צולם ע"י לע"מ

שר הפנים, מר מאיר שטרית,
השרה, הגברת רוחמה אברהם בלילא,
כבוד שר הפנים והתשתיות של סלובקיה מר מריאן ג'נוסק,
יושב ראש מרכז השלטון המקומי, מר עדי אלדר,
אורחינו הנכבדים, ראשי הערים מכל רחבי תבל,
ראשי ארגונים וקהילות יהודיות,
ראשי הרשויות המקומיות בישראל,
קהל נכבד, בוקר טוב,

לפני עשר שנים בדיוק ניצבתי כאן בפניכם, אז כראש העיר ירושלים, ופתחתי את הכנס שאירגן מרכז השלטון המקומי, במלאות 50 שנה למדינת ישראל.
והנה, עשור חלף, והבוקר אני שמח להיות כאן שוב, הפעם בסימן שני תאריכים עגולים וחשובים: מלאות 60 שנה להקמתה של מדינת ישראל, וכן ציון 70 שנות פעילות של מרכז השלטון המקומי במדינת ישראל.

נמצאים כאן באולם מאות אנשים, שלרבים מהם לפחות מכנה משותף אחד: בחלקם נפלה הזכות למלא את אחד התפקידים המורכבים והמאתגרים ביותר שקיימים בחייו של איש ציבור: תפקיד ראש הרשות המקומית.

עשר שנים עמדתי בראש העיר ירושלים. עשר שנים ללא רגע אחד של מנוחה. עשר שנים של עשייה בלתי פוסקת, של השקעה חסרת תקדים בתשתיות, בחינוך, ברווחה, בתרבות, של הנחת יסודות נכונים יותר למינהל ולארגון – וכל זאת במציאות ביטחונית קשה אל מול עשרות פיגועי טרור רצחניים ברחובות העיר.

גם ביום חמישי האחרון ידעה ירושלים, מעשה רצחני נוסף. טרוריסט חדר לישיבת מרכז הרב, וירה לכל עבר באמצעות נשק אוטומטי. היה זה כאשר תלמידים ערכו הכנות אחרונות למסיבת ראש חודש אדר, חודש בו אנו מצווים להרבות בשמחה.

לצערנו, הוא הצליח לממש את כוונות הזדון שלו ורצח 8 תלמידי חכמים בדם קר, בלב ישיבה, בעיבורה של ירושלים, במקום שבו חשבנו שלא יאונה רע לאף יהודי שלומד תורה.

עמיתי ראשי הערים מקצוות העולם,

דמיינו לרגע, מה היה קורה בעירכם לו חלילה היה מבוצע פיגוע טרור מסוג  דומה. שאלו את עצמכם לו שמונה נערים, תלמידים מבני עירכם היו נרצחים באכזריות בשם קיצוניות דתית  - כיצד הייתם נוהגים, כיצד הייתם חשים, מה הייתם אומרים לתושביכם.

תארו לעצמכם כי עירכם הייתה נתונה במשך שנים להתקפה יום-יומית של רקטות. גם אם הרקטות לא תמיד הורגות, הן פוצעות, הן מאיימות, הן מבהילות את מי שהן נוחתות לידו. מי לא יפחד במצב כזה. מי לא ירצה להגיב נוכח איום כזה?

במשך 60 שנות עצמאות ישראל מעולם לא חדלנו להיאבק על קיומינו. גם כיום כוונת ארגוני טרור המשגרים רקטות קאסם במטרה לפגוע באזרחי ישראל המתגוררים בדרומה של המדינה, היא אותה כוונה בדיוק, של  המרצח בפיגוע ביום חמישי בערב -  להפוך את חיינו כאן לבלתי נסבלים. כוונתם להניא אותנו מדרך של שלום, ולפגוע בביטחוננו. אין סיכוי שיצליחו. הדרך קשה, הנסיבות מכאיבות אך אין לי ספק בתוצאות. עם ישראל – ינצח.

