א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. סקירה בנושא שימור רחבת הכותל והעיר העתיקה בירושלים
ג. סקירת משרד האוצר לגבי תוכנית להתמודדות עם המשבר הכלכלי
ד. סקירת משרד הפנים על פעולות המשרד
ה. הקמת רשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה
ו. פרויקט "גרעיני איכות" לעידוד ההתיישבות
ז. מיגון דירות מגורים באזור עוטף עזה ושדרות


א. בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה לירי הקאסמים והפצמ"רים לכיוון היישובים בדרום הארץ, לפינוי "בית המריבה" ולאבטחת מוסדות החינוך.

 בעניין ירי הקאסמים אמר ראש הממשלה, בין השאר, כי תופעה זו היא המשך למגמה שהתחילה לפני כמה שבועות ומקורה בחמאס ובארגוני הטרור האחרים שפועלים ברצועת עזה, במגמה לדרדר את המצב הביטחוני ולשנות לחלוטין את ההתייחסות למצב – כפי שהונהג במשך החודשים האחרונים. ראש הממשלה אמר, כי: "אחריות מוחלטת להפרת הכללים האלה מוטלת על ארגוני הטרור. אין בכוונתה של מדינת ישראל להבליג על כך ולהשלים עם כך". וכי "במהלך הימים האחרונים קיימתי שורה של התייעצויות עם שר הביטחון, וסיכמנו, שאנחנו נגבש את העמדה של ממשלת ישראל, כדי להבטיח שהמצב הזה לא ימשך. אנחנו נכנסנו למה שנקרא "רגיעה" לא בהתלהבות, אלא בהיסוס ומתוך תחושה, שאם אכן היא תתקיים על פי הכללים, כפי שהם הובנו, כי אז נוכל להביא לרגיעה באזור – שסבל במשך תקופה ארוכה מפעילות טרור בלתי פוסקת. האפשרות הזאת קיימת גם אם היא מתקיימת או איננה מתקיימת אז אין למדינת ישראל שום כוונה להשלים עם הפרתה בדרך האלימה, הברוטאלית והאכזרית של ארגוני הטרור וגם בתקופה פוליטית רגישה אנחנו ננהג בנחישות, באחריות ובכובד ראש, אבל ללא היסוס – כדי למנוע סבל מיותר מתושבי דרום הארץ".

 ראש הממשלה התייחס כאמור לפינוי "בית המריבה" בחברון, ביום ה' האחרון. ראש הממשלה אמר כי הוא וראשי מערכת הביטחון קיבלו החלטה שאם ההידברות שניסו לקיים עם הגורמים, שעשויים היו להשפיע על אלה שתפסו את "בית המריבה" מבלי שנענו להחלטת בית המשפט לא תעלה יפה – יבוצע פינוי בנחישות, במהירות, בבהילות, ובמינימום של חיכוך.

 
עוד אמר ראש הממשלה: "אני חושב שהאיפוק שהממשלה גילתה, הנחישות והנמרצות לבצע את אשר החלטנו, היו נכונים, מוצדקים וראויים להערכה. בהזדמנות זאת, אני רוצה להודות לשרי הביטחון וביטחון הפנים על הפעילות שלהם, לצה"ל, למשטרת ישראל ולשירותי הביטחון על פעילות למופת בכל הקשור לפינוי.

 
ראש הממשלה אמר עוד כי לאחר הפינוי היו פעולות שהן בגדר ניסיונות לבצע פוגרומים מצד יהודים באזור חברון ובאזורים אחרים כנגד תושבים פלסטינים ביהודה ובשומרון. "אני אומר את הדברים הללו לאחר מחשבה רבה. אני מנסח אותם בזהירות הגדולה ביותר שאני יכול. רבותיי, אנחנו בנים לעם, שהאתוס ההיסטורי שלו בנוי על זיכרון של פוגרומים.  המראה של יהודים אשר עומדים עם כלי נשק ויורים באזרחים פלסטינים חפים מפשע, אין לו שם אחר זולת "פוגרום". גם כשיהודי מבצע זאת זה "פוגרום". אני כיהודי מתבייש בכך שיהודים עשו כדבר הזה, ושר הביטחון ואנוכי פנינו לגורמים המתאימים כדי להבטיח שתיעשה הפעולה התקיפה והחריפה ביותר על ידי גורמי אכיפת החוק כדי להביא את כל מי שהיה אחראי לעניין זה לערכאות ושהסלחנות הבלתי נסבלת של גורמי אכיפת החוק כלפי פורעי החוק מקרב המתנחלים תיפסק באופן מוחלט".

