צולם ע"י לע"מ

שר האוצר של מדינת ישראל, רוני בר-און, והגב' בר-און,
נגיד בנק ישראל, ידידי היקר סטנלי פישר, והגב' פישר,
יו"ר חבר הנאמנים, מר וולקר,
ידידי היקר, הנגיד לשעבר, יעקב פרנקל,
שר האוצר לשעבר, מר שוחט,
חברים נכבדים של ה-G30 שהגיעו מחו"ל,
חברים נכבדים בקהילת העסקים הישראלית,
ידידים ואורחים יקרים,

כפי שאמר פרופ' פרנקל, ראשית כל אני חייב לומר ששמחתי מאוד על ההזדמנות לשמוע את כל ההיסטוריה של חיי הציבוריים, כפי שתוארה בדבריך, יעקב. אני ודאי זוכר שהתמנית לנגיד הבנק ואני הייתי שר בממשלה. לימים הפכתי לראש עיר, אך שמרנו על הקשר בינינו ותמיד הערכתי מאוד את העניין והמעורבות שגילית בחיי העיר ירושלים, אף על פי שהיית נגיד הבנק ועסקת בעיקר בסוגיות כלכליות.

יש משהו מאוד מעניין בנגידי בנקים, משום שיש לי יחסים קרובים מאוד עם פרופ' פישר, ואולי יפתיע אתכם לשמוע שיש לנו, באופן טבעי, פגישות רבות שבהן הוא מגיע כדי לדווח לי על התפתחויות ותחזיות כלכליות שונות. אולם בעיקר משום שכלכלת ישראל מצליחה למדי, רוב שיחותינו לא עוסקות בכלכלה, אלא בתהליכים המדיניים שאנו מאמינים שהם חשובים מאוד ומשפיעים מאוד על יצירת המסגרת הנדרשת, או המטריה אם תרצו, העשויה ליצור את התנאים החיוניים לקידום הכלכלה הישראלית וכלכלת האזור, החלק הגדול והרחב יותר באזורנו, ולהביא למצב שונה.

על כך אבחר לדבר איתכם, משום שאם להודות על האמת, יושבים כאן כמה מהמומחים הגדולים בעולם בנושא כלכלה, אז מה אוכל אני לומר לכם על הכלכלה? אתם יודעים הכל טוב יותר ממני. אתם מבינים את ההתפתחויות השונות ואת השפעתן של ההתפתחויות האחרונות שטלטלו את העולם הפיננסי במדינות רבות, מה גרם לכך, כיצד זה התפתח וכיצד, כך אנו מקווים, זה ייפתר. דבר אחד שאני חושב שהוא מאוד מפתיע ומאוד מעודד עבורנו הוא שכאשר אנו משווים את ההשפעה של ההתפתחויות האחרונות על מדינות רבות, אנו בישראל חשים די טוב, לא בגלל מה שקרה במדינות אחרות, אלא בגלל העובדה שחרף כל ההתפתחויות הללו והטלטלה הדרמטית לעתים שהן גרמו במדינות רבות, אנו שומרים על צמיחה כלכלית עקבית. הויכוחים בין כמה מן המומחים על השנה הזו והשנה הבאה הם בעיקר סביב מה יהיה שיעור הצמיחה בכלכלה הישראלית. האם הוא יעמוד על 3.2% או 3.5% השנה או כפי שצופים אנשים מסוימים, יותר מכך. אבל באופן כללי, זה מה שכל המומחים שלי, כולל נגיד הבנק, אומרים לי, וניתן לייחס את זה בודאי גם לשר האוצר, רוני בר-און, העוסק במרץ במשמעת במדיניות הפיננסית והכלכלית שלנו, במטרה להבטיח שההישגים שהשגנו בשנים האחרונות יימשכו בכיוון אותו התווינו.

זוהי מטרתנו. אנו רוצים להמשיך לשמר את יציבות הכלכלה הישראלית ואת הצמיחה שתסייע לנו להתמודד עם כמה מהסוגיות שעמן עלינו להתמודד, בייחוד סוגיות חברתיות ואתגרים חינוכיים העומדים בפנינו והינם בעלי חשיבות עצומה, במטרה להבטיח שהצמיחה הכלכלית שלנו לא תיטיב רק עם מגזרים כלכליים מסוימים או שכבות מסוימות בחברה הישראלית, אלא שבסופו של דבר ייהנו ממנה רוב אזרחי ישראל. ישנם עדיין אתגרים רבים עמם עלינו להתמודד ושבהם אנו מתמקדים, בייחוד שיפור תנאי חייהן של השכבות הנמוכות יותר בחברה והשקעה גדולה בהרבה בחינוך, מגיל אפס ועד להשכלה אקדמאית. אלה הם המרכיבים החשובים ביותר שיעשו את ההבדל עבור מדינת ישראל ויסייעו לנו לממש את הפוטנציאל, שאני מאמין שכולם מכירים בכך שהוא קיים במדינתנו, ואותו יש להמשיך לפתח על בסיס המדיניות החכמה, זהירה, רגישה וממושמעת של הממשלה, וזה מה שאנו מנסים לעשות.