קהל נכבד,

אני שמח להיות כאן היום, כראש ממשלת ישראל וכראש העיר ירושלים לשעבר. בעשר השנים בהן כיהנתי כראש עיר הרגשתי יום יום, שעה שעה את משמעות המושג "איש ציבור". אין תפקיד בעולם הממחיש בצורה חזקה יותר את מחויבותו של מי שממלא אותו לקהל בוחריו, מאשר תפקיד ראש הרשות.
מעטים הם התפקידים הציבוריים שבהם אתה נדרש לזמינות גבוהה, בכל שעות היממה, או למתן דין וחשבון לאלו שבשמם אתה פועל – כפי שהדברים באים לידי ביטוי, יום-יום שעה-שעה, בשיגרת חייו של ראש העיר או ראש המועצה המקומית.

חרף הקשיים, חרף התובענות חסרת הפשרות, חרף טשטוש הגבולות המוחלט הקיים בתפקיד בין חיים פרטיים לחיים ציבוריים – אהבתי מאוד את השנים בהם מילאתי את שליחותי בעיריית ירושלים.
אין בליבי ספק כי גם אתם, ראשי הערים מעבר לים, ממש כמו חבריי המכהנים בישראל, חשים מידי יום את יכולת ההשפעה הרבה הגלומה בתפקידכם, את העוצמה הנתונה בידי כל אחת ואחד מכם להוליך שינוי של ממש בסביבת חייו הקרובה, את האפשרות להותיר חותם לשנים רבות בתחומי עשייה רבים ומשתנים.

ידידינו, ראשי הרשויות והארגונים מכל רחבי העולם,

לעונג ולכבוד הוא לנו לראות אתכם איתנו כאן לרגל חגה של מדינת ישראל, יום העצמאות ה 60 הקרב והולך. נוכחותכם כאן היא ביטוי להזדהות שלכם עם המדינה בכלל, ועם פעילות השלטון המקומי בפרט, והיא מהווה בעבורנו מקור לגאווה ולחיזוק שאין שני להם.

שיתוף הפעולה שהתמסד במרוצת השנים בין רבות מערי ישראל לעריהן התאומות מעבר לים, המוצא ביטויו גם במסגרת מפעל "ערים תאומות", הוא מנוף חשוב להתפתחות הדדית, להחלפת ידע וניסיון, לשגשוג ולפריחה.

אני בטוח כי נמשיך יחד לקדם, להעשיר ולהעמיק את היסודות האיתנים של אותו דיאלוג חוצה יבשות, במטרה להבטיח כי כולנו נמשיך ליהנות מתוצאותיו החשובות גם בעתיד.
אני מקווה כי נמשיך לראות אתכם איתנו בישראל מדי שנה ונצליח לפעול יחד למימושם של רעיונות חדשים ויוזמות כלכליות, תרבותיות ואחרות.

חבריי, ראשי הרשויות המקומיות בישראל,

בשנתיים בהן אני מכהן כראש הממשלה סיירתי ברבות מערי ישראל ופגשתי מקרוב רבים מכם, ראשי הרשויות בכל המגזרים ובכל חבלי הארץ.
אני יודע כי יש לכם ציפיות רבות מן השלטון המרכזי, ולחלקכם גם לא מעט טענות על הקשיים שנערמים בדרככם בבואכם לקדם יוזמות שונות, כחלק ממרקם החיים היום יומי של עריכם.
אני שומע מכם לא מעט על ביורוקרטיה מסועפת, על תהליכים מורכבים ובעיקר על השאיפה הלגיטימית שלכם ליותר עצמאות – כלכלית ובכלל - ליותר גמישות ניהולית, ליותר אחריות על מגוון המערכות הפועלות בתחום שיפוטכם.

לכם – ראשי הערים וראשי המועצות המקומיות – אני מבקש לומר היום:
דווקא כמי שישב בכיסאכם שנים לא מעטות, קל לי להזדהות, להבין, וגם לקבל את שאיפותיכם אלו.
דווקא כמי שנתקל בעצמו בתהליכים הפתלתלים המלווים לעיתים את מימושה של יוזמה חדשה, את הוצאתו של רעיון מן הכוח אל הפועל, אני מודע לתסכול שעלול להיווצר אל מול מה שעלול להצטייר כאטימות או כחוסר הבנה מספקת.

