .

לפוטנציאל הון אנושי זה יש להוסיף יהודים המכהנים כחברי הסגל האקדמי הבכיר בארצותיהם או כמומחים בתחומי עיסוק שונים אשר מחפשים לחזק את זיקתם הלאומית באמצעות עלייה לישראל.

הגירתם של משכילים הינה כאמור תופעה עולמית ומדינות רבות נוקטות בצעדים ממשיים לצמצום התופעה ול"החזרת המוחות".

רבות דובר על הצורך לשפר את תנאי המחקר ואטרקטיביות המשרות בסגל האקדמי הבכיר, על מנת שהאוניברסיטאות תוכלנה להתמודד בהצלחה, לשמר ואף לטפח את מצוינות המחקר הבסיסי בישראל.

ברור לכל שהאוניברסיטאות בלבד לא תוכלנה להוות מענה לקליטת כל בוגריהן .
מימוש פוטנציאל ההון האנושי שהוכשר בישראל צריך יהיה להיעשות במגזר העסקי ובמיוחד בתעשיות עתירות הידע וכן במכוני מחקר שונים (ממשלתיים, מלכ"רים ופרטיים).

כיום מתבצעת פעילות ספוראדית במשרדי הממשלה השונים במטרה לעודד עלייה ו"שיבת מוחות".
פעילות זו טרם מופתה ובודאי שאינה מתואמת (לאחרונה יצאו מספר משלחות לפגישות עם אותם מדענים ישראלים השוהים בצפון אמריקה).

 
על מנת שאכן ימומש פוטנציאל לאומי זה נדרש מאמץ ממשלתי מתואם, המונע על פי מדיניות מוסכמת, ומכוון ע"י גורם מרכזי מוביל.

יב. הממשלה דנה בייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה והחליטה:-

בהתאם לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים), ובהמשך להחלטות הממשלה מס' 4729 מיום 12.3.2006, מס' 414 (ערב/3) מיום 31.8.2006, ומס' 2579 מיום 11.11.2007 (להלן - החלטה מס' 4729, מס' 414, מס' 2579, לפי הענין), לאמץ את המלצות הצוות הבינמשרדי בראשות המנהל הכללי של משרד המשפטים שהוקם מכוח סעיף 8 להחלטה מס' 2579, לעניין הסרת חסמים העומדים בפני קידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה (להלן – הצוות הבינמשרדי להסרת חסמים), כדלקמן:

1. לקבוע, כי בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית אשר יעבירו את מקום המגורים למרחק העולה על 70 ק"מ ממקום המגורים הקבוע בעקבות קליטה במשרה בשירות המדינה, יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה בסכום שלא יעלה על 2000 ₪ לחודש, אשר ישולם על ידי המשרד הקולט. בנוסף, כל עובד כאמור יהיה זכאי, פעם בשבוע, להחזר הוצאות נסיעות ממקום העבודה למקום המגורים הקבוע. הקריטריונים למתן סיוע לעובד כאמור בפסקה זו ייקבעו ע"י נציבות שירות המדינה ויועברו לכל היחידות  בשירות המדינה.

2. לתקן את סעיף 1(ב) להחלטה מספר 4729 ולקבוע, כי בשנים 2009 עד 2012, בתום כל שנה, יוגדל מספר המשרות הנוספות המיועדות לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית ב-20 תקנים נוספים כל שנה (בנוסף לכמות האמורה בהחלטה 4729). תנאי הכרחי להגדלת המשרות יהיה עמידת המשרד  באותה שנה בתכנית העבודה הנדרשת לפי סעיף 2 בהחלטה מספר 2579 ודרישות נציבות שירות המדינה לפי סעיף 3 להחלטה זו. על כל משרה כאמור במשרד ממשלתי או יחידת סמך שתאויש על ידי עובד בן האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, תוקצה משרה חדשה נוספת באותו משרד ממשלתי או יחידת סמך שתיועד גם היא לבני אוכלוסיה זו. במקרים חריגים בהם לא ניתן להקצות את המשרה החדשה הנוספת באותו משרד או יחידת סמך כאמור, תוכל נציבות שירות המדינה להקצות את המשרה במשרד ממשלתי אחר או ביחידת סמך אחרת, ובלבד שבתום תוקף החלטה זו יעמוד המשרד בהתחייבות על פי האמור בסעיף זה. אגף התקציבים במשרד האוצר יקצה את התקציב הנדרש לתוספת המשרות המיועדות שיש להקצות על פי סעיף זה, על פי סעיף 1(א) ו-(ב) להחלטה מס' 4729 ועל פי סעיף 5 להחלטה מס' 2579, ולתנאים הנלווים למשרות אלה, כמקובל בתפקידים מקבילים בשירות המדינה, אם יעמדו המשרדים בתכנית העבודה הנדרשת כאמור, ואישור לכך יינתן ע"י נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים. זאת, מיד עם סיום הליך יצירת המשרה בנציבות שירות המדינה.

