א. החלטה על הסיוע הממשלתי לחיסכון הפיננסי
ב. סקירות בנוגע לאכיפת החוק ביהודה ושומרון
ג. סקירת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקראת יום המחויבות לבטיחות בדרכים
ד. התפטרות השר עמי איילון
ה. יום הולדתו של השר לביטחון פנים
ו. דברי ראש הממשלה לזכר אהרון דברת ז"ל
ז. סיוע לתלמידים שפונו במסגרת תוכנית ההתמודדות
ח. אישור טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה
ט. אישור טיוטת חוק אגרה עבור רשות השידור


א. הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין הסיוע הממשלתי לחיסכון פנסיוני והחליטה כדלקמן:

1. להטיל על הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לעשות, תוך ששה חודשים, את הפעולות הנדרשות לשם יצירת מסלולי השקעה התלויים באופק החיסכון באפיקי החיסכון לגיל פרישה, באופן שיביא להקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות של החוסכים הקרובים לגיל פרישה ושל מקבלי הקצבאות ובשים לב למאפייני אותו חיסכון.

2. להעניק הגנה על כספי החיסכון המוגן, כמפורט בסעיף ב' שלהלן, לעמית שעד תום התקופה הקובעת מלאו לו 60 שנים או יותר, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שבסעיף א' שלהלן:
א. התנאים לקבלת הגנה על כספי החיסכון המוגן
הזכאות לקבלת הגנה על כספי החיסכון המוגן תהיה בהתקיים כל אלה:
(1) העמית הגיע לגיל הפרישה וחלפו שלוש שנים לפחות ממועד תחילת ההסדר.
(2) סך החיסכון הפנסיוני של העמית במועד מימוש ההסדר אינו עולה על 1,500,000 ש"ח.
(3) כספי החיסכון המוגן שההגנה חלה עליהם יועברו לקופת גמל משלמת לקצבה או ייוותרו בקופת גמל משלמת לקצבה, לפי העניין, וישמשו מייד לאחר מועד מימוש ההסדר לקבלת קצבה בלבד בידי העמית.
(4) העמית הודיע על רצונו בהחלת ההגנה לפי החלטת ממשלה זו, לגביו, בסמוך למועד מימוש ההסדר, באופן ובמועד שעליהם הורה שר האוצר או מי שהסמיך לעניין זה.

ב. ההגנה על כספי החיסכון המוגן
(1) ההגנה תהיה על כספי החיסכון המוגן לפי שוויים נכון למועד הקובע, אך לא יותר מתקרת ההגנה כמפורט להלן, לפי העניין (בהחלטת ממשלה זו – הסכום המוגן):
(א) לגבי עמית שסך החיסכון הפנסיוני שלו אינו עולה על 1,250,000 ש"ח - 750,000 ש"ח בניכוי מחצית שוויים, נכון למועד הקובע, של המקורות הפנסיונים הבאים: פנסיה תקציבית, קרן ותיקה וקופת גמל מבטיחת תשואה; 

(ב) לגבי עמית שסך החיסכון הפנסיוני שלו עולה על 1,250,000 ש"ח ואינו עולה על 1,500,000 ש"ח - 600,000 ש"ח בניכוי מחצית שוויים, נכון למועד הקובע,  של המקורות הפנסיונים הבאים: פנסיה תקציבית, קרן ותיקה וקופת גמל מבטיחת תשואה; 

(2) ההגנה תהיה בגובה ההפרש החיובי, ככל שישנו, במועד מימוש ההסדר, בין הסכום המוגן כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הקובע, לבין הגבוה מבין אלה:
(א) הסכום המוגן בתוספת או בניכוי התשואה ברוטו שנזקפה לזכותו של העמית בשל התקופה החל במועד הקובע ועד למועד מימוש ההסדר;
(ב) הסכום המוגן בתוספת או בניכוי הפרשי מדד הסמן בין מדד הסמן במועד מימוש ההסדר לבין מדד הסמן במועד הקובע;
(3) לא תינתן הגנה לכספים שנמשכו לפני מועד מימוש ההסדר, לכספים שבשלהם החל העמית לקבל קצבה לפני מועד מימוש ההסדר או לכספים שנמשכו שלא בדרך קצבה לאחר מימוש ההסדר, ואולם הם יובאו בחשבון לצורך חישוב סך החיסכון הפנסיוני;
(4) לא תינתן הגנה לכספים שהופקדו לאחר המועד הקובע, ואולם הם יובאו בחשבון לצורך חישוב סך החיסכון הפנסיוני;