 בהתייחסו לסוגיית האבטחה במוסדות החינוך אמר ראש הממשלה, כי בשבועות האחרונים התעוררה סוגיה זאת והועלת אפשרות שהאבטחה הישירה במוסדות החינוך תבוטל – דבר שגם יצר אפשרות של הפסקת עבודתם של אלפי עובדים שהיו מועסקים באבטחת מוסדות החינוך. שר האוצר והשר לביטחון הפנים הגיעו להסכמה לפיה לא תוסר האבטחה ממוסדות החינוך, וציין כי זוהי החלטה אחראית, חכמה ומתבקשת בנסיבות העניין.

ב. הממשלה שמעה סקירות בעניין חפירות ושימור ברחבת הכותל ובעיר העתיקה בירושלים.
 סקרו את הנושא הנציגים של הקרן למורשת הכותל ושל רשות העתיקות.
הסוקרים ציינו, כי ב-3 השנים האחרונות רשות העתיקות עורכת חפירות ארכיאולוגיות ופעולות שימור בהיקפים נרחבים מאוד באזור רחבת הכותל. בחפירות התגלו ממצאים חשובים שמשנים את התפיסה לגבי העיר ירושלים בתקופת בית ראשון, בית שני, התקופה הרומית, הביזנטית והתקופה הערבית הקדומה. פעילות זו היא תוצאה של החלטת הממשלה להשקיע משאבים לחפירה, לשימור, להסרת סכנה ושיקום מתחם הכותל בניהול הקרן למורשת הכותל ובביצוע רשות העתיקות.

ג. שר האוצר, המנהל הכללי של משרד האוצר, הממונה על התקציבים והחשב הכללי סקרו את תוכנית האוצר להתמודדות עם המשבר הכלכלי הגלובלי.
הממשלה שמעה על המשבר, על מאפייניו ועל השפעת המשבר העולמי על המשק והציבור בישראל.
הסוקרים הציגו את עיקרי הפתרון המוצג להיאבק במשבר זה.
הממשלה קיימה דיון על סקירותיהם של שר האוצר ואנשיו.

ד. הממשלה שמעה היום סקירה מפי שר הפנים ומפי המנהל הכללי של משרד הפנים על פעולות המשרד.
 שר הפנים והמנהל הכללי של משרדו הציגו את המטרות הרב שנתיות שבכוונת משרד הפנים לבצע. 

בין המטרות צוינו הנושאים הבאים:
חיזוק השלטון המקומי בדגש על היישובים הלא יהודיים
הקמת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
ייעול הליכי התכנון והבנייה בכלל זה העברת סמכויות לוועדות המקומיות
תאגוד משק המים והביוב
הקמת רשות כבאות והצלה והקמת רשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה

כן הוצג בסקירה קידום נושאים כמו: פיתוח אזורי תעסוקה אזוריים, הגברת הפיקוח ברשויות המקומיות ובתאגידים השונים.

דווח על שיפור ברמת הגבייה ברשויות המקומיות, ועל תוכניות הבראה למספר רשויות עם קשיים.

כן דווח על ההתקדמות בחקיקת חוק הביומטריה, בהכנות להנפקת "תעודת זהות חכמה" וכן ביצוע של הנפקת דרכונים חדשים עם מרכיבים ביומטריים.

