תודה רבה, גברתי מזכירת המדינה. ברצוני להודות לך ולנשיא אובמה  על המאמצים הרבים שהשקעתם כדי להביא אותנו לרגע זה.

ידידי, הסנטור מיטשל, תודה על המאמץ העקבי, שלך ושל צוותך, להביא לשלום ארוך טווח ובר-קיימא לאזורנו.

הנשיא עבאס, כפי שאמרתי אתמול בפגישתנו בבית הלבן עם נשיא ארה"ב, נשיא מצרים ומלך ירדן, אני רואה בך שותף לשלום.  ביחד, נוכל להוביל את עמינו לעתיד היסטורי שיכול לשים קץ לתביעות ולסכסוך.

וידאו: לע"מ

זה לא יהיה קל.  שלום אמיתי, שלום מתמשך יושג רק באמצעות ויתורים הדדיים כואבים משני הצדדים: מהצד הישראלי, מהצד הפלסטיני – מצידי ומצידך.  עם ישראל, ואני כראש ממשלתו, מוכן לצעוד בדרך זו  - דרך ארוכה בתקופה קצרה – כדי להשיג שלום אמיתי שיביא לעמנו ביטחון, שגשוג ושכנים טובים – שכנים טובים – כדי לעצב מציאות שונה בינינו.

זה ידרוש מו"מ רציני מכיוון שנושאים רבים נמצאים במחלוקת. נושאי הליבה שפירטת, גברתי מזכירת המדינה, הינם נושאים שמצויים בויכוח; עלינו לעבור ממחלוקת להסכמה- זו  משימה אדירה.

לפני שנתיים, או בעצם לפני כשנה, בנאום שנשאתי באוניברסיטת בר-אילן בישראל, ניסיתי לשרטט את שני עמודי התווך של השלום, שלדעתי יאפשרו פיתרון לכל הנושאים התלויים ועומדים בינינו-   ואלה הם הלגיטימציה והביטחון.

בדיוק כפי שאתם מצפים מאיתנו להכיר במדינה הפלסטינית כמדינת הלאום של העם הפלסטיני, אנחנו מצפים מכם להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

בישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, מתגוררים למעלה ממיליון איש שאינם יהודים, ויש להם זכויות אזרחיות מלאות.  אין כל סתירה בין מדינת לאום המבטיחה את הזכויות הלאומיות של הרוב ובמקביל מבטיחה את הזכויות האזרחיות, השוויון האזרחי המלא, של המיעוט.

לדעתי, הכרה הדדית זו הכרחית כדי להבהיר לשני העמים שלנו שהסכסוך נגמר.

גם אמרתי, אתמול, ששלום אמיתי חייב לקחת בחשבון את הצרכים הביטחוניים האמיתיים של ישראל, שהשתנו; הם השתנו מאז שהייתי כאן לאחרונה.  דיברת על האישים המנוסים שנאספו כאן מסביב השולחן הזה.  היינו כאן בעבר.  גיבשנו את הסכם חברון והסכם ווי.

זה היה לפני 12 שנה.  ב-12 השנים הללו, כוחות חדשים קמו באזורנו ואנו עדים לעליית איראן ובנות חסותה, ולהופעת לוחמת הטילים. לכן הסכם שלום חייב לקחת בחשבון הסדרי הביטחון מול האיומים הממשיים הללו, שמכוונים נגד מדינתי – איומים שמומשו בירי של 12,000 טילים לשטחינו ופיגועים באין מפריע. 

הנשיא עבאס,  אני מודע ומכבד את רצון עמך לריבונות.  אני משוכנע שאפשר לשלב את השאיפה הזו עם הצורך של ישראל בביטחון. מצפים לנו עוד ימים קשים לפני שנשיג את השלום המיוחל.

היומיים האחרונים היו קשים.  הם היו קשים במיוחד עבורי ועבור עמי. 

דם נשפך, דמם של חפים מפשע.  ארבעה ישראלים חפים מפשע נורו  באכזריות, שני אנשים נפצעו, ישנם 7 יתומים חדשים.

הנשיא עבאס, אתה גינית את הרצח הזה.  זה חשוב. אך לא פחות חשוב למצוא את הרוצחים ובאותה מידה להבטיח שנוכל לעצור רוצחים נוספים.  הם שואפים לרצוח את עמנו, לרצוח את מדינתנו, לרצוח את השלום שלנו.

ולכן אנחנו חייבים להשיג ביטחון.  הביטחון הינו הבסיס לשלום.  ללא ביטחון, השלום ייפרם. עם ביטחון, השלום יכול להיות יציב ומתמשך.

הנשיא עבאס, ההיסטוריה העניקה לנו הזדמנות נדירה לשים קץ לסכסוך בין שני העמים, סכסוך שנמשך כמעט מאה שנה. זוהי הזדמנות חסרת תקדים לסיים סכסוך בן מאה.  הדוגמאות ההיסטוריות לכך מועטות למדי.

אנחנו עומדים בפני משימה כזאת: לשים קץ לשפיכות הדמים ולהבטיח עתיד של תקווה לילדינו ולנכדינו.

בספר הראשון של התנ"ך, ספר בראשית, יש סיפור על שני אחים מסוכסכים– יצחק וישמעאל. הם חוברים יחדיו כדי לקבור את אביהם, אברהם אבינו- האב של שני עמנו. יצחק, האב של העם העברי, ישמעאל, האב של העם הערבי, חוברים יחדיו ברגע של כאב וכבוד הדדי כדי לקבור את אברהם בחברון.

אני יכול רק להתפלל – ואני יודע שמיליונים ברחבי העולם, מיליוני ישראלים, מיליוני פלסטינים ומיליונים נוספים בעולם, מתפללים שהסבל שחווינו, אתם ואנחנו, במאה שנה של סכסוך, יאחדו אותנו, לא רק ברגע של שלום סביב שולחן השלום כאן בוושינגטון, אלא גם יאפשר לנו לצאת מכאן ולגבש שלום ממושך ובר קיימא לדורות.

שלום, סלאם, Peace