ג. מי שהגיע לגיל הפרישה בטרם חלפו שלוש שנים ממועד תחילת ההסדר (1) על אף האמור בסעיף ב(3) לעיל, מי שהגיע לגיל הפרישה בטרם חלפו שלוש שנים ממועד תחילת ההסדר ומעוניין למשוך חלק מכספי החיסכון המוגן בקופת גמל לתגמולים בטרם מועד מימוש ההסדר, תינתן לו הגנה לגבי סכום הכספים שמשך כאמור בכפוף להוראות אלה:

(א) המשיכה נעשתה לאחר שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד תחילת ההסדר;

(ב) שיעור הכספים שנמשכו אינו עולה על 10% מהסכום המוגן באותה קופה בשל כל 12 חודשים שאחרי המועד שבו הגיע לגיל הפרישה ועד מועד מימוש ההסדר, באופן יחסי למספר החודשים, ובכל מקרה לא יותר משתי משיכות בשיעור האמור;

(ג) ההגנה תינתן לעמית במועד מימוש ההסדר, ותהיה רק לגבי סכום שנמשך כאמור ושהוספתו לסכום המוגן אינה גורמת לחריגה מתקרת ההגנה כאמור בסעיף ב(1) לעיל;

(ד) בחישוב ההגנה לפי סעיף ב(2) יובא בחשבון, לעניין הסכום שנמשך כאמור, ההפרש, במועד מימוש ההסדר, בין שווי הסכום שנמשך נכון למועד הקובע כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הקובע, לבין הגבוה מבין אלה:

(1) שווי הסכום שנמשך, נכון למועד הקובע, בתוספת או בניכוי התשואה ברוטו שנזקפה לזכותו של העמית בשל התקופה החל במועד הקובע ועד למועד המשיכה, ובתוספת או בניכוי הפרשי מדד המחירים לצרכן בין מדד המחירים לצרכן הידוע במועד מימוש ההסדר לבין מדד המחירים לצרכן הידוע במועד המשיכה;

(2) שווי הסכום שנמשך, נכון למועד הקובע, בתוספת או בניכוי הפרשי מדד הסמן בין מדד הסמן במועד המשיכה לבין מדד הסמן במועד הקובע, ובתוספת או בניכוי הפרשי מדד המחירים לצרכן בין מדד המחירים לצרכן הידוע במועד מימוש ההסדר לבין מדד המחירים לצרכן הידוע במועד המשיכה;

(2) על אף האמור בסעיף ב(3), מי שהגיע לגיל הפרישה והתחיל לקבל קצבה מקופת גמל לקצבה אחרי המועד הקובע ובטרם חלפו שלוש שנים ממועד תחילת ההסדר, יחול לגביו האמור בהחלטת ממשלה זו, בשינויים אלה:

(א) ההגנה לגבי הסכום המוגן שבקופה תהיה בגובה ההפרש החיובי, ככל שישנו, במועד מימוש ההסדר, בין הסכום המוגן שבקופה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הקובע, לבין הגבוה מבין אלה:

(1) הסכום המוגן שבקופה בתוספת או בניכוי התשואה ברוטו שנזקפה לזכותו של העמית בשל התקופה החל במועד הקובע ועד למועד הפרישה לקצבה, ובתוספת תשואה ברוטו חיובית ככל שהושגה על הנכסים העומדים כנגד התחייבויות לפנסיונרים או כנגד התחייבויות כלפי העמית, לפי העניין, בתקופה שבין מועד הפרישה לקצבה לבין מועד מימוש ההסדר;

(2)  הסכום המוגן שבקופה בתוספת או בניכוי הפרשי מדד הסמן בין מדד הסמן במועד מימוש ההסדר לבין מדד הסמן במועד הקובע;

(ב) העמית יהיה זכאי לקבלת סכום בגובה ההפרש החיובי כאמור בפסקה (א), ככל שישנו, שיועבר לקופת גמל משלמת לקצבה, לפי בחירתו, בכפוף להוראות הדין.