ה. הממשלה דנה בסוגיית הקמתה של הרשות לאכיפת דיני התכנון והבניה. הממשלה החליטה כדלקמן:

הממשלה רואה חשיבות רבה באכיפה של דיני התכנון והבניה. לשם הגברה וייעול של האכיפה בתחום זה, לפיכך ובהמשך לדיוני  הצוות הבינמשרדי לבחינת הייעול בטיפול בבניה הבלתי חוקית, שהוקם על פי  החלטת הממשלה מס. 2216 מיום 12/8/07, לנקוט בצעדים המפורטים להלן:

1. להקים רשות  לאכיפת דיני התכנון והבניה (להלן - רשות לאכיפה) שתהיה יחידת סמך במשרד הפנים.

2. הרשות לאכיפה תפעל לביצוע פעולות פיקוח, חקירה, תביעה והריסה של מבנים ושימושים שנעשו שלא בהתאם לדיני התכנון והבניה וזאת במסגרת הסמכויות שהוקנו לועדות המחוזיות ולגורמי השלטון המרכזי בנושא זה על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

3. הרשות לאכיפה תפעיל מערך מעקב ובקרה על עבודת הועדות המקומיות לתכנון ולבניה בכל הנוגע להפעלת סמכותן, בכל הנוגע לאכיפת דיני התכנון והבניה בתחומן, ותמליץ בפני שר הפנים בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו בנושא זה.

4. הרשות לאכיפה תפעל להגשת תביעות ולנקיטת הליכים משפטיים בכל הנוגע להפרת דיני התכנון והבניה, וזאת באמצעות תובעים אשר יוסמכו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ויפעלו בהתאם להנחיותיו המקצועיות.

5. הרשות לאכיפה תגבש ותפעל בהתאם לתכנית עבודה אשר תגובש על בסיס מיפוי התופעות העברייניות בתחום התכנון והבניה, ותקבע סדרי עדיפויות לפעולתה של הרשות. התכנית תגובש בתיאום עם כלל הגופים הרלבנטיים ובכלל זאת, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ומועצת מקרקעי ישראל.

6. א. שר הפנים יפנה לוועדת השירות, לפי סעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשם מינוי מנהל הרשות לאכיפה, בידי שר הפנים באמצעות ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד הפנים ובאישור הממשלה. מנהל הרשות ימונה ל- 5 שנים.

ב. לרשות לאכיפת דיני התכנון והבניה ימונה יועץ משפטי אשר יהיה עובד הרשות. 
7. עובדי הרשות לאכיפה יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב המשרד, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים. 

8. שר הפנים יגיש לשר האוצר, בתיאום עם נציב שירות המדינה, תכנית בדבר התקציב ותקן כוח האדם  הנדרשים להקמת הרשות לאכיפה. לא הגיעו השרים להסכמה בתוך 60 יום על המשאבים הנדרשים, יובא הנושא להכרעת הממשלה. תקציב הרשות לאכיפה ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 והממונה על ביצוע סעיף תקציב זה  יהיה מנהל הרשות. 

9. א. בתוך 90 יום תיקבע תכנית פעולה מבצעית רב שנתית, בין הרשות לאכיפה לבין משטרת ישראל בכל הנוגע להקצאת כוח אדם  לצורכי סיוע לרשות לאכיפה באכיפת דיני התכנון והבניה. התכנית, כאמור, תכלול קביעת תכנית עבודה, סדרי עדיפויות בעבודה, למטרה זו ומערך תיאום בין הרשות למשטרה.

ב. יוקם צוות בינמשרדי שיכלול את נציגי הרשות לאכיפה, נציגי המשרד לביטחון הפנים ונציגי משטרת ישראל למעקב ובקרה אחר יישום תכנית הפעולה.

ג. ככל שיתעוררו חילוקי דעות בנוגע לתכנית הפעולה ויישומה, יובא הנושא להכרעת שר הפנים והשר לבטחון הפנים. ככל שלא תהיה הסכמה בין השרים, יעלה הנושא להכרעת הממשלה.

