|
קהל נכבד,
בראשית דבריי אני רוצה לומר לכם שאני גאה על הדיון שמתקיים היום במועצת קדימה.
בשנים האחרונות נדחק השיח המפלגתי בישראל לשוליים, והפך בעיקרו לזירה של התגוששות אישית פנים מפלגתית ובין מפלגתית.
אנחנו הולכים בדרך אחרת, ומנסים להחזיר את הדיון במפלגה למרכז הבמה הציבורית, כפי שראוי שיהיה במדינה כשלנו.
בדבריי היום אני רוצה לעסוק בשני הנושאים המדיניים המרכזיים, העומדים על סדר יומה של מדינת ישראל: הנושא הפלשתיני והנושא האיראני.
חברות וחברים יקרים,
כשהלכנו לבחירות התחייבנו, לפני הבוחרים, כמו גם לפני העולם כולו, כי נפעל למימוש תוכנית שכוונתה הייתה ליצור מציאות מדינית חדשה - פינוי שטחים ביהודה ושומרון ויצירת קו גבול שייתן ביטחון, ויוסיף יציבות למדינת ישראל
החזון הזה שעיקרו להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – לא השתנה ולא נזנח.
אין בשום פנים ואופן, מקום לטעות במחויבותה של "קדימה" לתהליך המדיני ולשלום.
האג'נדה שלנו, הייתה ונשארה להוביל תהליך מדיני, וזהו הגורם הדומיננטי בקביעת סדרי העדיפויות שלנו. אנחנו עושים זאת, ונמשיך לעשות זאת, מבלי חלילה לוותר ולו לרגע, על חובתנו לתת ביטחון מירבי לכל אזרח במדינת ישראל בכל אזורי הארץ.
התהליך יתנהל שעה שהחרב היצוקה נתונה בידינו והתקווה לשלום מחלחלת בליבנו. ננהל זאת מעמדת ביטחון ונחישות. כך בדיוק צריכה לנהוג מדינה בעלת עוצמות כשלנו, כשהיא בטוחה בעצמה וביכולותיה.
אנחנו נמצאים היום בתקופה שבה לעם הפלשתיני יש הנהגה מתונה, המכריזה על רצונה בשלום עימנו. שנים ארוכות הסתפקנו בקריאה "אין פרטנר". עכשיו, לפי כל הסימנים, יש.
נכון, תמיד יש חולשות ותמיד ניתן למצוא סיבות ונסיבות למה לא. אבל צריך לדעת לאתר גם את ההזדמנות ולהסביר למה כן.
אנחנו לא משלים את עצמנו. כולנו רואים מה קרה ועדיין מתרחש בעזה. כוחם של המתונים חייב לעמוד במבחנים לא פשוטים בזירה הפנים פלשתינאית.
יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים ולא רוצים להתעלם מהקולות המתונים ברמאללה, אנחנו לא יכולים להיות עיוורים לכך שהמנהיג הנבחר של העם הפלשתינאי, הנשיא אבו מאזן, מאמין, כמונו, שפיתרון הסכסוך אפשרי אך ורק באמצעות הידברות בין העמים.
אני אמשיך ואקיים מגעים עם נשיא הרשות הפלשתינית כדי להגיע להבנות מדיניות. אמליץ לעשות מחוות מדודות, על מנת לחזק את היסודות המתונים ברשות. אנו נשתדל לסייע להם ביצירת כלים להתמודד עם הקיצוניים ותומכי הטרור שבקרבם.
כבר ביום א' אביא לממשלה הצעה לשחרר אסירים פלשתינאים, ללא דם על הידיים, המזדהים עם הממשלה הנוכחית ומתחייבים להתנגד לטרור. זו הדרך היחידה לאותת לכל החברה הפלשתינית כי רק דרך המו"מ השלום וההשלמה מובילה לתוצאות.
במקביל למחוות ולהידברות נמשיך להילחם בטרוריסטים ובקיצוניים- ללא הגבלה וללא מעצור.
ממשלת ישראל בראשותי, יוזמת פעילות בלתי פוסקת כדי להכות בטרור - גורמי הביטחון, צה"ל ושרות הבטחון, מקבלים את מלא הגיבוי לכל פעולה הנדרשת לבלום את הטרור, בכל מקום, בכל זמן, בכל אמצעי ראוי. אין במלחמה כזו נצחונות מוחלטים כהרף עין. זו מלחמה הדורשת סבלנות וכושר עמידה.
לא נחדל ממנה.
בימים אלו ממש אנחנו בעיצומו של מהלך נוסף, מאמץ נוסף, שמטרתו לבחון לעומק את האפשרויות העומדות לפנינו. אנחנו רוצים להגיע להבנות שיובילו בשלב מאוחר יותר, היה ויבשילו התנאים, להסכם. לשם כך צריך לקיים דיאלוג רצוף וישיר בין הצדדים.
בדינאמיקה הזו של ניסיון לגשר על פערים עם מטען כבד של כאב ושל שכול, אנחנו צריכים קודם כל לקדם את הערוצים הבילטראליים, במפגשים אישיים בין הצדדים. אם נצליח בכך, נוכל לנסות להגיע לעידן הנאומים הגדולים.