ד. מי שהגיע לגיל 67 לפני המועד הקובע
ההגנה לפי החלטת ממשלה זו תחול על מי שמלאו לו 67 שנים לפני המועד הקובע בהתקיים כל התנאים לפי החלטה זו ובכפוף לתנאים נוספים אלה:

(1) לגבי מי שבמועד הקובע טרם מלאו לו 69 שנים – תינתן לו הגנה לפי החלטת ממשלה זו רק על הסכום המוגן שיועבר לקופת גמל משלמת לקצבה או שייוותר בקופת גמל משלמת לקצבה, לפי העניין, לא יאוחר מהחודש שבו מלאו לו 70 שנים, וישמש לכל המאוחר מייד לאחר הגיעו לגיל 70, לקבלת קצבה בלבד בידיו, ויחולו לגביו, בהתאמה, הוראות סעיף ג(2). בתקופה החל במועד הקובע ועד שיגיע לגיל 70 יחולו הוראות סעיף ג(1) בנוגע למשיכת סכום הוני מקופת גמל לתגמולים.

(2) לגבי מי שבמועד הקובע מלאו לו 69 שנים או יותר – תינתן לו הגנה לפי החלטת ממשלה זו  רק על הסכום המוגן שיועבר לקופת גמל משלמת לקצבה או שייוותר בקופת גמל משלמת לקצבה, לפי העניין, לא יאוחר מתום שנה ממועד תחילת ההסדר, וישמש לכל המאוחר מייד לאחר תום השנה כאמור לקבלת קצבה בלבד בידיו, ויחולו לגביו, בהתאמה, הוראות סעיף ג(2). בשנה האמורה יחולו הוראות סעיף ג(1) בנוגע למשיכת סכום הוני מקופת גמל לתגמולים. 

ה. הגדרות
לעניין החלטה זו -
"גיל הפרישה" – לגבר – 67, ולאשה – לפי חודש לידתה כמפורט בחלק ב' לתוספת בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;
"גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בסעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד -2004;
"המועד הקובע" – 30.11.2008;
"התקופה הקובעת" – שלוש שנים ממועד תחילת ההסדר;
"כספי החיסכון המוגן" - הכספים הצבורים לזכותו של העמית בקופת גמל לקצבה ובקופת גמל לתגמולים, למעט בקופת גמל מרכזית לקצבה, בקרן ותיקה, ובקופת גמל מבטיחת תשואה, ושערב המועד הקובע טרם החל לקבל בשלהם קצבה;
"מדד המחירים לצרכן" - מדד המחירים לצרכן (כולל פירות וירקות) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מדד הסמן" - מדד שיפרסם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, על בסיס הממוצע המשוקלל של התשואות ברוטו שהשיגו כלל קופות הגמל לקצבה וקופות הגמל לתגמולים במסלול שבו מנוהלים מרבית הכספים, למעט קופות גמל מרכזיות לקצבה, קרנות ותיקות, וקופות גמל מבטיחות תשואה;
"מועד תחילת ההסדר" –  מיידי (14.12.2008);
"מועד מימוש ההסדר" – המועד המאוחר מבין אלה:
א. תום החודש שבו חלפו שלוש שנים ממועד תחילת ההסדר;
ב.  תום החודש שבו הגיע העמית לגיל פרישה, ולענין אישה - אם בחרה במועד מאוחר יותר - המועד האמור, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתום החודש שבו הגיעה לגיל פרישת חובה; 
"מקור פנסיוני", של עמית - כל אחד מאלה:
א. קופת גמל לתגמולים וקופת גמל לקצבה, למעט קופת גמל מרכזית לקצבה ;
ב. תשלומים בשל פרישה המשולמים לעמית מקופת מעביד או מקופת תאגיד קשור למעביד שאינו קופת גמל, מקופת גוף שבו כיהן העמית כנושא משרה או מאוצר המדינה במשך כל ימי חייו (בהחלטת ממשלה זו - פנסיה תקציבית);
ג. כל הסכומים שנמשכו מהמקורות הפנסיוניים המנויים בסעיפים קטנים א' ו-ב' לעיל, לרבות בדרך של קצבה, החל במועד הקובע ועד מועד מימוש ההסדר, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד המשיכה.
"סך החיסכון הפנסיוני" - שווים של כל המקורות הפנסיוניים של העמית, נכון למועד מימוש ההסדר .