3. בשנים 2009 עד 2012, 800 מהמשרות המתפנות מתוך מצבת תקני כוח האדם ועבודה בלתי צמיתה הקבועה בחוק התקציב השנתי ואשר הוחלט לאיישן ייועדו לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, וזאת בנוסף לאמור בסעיף 2 להחלטה זו ולאמור בהחלטה מס' 2579. בביצוע ההחלטה זו תתבסס נציבות שירות המדינה על שיעור הייצוג של העובדים מאוכלוסייה זו מתוך כלל העובדים במשרד. לצורך יישום סעיף זה תבצע הנציבות עבודת מטה ותודיע לממשלה, למשרדי הממשלה וליחידות הסמך, בתוך 60 יום מיום החלטה זו על חלקו של כל משרד ממשלתי ויחידות הסמך בהקצאת המשרות לשנים 2012-2009. בשנים 2010 עד 2012 תחזור הנציבות, מדי שנה מיום קבלת החלטה זו על עבודת המטה וההודעות כאמור בהתחשב בין השאר ביישום החלטות הממשלה הנוגעות לתקני כוח אדם במשרדים. להטיל על נציבות שירות המדינה בכל אחת מהשנים 2009 עד 2010, לסמן משרות ייעודיות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך על פי החלטה זו, על פי החלטה מס' 4729 והחלטה מס' 2579 ולעדכן את משרד האוצר ואת המשרדים ויחידות הסמך בפעולה זו. ביטול משרות שסומנו על פי החלטה זו מחייב את אישור נציבות שירות המדינה. מובהר כי
 
סעיף זה אינו בגדר הרשאה לחריגה ממצבת תקני כח האדם ועבודה בלתי צמיתה הקבועה בחוק התקציב השנתי.

4. הקצאת המשרות המיועדות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך, כאמור בסעיפים 2 ו-3 לעיל, תיעשה בשים לב לצרכי המשרדים ותוך בחינת איוש המשרות המיועדות שהוקצו בשנים הקודמות.

5. בשנים 2009 עד 2012, תקצה נציבות שירות המדינה מדי שנה 37.5 משרות חדשות לסטודנטים למשרדי הממשלה וליחידות הסמך אשר יועסקו בהן סטודנטים מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. תקצוב משרות אלו יהיה במסגרת התקציב הקיים של המשרדים הממשלתיים ויחידות הסמך.

6. להסמיך את נציבות שירות המדינה להוסיף לכל משרד ממשלתי אשר ייעד משרה לקליטת עובדים בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית במשרות הקיימות, בתמורה, מכסת שינוי תקן נוספת בהתאמה לרמת המשרה שיועדה כאמור.

7. להטיל על נציבות שירות המדינה לפעול לקיצור מרבי של הזמן הדרוש לשם איוש משרות המיועדות על פי סעיף 15א(ב)(2) לחוק המינויים לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית.

8. להטיל על נציבות שירות המדינה להכין תוכנית להגברת נגישות המידע אודות המשרות הפנויות בשירות המדינה לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית.

9. להטיל על כל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך, להכין, בתיאום עם נציבות שירות המדינה, מתכונת חניכה משרדית לכל העובדים החדשים, אשר במסגרתה ישתתף כל עובד חדש בקורס חובה בנושא הכרת מבנה שירות המדינה, בו ילמד על הסביבה הארגונית, המקצועית והחברתית במשרד, ויקבל מידע כללי אודות זכויותיו וחובותיו.

10. להטיל על נציבות שירות המדינה להקים מאגר של חברי ועדת בוחנים מקרב כל בני הקבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי סעיף 15א לחוק המינויים, על מנת לאפשר את שילובם, לפי הצורך, כחברי ועדות בוחנים במכרזים למשרות בשירות המדינה. בכל מכרז למשרה שאינה משרה המיועדת לבני אחת מהקבוצות הזכאיות לייצוג הולם

כאמור, ובו מועמד אחד או יותר מתוך אחת או יותר מקבוצות אלה, ישולב, ככל שניתן, אדם מתוך המאגר כחבר בוועדת הבוחנים. החלטה זו באה להוסיף על ההוראות הקיימות לעניין ייצוג לבני שני המינים בהרכב ועדות בוחנים במכרזים למשרות בשירות המדינה.