10. בתוך 90 יום, ייקבע מסמך תיאום בין  הרשות לאכיפה לבין מינהל מקרקעי ישראל בכל הנוגע לביצוע פעולות  לפיקוח ואכיפה על דיני התכנון והבניה בתחום מקרקעי ישראל. מסמך התיאום יכלול בין היתר, את היקף המשאבים שיוקצו על ידי מינהל מקרקעי ישראל למטרה זו. עקרונות המסמך האמור, יובאו, ככל הנדרש, לאישור מועצת מקרקעי ישראל. ככל שלא תושג הסכמה בין הרשות לאכיפה למינהל מקרקעי ישראל או שעקרונות המסמך לא יאושרו על ידי מועצת מקרקעי ישראל, יובא הנושא לדיון בממשלה.  

11. הרשות לאכיפה תקום ותחל לפעול כיחידת סמך, עד ליום  1.6.2009.

12. אין בהקמת הרשות לאכיפה, בהתאם להחלטה זו, כדי לפגוע בקבוע בהחלטת הממשלה מס' 2959 מיום 23.12.04.

13. ככל שיעלה כי יישום סעיף 7 להחלטה יהיה טעון תיקוני חקיקה, יגבש משרד הפנים הצעה לחקיקה הנדרשת ליישום סעיף זה ויקדם חקיקה זו. לא יהיה בדחיית יישומו של סעיף זה, בכדי לעכב יישום החלטה זו בהתאם למועד הקבוע בסעיף 11.

במדינת ישראל קיימת, מזה שנים, תופעה של בניה בלתי חוקית של עשרות אלפי מבנים ושימושים לא מותרים. תופעה זו הוגדרה זה מכבר ע"י בתי המשפט כ"מכת מדינה".
לתופעה זו השלכות חמורות שעיקרן: פגיעה בשלטון החוק, השתלטות על אדמות מדינה, פגיעה באיכות החיים, נזקים לתכנון המקומי, המחוזי ואף ברמה הלאומית והפסד הכנסות ניכר לרשויות המקומיות ולמדינה.

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לבלום את התופעה ולצמצמה, ממדיה הולכים ומתרחבים. על מנת לנסות וליעל את אכיפת החוק, יש צורך בשינוי שיטת הפעילות בשטח מחד ובתגבור משאבים לצורך פעילות זו מאידך.

בשנים האחרונות קיבלה ממשלת ישראל מספר החלטות לסוגיה זו שמטרותיהן בין היתר: בחינת צעדים לייעול וקיצור ההליכים המתנהלים, ייעול ההליכים  השיפוטיים וקביעת יעדים כמותיים לאכיפת חוק התכנון והבניה. לפיכך ובהמשך לדיוני  הצוות הבינמשרדי לבחינת הייעול בטיפול בבניה הבלתי חוקית שהוקם על פי  החלטת ממשלה מס. 2216 מיום 12/8/07 הוצע להקים רשות לאכיפת דיני התכנון והבניה.

ו. עוד דנה הממשלה בעניין פרויקט "גרעיני איכות" – הסמכת החטיבה להתיישבות והחליטה:

בהמשך להחלטה מספר 2069  של הממשלה מיום 22.07.07, שבה נקבע כי החטיבה  להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן -  החטיבה),  תהווה  גוף  ביצועי  חיצוני ליישום  החלטות  הממשלה בתחום ההתיישבות, ובהתאם לעקרונותיה של אותה החלטה:
1. להקים ועדת היגוי לפרויקט "גרעיני איכות" (להלן- הפרוייקט) בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו, ובהשתתפות נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מינהל מקרקעי ישראל והחטיבה להתיישבות. תכליתו של הפרוייקט לשלב גרעינים וקבוצות משימה ביישובים קיימים הסובלים מתת פיתוח חברתי וכלכלי, זאת במגורים זמניים שיוקמו או יוכשרו לשם כך, בכפוף לכל דין, בתוך זמן קצר.
ועדת ההיגוי תקבע את עקרונות הפרויקט, ובכלל זה התחום הגיאוגרפי בו יופעל בהתבסס על הגדרת אזור פריפריה, כפי שנקבעה בהחלטת ממשלה מס' 3960 מיום 24.8.08, תאשר את רשימת היישובים שבהם יופעל הפרויקט וזאת על פי קריטריונים גלויים ושוויוניים שתקבע, ותלווה את עבודת החטיבה, כמפורט בסעיף 2 להלן.