אני מאמין במתן גמישות גדולה יותר לראשי הרשויות ובהרחבה הדרגתית ומבוקרת של תחומי אחריותם – כמובן כל עוד הדברים נעשים בשיקול דעת, בזהירות ותוך הבנה ברורה כי סמכות היא גם אחריות, ובמקרים רבים – אחריות כבדה ומכבידה.
ברוח תפישה זו נפעל בשיתוף המרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות, ונבטיח כי הכלים שיעמדו לרשות נבחרי הציבור בערים ובמועצות יהיו מגוונים יותר ואף משמעותיים יותר.

בהקשר זה, אני רוצה לומר כי אין ספק שמוטלת חובה על הממשלה ליעל את הביורוקרטיה שלה ואת תהליכי קבלת ההחלטות במשרדיה השונים. אך, חובה זו מוטלת גם עליכם. הביורוקרטיה איננה רק מחלה ממשלתית. היא גם לקוי עירוני. אני מכיר זאת, אתם יודעים זאת, ולעיתים  - גם יותר קל לכם לתקן חלק מליקויי הביורוקרטיה העירונית בהשוואה לאלו שמקורם בממשלה.

קהל נכבד,

כבר 30 שנה שהמחלקה לקשרים בינלאומיים במרכז השלטון המקומי מקדמת את קיומו של כנס בינלאומי חשוב זה בירושלים, ובעיניי ראוי כי היוזמה שהפכה למסורת תמשיך ללוותנו גם בעתיד.
אני מודה לכם, אורחינו המכבדים אותנו כאן היום, מכל כך הרבה מדינות, כל כך הרבה ראשי ערים חשובות, שמשמשות מוקד של עשייה, של פיתוח, של שת"פ בארצות שאתם באים מהן, ובקשר שבין אותן ארצות לבין מדינת ישראל. אני מקווה מאוד שתוכלו גם לטייל בארץ. אני מכיר את המארגנים של מרכז השלטון המקומי. הם מארחים כל כך נחמדים, שהם נותנים לכם זמן בלתי מוגבל לעשות כל שאתם רוצים כל יום, בין 12 בלילה עד 6 בבוקר. אני רוצה להציע לכם לנצל כמה שעות נוספות במשך היום, כדי להסתובב בירושלים. לראות את רקמת החיים הזאת, של ירושלים, שיש בה יהודים, מוסלמים ונוצרים, ויש בה בני דתות שונות מכל קצווי העולם, ויש בה, למרות כל הניגודים, ולמרות כל המצוקות והמכאובים, יש בה חיים ביחד, בסובלנות, ובכבוד הדדי. יש בה גם הרבה דברים אחרים, אבל יש בה גם את זה. תסתובבו בארץ, תראו את הנופים. תראו את הפיתוח. תראו כמה אנרגיות אדירות מושקעות במאמץ בלתי פוסק לייצר חיים שיש בהם טעם, ואנשים שהגיעו לכאן בלי כלום, והיום הם ישראלים גאים, ואזרחים גאים במדינת ישראל. תראו כמה אפשר יהיה לעשות, אם רק יהיה שלום. אם השכנים שלנו יהיו מוכנים לעשות עוד צעד אחד קטן, צעד אחד שהוא קטן אולי במונחים היסטוריים גלובליים, אבל שהוא צעד ענקי שביננו לבין הפלסטינים. אנחנו, למרות המכאובים, למרות הקשיים, ולמרות הטרור שמאיים על אזרחים רבים במדינת ישראל, איננו מוותרים על המאמץ הכביר לעשות עוד צעד אחד, משמעותי, חשוב, דרמטי, שיכול לקדם אותנו לסיכוי של פיוס ממשי עם שכנינו הפלס', ולבניית יסודות של שלום אמיתי בינינו לבינם. אנו לא נוותר על המאמץ הזה, אנו לא נשמוט את התקווה הזו, אנו נמשיך להושיט יד כדי להשיג אותה, ואני בטוח שהקהילה הבינלאומית כולה תגבה את המאמץ הזה שאנו עושים בתמיכה, בשמחה ובהערכה.

תודה ובהצלחה.