"קופת גמל" או "קופה", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל משלמת לקצבה", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קצבה", "קרן ותיקה" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

"קופת גמל מבטיחת תשואה" - קופת גמל שלעמיתיה מובטחת תשואה קבועה או תשואה מזערית;
"שווי", של מקור פנסיוני לרבות של כספי החיסכון המוגן - כל אחד מאלה, נכון למועד הקובע או למועד מימוש ההסדר, לפי העניין:

(1) לגבי כספי החיסכון המוגן או קופת גמל מבטיחת תשואה – הכספים שנצברו לזכותו של העמית בחשבונו בקופת הגמל;

(2) לגבי פנסיה תקציבית או קרן ותיקה – הערך הנוכחי, בהתאם למועד הקובע או למועד מימוש ההסדר, לפי העניין, של הקצבאות המגיעות לעמית, כשהוא מחושב לפי המכפלה של קצבת הבסיס במקדם ההמרה הרלוונטי לאותו עמית;

לעניין זה-
"קצבת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לגבי עמית שמשולמת לו קצבת זיקנה או פנסיה תקציבית בשל החודש שקדם למועד מימוש ההסדר - סכום הקצבה ששולם לו בשל החודש האמור;

(2) לגבי עמית שלא מתקיים בו האמור בפסקה (1) – סכום קצבת הזקנה או הפנסיה התקציבית שלה היה זכאי בשל החודש שקדם למועד מימוש ההסדר, אילו היה פורש לקצבה בחודש שקדם לחודש האמור;

"מקדמי המרה" – מקדמי המרה שפרסם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, בהתאם למין, גיל הפרישה לקצבה ושנת לידתו של העמית ועל בסיס ההנחות שעל פיהן נערכים מקדמי קצבת הזקנה בקרנות הפנסיה, כפי שמתפרסמות על ידו מפעם לפעם.
הסכומים שבהחלטה זו – יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד קבלת ההחלטה.

3. להטיל על שר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, בתוך 45 ימים, תקנות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 לשם יישום החלטה זו.

4. להטיל על שר האוצר או מי שיסמיך לעניין זה לקבוע הוראות לביצוע החלטת ממשלה זו, ובכלל זה להסדיר את האופן והמועדים לביצוע ההתחשבנויות הכספיות הנדרשות לשם מימוש ההגנה לפיה.

בהתייחס לנושא אמר ראש הממשלה:
"הדיונים בנושא הזה התקיימו בשבועות האחרונים, בהובלת משרד האוצר, בהשתתפות בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. הכוונה הייתה למצוא את הפתרון הנכון ביותר והמאוזן ביותר. זו איננה סוגיה קלה. יש מדינות אחרות שהתרכזו בעיקר במתן הגנה לחברות כלכליות ולפעמים לבעלי הון גדולים, או למחזיקי מניות, ואילו אצלנו עיקר הדאגה של הממשלה היא לאזרח הקטן, למה שנקרא "אזרח קטן", לחוסך שחסך את פרוטותיו במשך שנים רבות כדי להגיע בגיל פרישה למצב שהוא יוכל לקיים את עצמו בכבוד. המאמץ שאנחנו עשינו היה בכיוון הזה. הכוונה שלי, מהרגע הראשון, גם בהתייעצויות הרבות שקיימתי עם שר האוצר ועם נגיד בנק ישראל, הייתה להגיע לתכנית שיש לגביה הסכמה רחבה ביותר, וזאת משום שהרגישות של הנושא כשלעצמו והנסיבות שאופפות את הצורך במתן הגנה כזאת עקב המשבר הכלכלי שהתרחש בעולם כולו מחייבים לעשות את זה במינימום של רעשים שיכולים לזעזע את היציבות של המשק הישראלי. לכן, הדיונים הללו דרשו את הזמן שארך כדי לקיים אותם והם היו כרוכים בברור סוגיות שונות, מורכבות ולא פשוטות. אנחנו רוצים, מצד אחד, לתת הגנה לחוסכים הפנסיוניים, ומצד שני אנחנו רוצים לצמצם הוצאות בלתי חיוניות, שיכניסו את הממשלה להתחייבויות שיהיה קשה לעמוד בהן בהקשרים נוספים שבהם התחייבויות ממשלתיות הן חיוניות נוכח כל התרחישים האפשריים לגבי המצב במשק. אני רוצה להודות בעיקר ובאופן מיוחד לשר האוצר, רוני בר-און, על העבודה הבלתי נלאית שהוא ואנשיו משקיעים; לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר ולאנשיו על הנימה, החוכמה, הזהירות והעבודה הקשה שהם משקיעים (בנושא) ולפרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, על העבודה שהוא השקיע".

