|
כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס שר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן מכובדיי, מקבלי העיטור קהל נכבד,
אין לו לאדם דבר חשוב יותר מחירותו. אין דבר בסיסי ומהותי יותר מהיכולת לשלוט על גורלך, לנהל את חייך ולהיות אדון לעצמך, על כל המשתמע מכך. חירותו של הפרט, עצמאותו, זכויותיו, שאיפותיו - כל אלו מהוות זה מכבר נדבך מרכזי בחייהם של מרבית אזרחי העולם.
ובכל זאת, דווקא כשחג הפסח – הוא חג החירות – כבר ניצב בשער, ובשבוע הבא ניזכר שוב איך "עבדים היינו", ראוי כי באותה נשימה ממש ניזכר אף באלו שהעבדות וההשפלה הינן שיגרת יומם גם בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21.
העבדים והשפחות של המאה ה-21 אינם חיים על כוכב אחר. אם ניטיב להסתכל, נמצא אותם ואותן לא הרחק מסביבתנו. אלו הם קורבנותיה של תופעת הסחר בבני אדם, אלו הם ביטוייה החיים של תופעת העבדות המודרנית. הם, שחירותם נשללה מהם בכפייה ובניגוד לחוק, שכבודם נרמס ובוזה, הם גם אלו המצפים מאיתנו, כבניה של חברה מתקדמת והומנית, להוקיע את המתעמרים ולהושיט יד מסייעת לנדכאים.
קורבנות הסחר מובאים ממדינות מצוקה, נמכרים כמטבע עובר לסוחר, מועברים כמטלטלין מיד ליד, ומאבדים את חירותם ואת זכויותיהם הבסיסיות לחיים בכבוד. רבות מן הנשים, קורבנות הסחר, מובאות לארץ למטרות זנות. הן זוכות ליחס משפיל, נמנע מהן טיפול רפואי כלשהו גם כשמצבן הבריאותי בכי רע, ונשללים מהן שעות מנוחה או יחס אנושי כלשהו. למעשה, נוהגים בהן כבחפצים, ולעיתים קרובות – כחפצים חסרי ערך. בשנים האחרונות גברה במדינת ישראל ובחברה הישראלית המודעות לטיפול בסוגיה חשובה זו. כראוי למדינה מתוקנת הנוטלת אחריות לתופעות הפושות בתחומה, ננקטו בישראל שורה של צעדים נמרצים ומשמעותיים שמטרתם להיאבק בנחישות בתופעת הסחר בבני אדם: מהקמת ועדה פרלמנטרית ייעודית ומינוי מתאמת בין-משרדית לעיסוק בנושא, דרך הקמת מקלט לקורבנות הסחר וכלה בחקיקת חוק איסור סחר בבני אדם, שנתקבל בכנסת בשנת 2006. בפעילות שאנו מובילים כיום שותפים משטרת ישראל, בתיאום עם משטרות ברחבי העולם, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משרד הבריאות, המשרד לשירותים חברתיים וגורמים נוספים. הודות לצעדים שנקטה המדינה ובזכות פעילותם המבורכת של הארגונים הפועלים בנושא, נרשמה בשנים האחרונות ירידה במימדי התופעה ומורגש גם שינוי במודעות הציבורית לחשיבות המאבק בסחר בבני אדם.
לא ישבנו בחיבוק ידיים גם בכל הנוגע לניצולן המחפיר של נשים שהפכו לשפחות תעשיית הזנות בישראל. בשנת 2005 התקבל חוק המאפשר לרשויות האכיפה לסגור בתי בושת, וכתוצאה מכך, הופסקה בשנתיים האחרונות פעילותם של למעלה ממאה מקומות שהיוו בסיסים להשפלה ולדיכוי של מאות נשים.
הממשלה בראשותי אישרה הקצאת תקציב מיוחד לרשות לקידום מעמד האישה, כחלק מן התוכנית הבין-משרדית להוצאת נשים ממעגל הזנות, שיזמה ומניעה מרית דנון, ראש הרשות. התוכנית מיושמת בהצלחה בידי הגורמים המקצועיים השונים.
לשמחתי, זכינו בהכרה חשובה לפועלנו בתחום. מחלקת המדינה של ארצות הברית, העוקבת מזה כשמונה שנים אחר תופעת הסחר בבני אדם בעולם, קבעה כי הצעדים שנקטה ישראל במאבקה למיגור התופעה קידמו אותה ממיקומה בתחתית הדירוג אל עבר דרגת הביניים. ובכל זאת, עוד נכונו לנו אתגרים ומשימות בהמשך המאבק בנגע.
אני מנצל הזדמנות זו, ומבלי להפחית מערכם ותרומתם של הזוכים בפרסים, כדי להודות לרשות לקידום מעמד האשה ולמרית דנון, העומדת בראשה. אתם שיניתם את מפת ההתייחסות לנושא זה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. אני גאה שזכיתי לעבוד אתכן.
קהל נכבד, לפני כשנתיים החליטה הממשלה להעניק מדי שנה עיטור ממלכתי לאנשים ולגופים המהווים בפועלם מופת למאבק בסחר בבני אדם. הענקת העיטור מהווה את הערכתנו למעשיכם ותודתנו לתרומתכם למאבק בסחר בבני-אדם. תודה רבה.
|