בעיניי, מה שיקבע בסופו של דבר את האופן שבו נוכל להתמודד עם האתגרים וכיצד יוכל האזור כולו להיות חלק מכך, היא השאלה כיצד נוכל להתקדם ביעדינו המדיניים. זה, בעיניי, הדבר החשוב ביותר. השאלה היא האם האזור הזה ימשיך להיות שקוע באותם עימותים אלימים בלתי פוסקים בינינו לבין שכנינו, כפי שהיה המצב לסירוגין במשך שנים רבות – השנה אנו חוגגים את יום הולדתנו השישים, ואיננו זוכרים שנה אחת שהייתה שקטה לחלוטין באזור זה – או שמא נוכל, בשיתוף פעולה מלא עם שכנינו, להתקדם בכיוון שישנה לחלוטין את האווירה באזורנו.

התחלנו בשנה שעברה עם אנאפוליס. פומבית, לעיני העולם כולו, בהנהגת הנשיא בוש, פתחנו בתהליך אנאפוליס, שנועד להשיק משהו שהחל כבר קודם לכן, אבל שהיה חשוב מאוד לעודד אותו ולדחוף אותו לעיני העולם כולו – תהליך המשא ומתן הרציני מאוד עם הפלסטינים. זהו העימות הרגיש והכואב ביותר, הסכסוך הכואב ביותר שיש לנו עם שכנינו.

אנו מתקדמים. אני יודע, כפי שאני בטוח שרבים מכם יודעים, שבמדינה כמו ישראל הכל צריך להיעשות היום ואנשים רבים הם די קצרי רוח והם אומרים: " למה זה לא מתקדם יותר במהירות? למה אתם לא סוגרים כבר הסכם?" - אנו נלחמים למעלה משישים שנה, היינו במצב של לוחמה עם הפלסטינים, ובהתחשב במורכבות הסוגיות והרגישויות הרגילות, זה לא כל כך פשוט לסכם את הכל תוך תקופה קצרה. אני יכול לדווח לכם שאנו מתקדמים ושהמשא ומתן הוא רציני. אני מאמין שאנו יכולים, חרף כל הקשיים, להגיע לבסיס של הבנה בינינו לבין הפלסטינים על הגשמת החזון בדבר שתי מדינות, אפילו במסגרת הזמן שנקבעה כיעד, לא כהתחייבות, בשיחות עם הנשיא בוש והנשיא עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, באנאפוליס.

אם אכן נגיע לשלב הזה, כפי שאני מאמין שאנו יכולים לעשות, ונגיע להגדרה יותר מדויקת של מהו פתרון שתי המדינות במונחים של גבולות, סוגיית הפליטים, הסדרי הביטחון, אז, אני מאמין, יהיה זה צעד גדול קדימה בכיוון שישנה את האווירה כולה, לא רק עם הפלסטינים, אלא גם בסופו של דבר עם כל מדינות ערב, וזהו היעד העומד לנגד עינינו. האזור הזה טומן בחובו פוטנציאל גדול. ישראל יכולה למלא תפקיד מרכזי וחשוב בקידום האזור הזה אל תוך עידן חדש לחלוטין של שיתוף פעולה, פיתוח, מודרניזציה ושלום. הדבר העיקרי העומד בינינו לבין פריצת דרך אל עידן חדש הוא הפתרון האפשרי לסכסוך בינינו לבין הפלסטינים.