11. להטיל על נציבות שירות המדינה לעקוב אחר יישומן של המלצות הצוות הבינמשרדי להסרת חסמים, בהתאם להחלטה זו. נציבות שירות המדינה תדווח לוועדת השרים לענייני המגזר הלא יהודי על התקדמות יישום תוכניות העבודה והמלצות הוועדה מדי חצי שנה מיום החלטה זו.

12. לקבוע, כי בכל מקרה בו עולה מנתוני נציבות שירות המדינה, כי משרד ממשלתי או יחידת סמך אינם עומדים ביעדים שנקבעו בתוכנית העבודה השנתית עד סוף שנת 2012, לקידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית באותו משרד, יוזמן מנכ"ל אותו משרד ליתן דין וחשבון בעניין בפני ועדת השרים לענייני המגזר הלא יהודי ויוזמן לחזור ולתת דין וחשבון בפני ועדת השרים מדי חצי שנה, עד שהוועדה תשוכנע כי המשרד נוקט בפעולות מעשיות להשגת יעדים אלה.

13. להטיל על חברי הצוות הבינמשרדי להסרת חסמים להמשיך בעבודתם על פי סעיף 8 להחלטה מס' 2579 ולהגיש דין וחשבון לממשלה על התקדמות בעבודת הצוות מדי חצי שנה.

סעיף 15א לחוק אשר התקבל בשנת 2000 ביוזמת הממשלה, קובע כי בקרב העובדים בשירות המדינה יינתן ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית.

על פי הנתונים של נציבות שירות המדינה, שיעור בני אוכלוסייה זו מתוך כלל עובדי המדינה עומד כיום על כ-6%, בעוד ששיעורם בכלל האוכלוסייה עומד על כ-20%. במטרה לצמצם פער זה באופן משמעותי, הגבירה הממשלה את מאמציה בשנים האחרונות להגדיל את מספר העובדים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים בשירות המדינה, וזאת באמצעות מספר החלטות ממשלה ופעולות שננקטות מכוחן.

בעקבות עתירה לבג''צ 10418/05, מחויבת המדינה בדיווח תקופתי לבית המשפט העליון על יישום חובת הייצוג ההולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בקרב עובדי המדינה.  

בהחלטת הממשלה האחרונה בנושא ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בקרב עובדי המדינה (מס' 2579 מיום 11.11.2007),  נקבע יעד לפיו, עד סוף שנת 2012, אחוז עובדי המדינה שהם בני אוכלוסיה זו יגיע ל-10% לפחות. עוד הוחלט, בסעיף 8 לאותה החלטת ממשלה, להקים צוות בינמשרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד המשפטים, אשר ילווה את עבודת המשרדים ויפעל להסרת החסמים בנושא קליטת עובדים מקרב בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית (להלן - "הצוות הבינמשרדי  להסרת חסמים"). 

הצוות הבינמשרדי להסרת חסמים קיים מספר ישיבות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים שבמהלכן דן במגוון החסמים העומדים בפני יישום חובת הייצוג ההולם. החלטת הממשלה שאושרה מבקשת לאשר מספר צעדים
מעשיים שגובשו במהלך עבודת הצוות עד כה.

על אף הפעולות האקטיביות שנוקטת נציבות שירות המדינה, בשיתוף משרדי הממשלה ויחידות הסמך, במטרה לעמוד ביעד של 10% האמור, ולמרות העלייה הרצופה באחוז העובדים מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה, הגיע הצוות הבינמשרדי להסרת חסמים למסקנה ברורה:  שירות המדינה לא יצליח לעמוד עד לסוף שנת 2012 ביעד שנקבע בהחלטת הממשלה מס' 2579 ללא השקעת משאבים נוספים, כמפורט בהחלטה שאושרה.

יג. ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה – אכיפת הביצוע. 
ראש הממשלה הינחה את הצוות הבינמשרדי להסרת חסמים להביא תוך שבועיים לממשלה, הצעה להחלטה בעניין דרכים לאכיפת ההחלטה בנושא כפי שנתקבלה היום (ראה סעיף י"ב לעיל), על כל הגורמים שהחלטה זו חלה עליהם.