2. להטיל על החטיבה את תכנון הפרויקט, וכן את יישום שלב א' של הפרויקט, בכפוף להוראות ועדת ההיגוי, בעיר שדרות וביישובים שייבחרו מבין יישובי עוטף עזה, כהגדרתם בהחלטת ממשלה מס' 2341 מיום  01.08.04 ומס'  2704  מיום 14.11.04, כפי שיאושרו על ידי ועדת ההיגוי על פי הקריטריונים שתקבע. הטלת הפרוייקט על החטיבה להתיישבות נעשית לאור  מומחיותה וניסיונה של החטיבה להתיישבות במטלות הכרוכות בביצוע פרוייקט מסוג זה, הן בהיבט החברתי של גיבוש, ליווי ופיתוח גרעיני התיישבות, והן בהיבט של פרוייקטים בתחום התשתית והבניה, ובמסגרת היותה גוף  ביצועי  חיצוני ליישום  החלטות  הממשלה.

3. המשך יישום הפרוייקט מעבר לשדרות וליישובי עוטף עזה יותנה בהחלטת ממשלה נוספת, ובשים לב למסקנות שיופקו משלב א', לרבות מסקנות ביניים של הפרויקט.

לממשלה יש אינטרס עליון בחיזוק הפריפריה, ובאכלוס הנגב והגליל.

ברחבי הפריפריה בנגב ובגליל קיימים ישובים עירוניים וכפריים אשר מצויים בתת פיתוח חברתי וכלכלי. מאידך ישנן קבוצות וגרעיני התיישבות (להלן: "קבוצות משימה") המעוניינים להתיישב באזורים הללו.

בחלק מהישובים הללו ישנן תוכניות בניין עיר מאושרות לביצוע הרחבות באופן מיידי, קימות גם דירות לשיפוץ וכן תשתיות פיזיות כאלה ואחרות המאפשרות קליטת משפחות בתהליך קצר באופן יחסי, באמצעות הרחבות והקמת אתרים זמניים שבהם יוצבו מבנים ניידים זמניים למגורי המתיישבים החדשים.

מטרת הפרויקט היא לבחור שישים ישובים ברחבי הנגב, הגליל והגולן, מהם כשלושים ישובים כפריים וכשלושים ישובים עירוניים, ובכלל זה יישובי מיעוטים, שבהם ישולבו קבוצות משימה אשר יחזקו את ההתיישבות המקורית במקום.

בשדרות ובחלק מיישובי עוטף עזה קיימת מציאות קשה אשר מאופיינת, בין היתר, במגמת עזיבה של תושבים את האזור לאור התמשכות פעולות האיבה וריבוי הפגיעות בבתי המגורים או בקרבתם. מאידך קיים רצון עז מצד משפחות וגרעיני התיישבות רבים, אשר בחלקם גם בנים של בני המקום, לבוא ולגור לתקופה זמנית או קבועה על מנת לחזק את כושר העמידה של התושבים באזור. לאור זאת,  מוצע לפעול ליישום שלב א' של הפרויקט שיסייע לחיזוק העיר שדרות ויישובי עוטף עזה ולכושר עמידתם של המתיישבים על ידי יצירת פתרונות למגורים זמניים שיאפשרו את קליטתם  של קבוצות המשימה באופן מיידי.

לאור כל האמור לעיל, ובשל הדחיפות שיש לביצוע הפרויקט אשר יסייע במתן כלים נוספים לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה מוצע כי הפרוייקט ייושם, בשלב הראשון, באזור זה, וזאת בעיר שדרות – שהיא העיר היחידה בתחום הגיאורפי של עוטף עזה (כפי שנקבע בהחלטות ממשלה קודמות) וביישובים נוספים שייבחרו מבין יישובי עוטף עזה, על פי קריטריונים עניינים, שוויוניים ופומביים שתאשר ועדת ההיגוי.