אל תיחפזו להגיע למסקנה נמהרת שבשבוע או שבועיים הבאים תשמעו שאכן הכל נפתר. יידרש זמן רב בהרבה ויהיו לא מעט עליות ומורדות בינינו, אבל אני חושב שאני לא צריך לומר לכם, אתם הרי כבר מנוסים כל כך במשאים ומתנים ואתם יודעים שעד שזה לא נגמר, זה לא נגמר. אם זה לא נגמר, זה כי ישנם מכשולים רבים בהם אפשר להיתקל בתהליך הזה. עדיין עלינו לפתור את הסוגיה העיקרית שהיא בעיית הטרור הנמשך על בסיס יומיומי כמעט נגד אזרחים ישראלים חפים מפשע, בעיקר בדרום הארץ, אבל לא רק שם. לכן, אני חושב שזה מצריך הרבה מאוד סבלנות, הרבה מאוד רגישות והרבה מאוד הבנה כיצד לבנות את זה בזהירות כדי שנוכל להגיע לאותה נקודה שבה הסוגיות העיקריות יובנו ויתקבלו על ידינו ועל ידי הפלסטינים. אני משוכנע שכאשר נגיע לשלב הזה, זה ייעשה קל יותר ואני מאמין כי תהיה זו זריקת עידוד רצינית עבור כל אלה שאיכפת להם כל כך מהישראלים, הפלסטינים והאווירה כולה במזרח התיכון.

זה היה דבר ידוע ומקובל בישראל שלנהל משא ומתן עם צד אחד זוהי משימה מאוד תובענית ומאוד מאתגרת, ושאל לה לישראל להיכנס למשא ומתן עם יותר מצד אחד בו זמנית, משום שזה לכשעצמו קשה מספיק. איני שותף לדעה זו. סברתי שגבולה הצפוני של ישראל, בייחוד לאור המסקנות שהסקנו מקיומו של מה שאנו מכנים "ציר הרשע" בין איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס, שהם ארגוני טרור, הן החמאס והן החיזבאללה, מחייב מאמץ נוסף לנסות ולראות כיצד נוכל להתמודד עם החזית הצפונית בינינו לבין יריבינו, במטרה לפתוח בתהליך חדש גם שם.

הגעתי למסקנה הזו לפני זמן רב. זה לא פשוט, משום שלא ניתן להתעלם מהתפקיד שמילאה סוריה במשך תקופה כה ארוכה במה שידוע כ"ציר הרשע" ומחשיבות מרכזיותה של סוריה בהקשר הזה, המחבר בין איראן – ואנו יודעים עד כמה המשטר האיראני הוא מאיים, מסוכן, לא סובלני וקיצוני – ובין ארגוני הטרור, בייחוד החיזבאללה בצפון והחמאס ביהודה ושומרון ועזה. לכן הגעתי למסקנה שעלינו למצוא מקום שממנו נוכל להגיע לפריצת דרך, במטרה לשנות את המציאות בינינו לבין סוריה. כפי שבודאי שמעתם השבוע, באמצעות שירותיה הטובים של ממשלת טורקיה ושל ראש הממשלה טייפ ארדואן, הגענו להבנה שנוכל להתחיל במשא ומתן לשלום כולל בין ישראל לסוריה על בסיס ההבנות והמסגרת של משהו שקרה לפני 17 שנה, אבל עדיין מהווה ציון דרך בהתפתחות היחסים בין ישראל ומדינות ערב – ועידת מדריד שהתקיימה באוקטובר 1991. השבוע יצאה הודעה רשמית של ממשלת סוריה, ממשלת ישראל וממשלת טורקיה, שהגענו להבנה לגבי הפרמטרים שיאפשרו לנו לפתוח בתהליך זה של משא ומתן. לכן, מעתה ישנם שני ערוצי משא ומתן ישירים. עם הסורים זה כרגע לא ישיר, אבל כמובן המטרה היא שהמשא ומתן יהפוך לישיר בקרוב, כדי שנגיע גם להבנה שתוביל לשלום כולל בצפון, בין ישראל לסוריה.

אני מאמין שאם נגיע לשלב הזה, ואני יודע שזה יהיה קשה מאוד, ושוב, אני יודע שיהיו מכשולים וקשיים רבים, אבל זה לא בלתי אפשרי, זה טוב לנו, אני מאמין שזה טוב להם, אני מאמין שזה טוב לאזור. אני אישית מאמין שברגע שיהיה הסכם שהוא טוב לשני הצדדים, אפילו אם יש לנו שני הסכמים בו זמנית, דעת הקהל הישראלית, המכירה את כל הרגישויות, אי-הודאויות, הקשיים, כשלונות העבר וכל הניסיונות שעשינו שלא צלחו משום שבסופו של יום, הצד השני לא היה מסוגל לספק את מה שחשבנו שהוא דבר יסודי' אני חושב שאם תהיה הבנה- הן בצפון והן בינינו לבין הפלסטינים, אז דעת הקהל בישראל והבוחר הישראלי יאשרו אותו, יתמכו בו ויאפשרו לו להתקדם, כדי שנשנה את האזור הזה.