ב. הממשלה שמעה סקירות בעניין אכיפת החוק ביהודה ובשומרון, וזאת בהתאם לסיכומיו של ראש הממשלה מיום 2.11.2008 בדיון שהתקיים בנושא בממשלה. סקרו את הנושא שר הביטחון, ראש אגף המבצעים במטכ"ל האלוף טל רוסו, מפקד מחוז ש"י של משטרת ישראל, ניצב שלמה קעטבי, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון והמשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים במשרד המשפטים). הסוקרים התייחסו למצב הקיים בתחום אכיפת החוק ולפעילויות שנעשו בנושא בעבר ושנעשות שם בהווה.

ג. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יו"ר הרשות למאבק בתאונות הדרכים ומנכ"ל הרשות סקרו בפני הממשלה  את המאבק בתאונות הדרכים ואת המאמצים שמושקעים במאבק זה, וזאת לרגל ציון יום מחוייבות למאבק בתאונות הדרכים שחל מחר (15.12.2008).
בהתייחס לנושא אמר ראש הממשלה: "המאבק שמנהל שר התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא של הבטיחות בדרכים, הוא מאבק חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו. מעבר לכך, הממשלה כולה מחויבת במאמץ בלתי פוסק זה כדי להביא לחינוך דפוסי ההתנהגות של הנהג הישראלי בכבישים – גם בכבישים העירוניים, בתוככי הערים וגם בכבישים הבינעירוניים. חלק ניכר מתאונות הדרכים והפגיעות, בעיקר בהולכי רגל, נעשות בתוך הערים עצמן כתוצאה מנהיגה בלתי אחראית, בלתי זהירה, עצבנית וחסרת אחריות של הרבה מאוד נהגים. אנחנו נעשה הכל כדי לסייע למאמץ שעושה שר התחבורה והבטיחות בדרכים". בסיום דבריו ראש הממשלה הבהיר: "אני התחייבתי בפני שר התחבורה והבטיחות בדרכים שתקציב הרשות למאבק בתאונות הדרכים לא ירד והתקציב של הרשות בתוך מסגרת תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא ירד וכי הכל טעון עוד אישור סופי של התקציב".

ד. ראש הממשלה התייחס להתפטרותו של השר עמי אילון מהממשלה.
ראש הממשלה אמר: "השר עמי אילון הודיע לי, לפני ימים אחדים, על כוונתו להגיש מכתב התפטרות היום בישיבת הממשלה, לקראת סיומה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ובמעמד הזה לומר לך, השר עמי אילון, שבמשך שנים רבות אתה שרתת את מדינת ישראל בתפקידים שונים שדרשו אומץ, אפילו גבורה, נחישות ובעיקר מסירות ויושר, ועשית זאת באופן שמעורר כבוד והערכה".
השר עמי אילון נפרד מחברי הממשלה.

ה. ראש הממשלה מברך את השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, לרגל יום הולדתו.

ו. ראש הממשלה אמר דברים לזכרו של אהרון דברת אשר מובא היום למנוחת עולמים. ראש הממשלה אמר: "אהרון דברת, עלה לפני עשרות שנים מארגנטינה והיה יד ימינו של מי שהיה אחד מבוני הכלכלה הישראלית, אולי הבונה של הכלכלה הישראלית, פחס ספיר ז"ל. הוא היה אחד האנשים המרכזיים והחשובים בבניית תשתיות רבות של הכלכלה הישראלית במשך שנים רבות, הוא היה ציוני נלהב. הוא היה אוהב ישראל גדול והיה אחד האנשים שתרמו יותר מכל לבניינה של הכלכלה הישראלית במדינת ישראל".