בהחלטת ממשלה מס' 2069 מיום 22.7.07 נקבע כי החטיבה מהווה גוף  ביצועי  חיצוני ליישום  החלטות  הממשלה בתחום ההתיישבות  ובכלל זה:   תכנון, הקמה, אכלוס, פיתוח   וביסוס ההתיישבות. בהתאם לסעיף 7 להחלטה מס' 2069, החטיבה מחוייבת לפעול בהתאם לנהלים המיועדים להבטיח פעילות על פי עקרונות המינהל התקין.

ז. הממשלה דנה במיגון דירות מגורים בישובים באזור עוטף עזה והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה 3192 מיום 24.2.2008 , במסגרתה אושרה תוכנית למיגון דירות המגורים ביישובים השוכנים בטווח של עד 4.5 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, (להלן – "החלטה מס' 3192" ו"תוכנית המיגון"), ולאור המשך האיום הביטחוני על תושבים באזור העיר שדרות והיישובים הסמוכים לרצועת עזה:

1. לאשר את תקצוב השלבים הנותרים בתוכנית המיגון, בדירות ובמגורים ביישובים השוכנים בטווח של עד 4.5 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ואשר לא נכללו במסגרת שלב א' של תוכנית המיגון כמפורט בהחלטה מס' 3192, וזאת בדרך של בניית מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) בגודל של עד  9 מ"ר  נטו או פתרונות מיגון חלופיים לרבות מיגון פנים-דירתי. היישובים עליהם חלה החלטה זו הם:  הבנייה הרוויה בעיר שדרות, כפר עזה, יד מרדכי, אור הנר, סעד, עלומים, סופה, עין השלושה, נירים, ניר עוז, ניר יצחק, חולית, פריגן, שדה אברהם, יתד ובארי.

2. משרד הבינוי והשיכון נושא באחריות הכוללת לביצוע תוכנית המיגון, והוא יפעל להתחיל ביישום החלטה זו באופן מיידי ולסיים את הבניה במהלך השנים 2011-2009.

3. להטיל על משרד האוצר להעביר למשרד הבינוי והשיכון תקציב בהרשאה להתחייב באופן מיידי לצורך מימון השלמת ביצוע תכנית המיגון, כמפורט בהחלטה זו, בסכום של 600 מלש"ח. תקציב זה כולל תכנון מפורט, הוצאות פיתוח סביבתי, אגרות והיטלים, החזרת המצב לקדמותו ועמלות ניהול.

4. משרד הבינוי והשיכון יבצע את מיגון בתי התושבים במסגרת התקציב הנתון על בסיס סדרי עדיפויות שיוגדרו לו על ידי פיקוד העורף, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2008. האחריות על סדרי העדיפויות והתעדוף יישמרו בידי פיקוד העורף גם תוך כדי ביצוע התוכנית. פערים בהשלמת המיגון  שיתגלו במהלך הביצוע, יידונו בשנת התקציב הרביעית של הפרויקט (2011) בין משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר.

5. תוכנית המיגון תבוצע בהתאם לעקרונות שנקבעו בסעיפים 3 ו-6 בהחלטה מס' 3192.

6. ועדת יישום  התכנית בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשר הוקמה בהתאם להחלטה ממשלה מס' 3192, תתכנס פעם בחודש ליישום התוכנית, הסרת חסמים ומעקב ובקרה. הוועדה תדווח לממשלה ארבע פעמים בשנה בדבר התקדמות ביצוע תוכנית המיגון.  ועדת היישום תפעיל ועדת משנה לטיפול בנושאים פרטניים וחריגים, כאמור בהחלטה מס' 3192.

7. להטיל על שר הפנים לפנות  לגורמי התכנון ולרשויות המקומיות הרלבנטיות ולהנחותם לפעול  לקידום ולמתן עדיפות לתהליכי מתן היתרי בנייה , ככל הנדרש, לצורך יישום החלטה זו.