זהו האתגר העיקרי של הממשלה הזו, זהו הדבר העיקרי בו אנו מתמקדים, זוהי משימתי העיקרית כראש ממשלת ישראל. זה הדבר שאני מאמין שעליי לעשות, וזה מה שאמרתי לכם קודם, כאשר אנו מדברים, סטנלי פישר ואני, על הכלכלה הישראלית, על ההתפתחויות הכלכליות, על הסכנות ואי-היציבות הפוטנציאלית, השפעת הכלכלה העולמית על הכלכלה שלנו וכיצד ניתן לשמר את המשמעת, הוא תמיד מזכיר לי: "אל תשכח שזה מה שיספק את הבסיס שיעשה את הכל קל יותר ומבטיח יותר". עד כמה שאני מעריץ את מומחיותו של סטן בסוגיות הכלכליות, אני חייב להסכים לחלוטין עם קביעתו בנושא המדיני, שאכן זה הבסיס שיצעיד אותנו קדימה.

בינתיים, אני סומך לחלוטין על שר האוצר שלי, שעושה עבודה נפלאה. אני סומך לחלוטין על שיקול הדעת והצעדים שנוקט הבנק המרכזי, בראשות סטנלי פישר, ואני מנסה להקדיש עצמי לשתי החזיתות הללו של עשיית שלום בין ישראל ויריבותיה, שכנינו הפלסטינים ועכשיו גם עם הסורים. שנים רבות נאמר שאם אכן נשיג זאת, כי אז השמיים הם הגבול. במסגרת האחריות המוטלת עליי כראש ממשלה, יש לי הזכות לעתים להיפגש עם מומחים מרכזיים, אנשי עסקים המגיעים מכל פינה בעולם, ואנו מדברים הרבה על הישגי הכלכלה שלנו, החידושים שנוצרים כאן ושהביאו למדינת ישראל את ההצלחה בשנים האחרונות, ומה שאני שומע מהם בהזדמנויות רבות הוא שהם מאמינים שאם אכן נשיג את היעד המדיני עם יריבינו, אפילו השמיים הם לא הגבול.

לכן, ברוח זו של אופטימיות, אך בלי הגזמה, מבלי להתעלם מהקשיים, המורכבויות וחוסר היציבות הקיימים באותם מחנות עימם עלינו להתמודד על בסיס יומיומי, כמו גם החולשות, ההשפעה של הטרור והמכה האנושה שעלול להמיט פיגוע טרור אחד על המצב כולו, אני חושב שהמסר העיקרי המגיע מישראל הוא שיש לנו כלכלה יציבה, אנו ממשיכים במדיניות המשמעת המאפיינת את הכלכלה שלנו בשנים האחרונות, אנו עושים מאמצים יוצאי דופן להמשיך בצמיחה הכלכלית בכיוון שבו התחלנו בשנים האחרונות ואנו מקדישים עצמנו לחלוטין למשימה להבטיח שהכלכלה שלנו לא תהיה נפרדת ומבודדת מהאזור כולו, אלא שהיא תוכל להפוך לחלק מהתפתחויות רחבות יותר, מקיפות יותר ודרמטיות יותר שיובילו את האזור כולו אל תוך עידן חדש, אל תוך שלב חדש ועתיד חדש שיהיה עתיד גדול עבור עמנו ועבור שכנינו.

שוב, אני מבקש להודות לכם על שהזמנתם אותי לשאת דברים קצרים בפתיחת אירוע יוקרתי זה. אני זוכר את האירוע שהתקיים ב-1992, שיעקב סייע רבות בארגונו. אני גאה מאוד על כך שאני יכול לראות את כולכם כאן, ואני מקווה שתהיה לכם ההזדמנות – אני יודע שישנה תמיד נטייה במפגשים הללו להינעל בחדר אחד, לדבר כל הזמן ולדון בכל הסוגיות הכלכליות הללו, אבל אם אוכל להשיא לכם עצה אחת, חינם אין כסף, על בסיס מאוד אישי – טיילו בארץ, זו ארץ יפהפייה, היא השתנתה מאוד מאז שרבים מכם ראו אותה לאחרונה, השינויים משקפים את ההתקדמות שעשינו והם מעניקים השראה למה שנוכל לעשות בעתיד. אני מקווה שתהיה לכם ההזדמנות לראות זאת, להיות חלק מזה ולקחת את המסר הזה אתכם באשר תלכו.

תודה רבה לכם.