ז. עוד החליטה הממשלה להעמיד תקציבי סיוע לטיפול בתלמידים שפונו במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות כדלקמן:
1. להורות למשרד החינוך, לבצע גם בשנת הלימודים התשס"ט פעילויות לטיפול  פרטני בתלמידים שפונו במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן: "תלמידי המתיישבים"), בעלות כמפורט להלן:

א. שפ"י    2.7 מלש"ח;
ב. הסעות     4.0 מלש"ח;
ג. מינהל, חברה ונוער   5.3 מלש"ח;
ד. קרן קר"ב    0.8 מלש"ח;
ה. מיל"ת     0.2 מלש"ח;

2.  מקורות המימון לביצוע הפעילויות המפורטות בסעיף 1 לעיל יהיו כדלקמן:

א. משרד האוצר   6.0 מלש"ח;
ב. משרד החינוך מתקציבו השוטף 6.0 מלש"ח;
ג. מנהלת סל"ע מתקציבה השוטף 1.0 מלש"ח;

3. אופן השימוש והוצאת התקציב האמור בסעיף 1 לעיל ייעשו בהתאם לתוכנית עבודה שתוכן על-ידי משרד החינוך ותאושר על-ידי מינהלת סל"ע. תוכנית העבודה תכלול, בין היתר, הוראות שיבטיחו כי התקציב מוקצה בצורה שוויונית לתלמידי המתיישבים, וכן תבטיח כי מקום בו ביצוע הפעילויות המפורטות בסעיף 1 נעשה באמצעות הרשויות המקומיות שקלטו את המפונים, מופעל מנגנון פיקוח ובקרה על הוצאת הכספים בפועל על-ידי הרשויות.       

במהלך שלוש השנים האחרונות ביצע משרד החינוך פעולות שונות של טיפול פרטני בתלמידים מפונים. התקציב לשם מימון פעולות אלה מומן בחלקו על-ידי משרד החינוך ובחלקו על-ידי משרד האוצר.

התקציבים שימשו לנושאים שונים וביניהם: תגבור שפ"י כדי להגדיל את מספר שעות הייעוץ לתלמידים ולאפשר זמינות רבה יותר של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים לבני הנוער; הסעות של תלמידים לבתי הספר הקודמים שלהם (לשם שימור הרציפות החינוכית); פעולות העשרה והדרכה לרבות סמינרים וכד' במסגרת מינהל, חברה ונוער; תשלום לקרן קרב ולמיל"ת, שהינן מסגרות יום לתלמידים, הכוללות תוכניות להארכת יום הלימודים ותוספות העשרה (והממומנות בחלקן על-ידי המדינה ובחלקן על-ידי הורי התלמידים) ועוד.

לפי ההחלטה האמורה יינתן סיוע בתחומים האמורים גם בשנה"ל תשס"ט, אם כי בהיקף קטן יותר בהשוואה להיקף הסיוע שניתן בשנים הקודמות. מטרת המשך הפעילויות האמורות הינה משולבת. ראשית, הפעילויות מיועדות לסייע לתלמידים שפונו במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות להתמודד עם השלכות משבר הפינוי ועם מורכבות החיים במגורים בדיור הזמני (לרבות קשיים נפשיים, לימודיים, חברתיים והתנהגותיים שילדי המפונים עדיין חווים), ולסייע להם לצמצם את הפערים שנוצרו בינם לבין כלל התלמידים בעקבות הליך הפינוי. שנית, מיועדות הפעילויות לסייע לילדי המפונים בהשתלבות במסגרות החיים החדשות בהן הם מצויים כיום, הן מהבחינה הלימודית, הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה הקהילתית, וזאת עד למעבר המפונים ליישובי הקבע.

הפעולות שאותן סוכם לתקצב מותאמות למטרות האמורות: תגבור שפ"י נועד להגדיל את שעות הייעוץ הניתנות לתלמידים מפונים במסגרת הבית-ספרית ולתגבר את זמינות הגורמים הטיפוליים העומדים לרשותם, במטרה לסייע להם בהתמודדות עם הקשיים שפורטו; מימון הסעות התלמידים לבתי הספר הקודמים שלהם נועד לשמר את הרציפות החינוכית שלהם ובכך להקל עליהם את ההסתגלות למציאות החיים החדשה; פעולות מינהל, חברה ונוער נועדו לתת לתלמידים המפונים מענה מתאים במסגרת הלבר-לימודית, באמצעות העמדת מדריכי נוער ועריכת פעולות העשרה והדרכה וכו' המכוונות לסייע להם בהתמודדות עם הקשיים העומדים בפניהם ועם ההסתגלות למסגרות החדשות; ותקצוב קרן קר"ב ומיל"ת נועד לסייע למפונים בתשלום חלקם במימון תוכניות אלה ולהבטיח את הפעלתן ביחס לילדי המפונים.  
 
היקף הסיוע בשנת הלימודים הקודמת עמד על כ – 22 מליון ₪, מתוכם  סך של 7.2 מליון ₪ מומן מהתקציב השוטף של משרד החינוך, והיתרה תוקצבה על ידי משרד האוצר. 

בשל צמצום במספר התלמידים המפונים בשנת הלימודים תשס"ט, נדרש לשנה זו סכום קטן יותר (סכום כולל של 13 מש"ח). 

ח. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'), התשס"ט-2008, (להלן-טיוטת החוק) ולהסמיך את ועדת השרים לעניני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח טיוטת החוק. כמו כן, החליטה הממשלה לפנות ליושבת-ראש הכנסת בדרישה לכנס את הכנסת במהלך חודש דצמבר, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, על מנת שתדון בהצעת החוק בכל הקריאות.

בפקודת מס הכנסה שבמסגרתה מוצעים מספר תיקוני סיוע למשק הישראלי הנתון, כמו שווקי העולם, במשבר.

להלן התיקונים המוצעים בפקודת מס הכנסה:
1. קביעת פטור ממס לתושב חוץ על ריבית על איגרת חוב של חברת ישראלית הנסחרת בבורסה.

2. קביעת מס בשיעור של 5% על דיבידנד שמשלמת חברה תושבת חוץ לבעל שליטה תושב ישראל, בתנאי שבכספי הדיבידנד יעשה שימוש בישראל, כמפורט בטיוטת החוק.

3. מתן פטור ממס רווח הון לתושב חוץ במכירת נייר ערך בחברה תושבת ישראל, בתנאים המפורטים בהצעת החוק.

כמו כן, מוצע להאריך לשנת המס 2009 את הוראת השעה הקובעת זיכוי ממס בשיעור של 25% לתושבי שדרות ודרום הנגב, לפי חוק סיוע לשדרות ולישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

ט. עוד החליטה הממשלה לאשר עקרונית את טיוטת חוק אגרה עבור רשות השידור (הקפאת הפחתות אגרת הטלוויזיה והתוספת לאגרת רישיון רכב מנועי) (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2008 ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח טיוטת החוק.

לעניין זה החליטה הממשלה כדלקמן: "בעקבות הודעת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לדון לאשר, על דעת הממשלה, גם את תיקון לסעיף 32 לחוק רשות השידור,     תשכ"ה-1965, באופן שיאפשר לרשות השידור להתקשר לקבלת הלוואות הנחוצות לה לצורך יישום תוכנית להבראת הרשות, באישור השר הממונה על ביצוע החוק ושר האוצר, וזאת עד לסוף שנת 2012. כמו כן, לפנות ליושבת ראש הכנסת, בבקשה לכנס את הכנסת, במהלך חודש דצמבר 2008, בהתאם לסעיף 9(ב)  לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, על מנת שתדון בהצעת החוק בכל הקריאות".

הצעת החוק נועדה לאפשר לרשות השידור לסיים את הליכי הרפורמה שהחלה בה לשם הבראתה, בשיתוף משרד האוצר וארגוני העובדים, וזאת באמצעות הקפאת הפחתות האגרה בשיעור 8% הקבועות כיום בחקיקה.