בחודשים האחרונים הנשיא אבו מאזן ואני מקיימים פגישות עתיות בארבע עיניים. במסגרת הפגישות האלה הצלחנו לבנות בינינו תחילתו של אמון, לדון בסוגיות רגישות ולחשוב יחד על הדרכים שבהן ניתן לגשר על הפערים בין העמים.
בפגישה האחרונה החלטנו כי צוותים מצומצמים, משני הצדדים, ינסו לגבש הודעה משותפת, שתשקף את ההבנות בשיחות שקיימנו. אם נצליח להגיע להודעה משותפת כזו, היא תתרום באופן ממשי להצלחת המפגש הבינלאומי שיתקיים בסתיו בארצות-הברית.
גם הנשיא אבו מאזן וגם אני הבענו את רצוננו בהצלחת המפגש. אני מקווה ועושה את כל האפשר כדי שהמפגש הזה יוכל ליצור מעטפת של תמיכה בינלאומית רחבה לתהליך שאנו מובילים.
חשוב שמדינות יותר מתונות באזורנו, כמו מצרים, ירדן, סעודיה, האמירויות ומדינות נוספות ישתתפו במפגש ויתמכו בתהליך המתקיים בינינו.
חשוב שמדינות אלה יראו לדעת הקהל בקרב שני העמים שהתמיכה בשלום היא רחבה.
מיד לאחר החג אני עתיד להיפגש שוב עם הנשיא אבו מאזן, ולהמשיך ולקדם יחד איתו את הסוגיות הבילטראליות העומדות על סדר היום.
אני מכיר את הדעה השלטת בחוגים מסוימים לפיה צריך להמתין, אסור למהר, יש לגלות סבלנות ולא להזדרז ולטפח אווירה שתוביל למו"מ מדיני רציני.
אלה הסבורים כך, תמיד מוצאים סיבות להמתין, לא לפעול, להימנע מניצול הזדמנויות ולא לחפש סיכוי של ממש לשבירת הקרח המדיני בינינו ובין הפלשתינאים.
אינני שותף לתפיסת עולם זו.
אני מאמין שקפאון – היא נסיגה לאחור. שהמתנה – מקום בו יש תקווה לסיכוי – סוללת את הדרך לגורמים קיצוניים להגביר את אחיזתם והשפעתם על הרחוב הפלשתיני.
אני משוכנע כי אם נחמוק מניסיון רציני, אחראי, זהיר – אך חסר פשרות ונחוש לבנות עכשיו גשרים של הדברות ואמון עם הנהגה פלשתינית, הנלחמת בחמא"ס ומודיעה על נכונותה לעשות שלום אמת עם ישראל – נמצא עצמנו עומדים מול חזית חמא"ס וג'יהד איסלמי מאוחדת בכל השטחים.
האם זהו החזון שבו אנו רוצים? האם המציאות אז תהיה נוחה יותר? האם מלחמה, לנצח תהיה תכלית חיינו?
במהלך השנה יתקיימו שני מפגשים כלכליים בהשתתפות הקהילה הבין-לאומית שמטרתם לחזק את הכלכלה הפלשתינית. במקביל פועל שליח הרביעייה הבינלאומית למזרח התיכון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, כדי לסייע לפלשתינאים בפיתוח כלכלי, בבניית מוסדות שלטון ובגיבוש מנגנוני מינהל אפקטיביים.
אני מברך על השליחות הזו. מוסדות יציבים, חזקים ושקופים ברשות הם מרכיב חשוב בקידום התהליך המדיני.
רק על בסיס המוסדות האלה תוכל לקום מדינה פלשתינאית, עימה נוכל לנהל דיאלוג בעל ערך.
קהל נכבד,
העם הפלשתינאי ניצב היום בצומת היסטורי בין שתי דרכים: דרך של הידברות ודרך של אלימות וטרור. בנסיבות האלה אנחנו צריכים להיות אלה התומכים בדרך מתונה של הידברות ושל דיאלוג, זוהי הדרך היחידה שיכולה להוביל אותם לשגשוג, לרווחה כלכלית ולביטחון, ולהתנגד לדרך הטרור שתוביל אותם להמשך הסבל, הנחשלות ולחוסר ביטחון. המסר הזה צריך להיות ברור וחובתנו להאמין בו ולשאת אותו.
לסיכום הסוגיה הכבדה הזאת, אני מבקש לומר משהו אישי היוצא מן הלב.
איני נושא נפשי למחלוקת בתוכנו ובתוך הציבור הישראלי.
אני יודע כי סוגיית עתיד יהודה ושומרון בנפשנו ואני יודע היטב כי הויכוח בעניין זה עלול לקרוע קרעים ברקמות הרגישות ביותר והמהותיות ביותר של חיינו.
בוודאי ערב הימים הנוראיים, אפעל בכל כוחי למנוע קרעים ופצעים שיערערו את אחדות העם
אך, באותה עת עצמה אני מתחייב כי אעשה הכל, בכל מאודי להרחיב את אופקי התקווה למציאות חיים טובה יותר, עם עתיד של שלום ובטחון – לעם ישראל.
חברים יקרים,
איראן מהווה היום את האיום המרכזי על מדינת ישראל. אבל המשטר האיראני לא מאיים רק עלינו, אלא על כל מדינות העולם החופשי.
אנחנו נמצאים בתקופה קריטית, ומטפלים בנושא האיראני בזהירות, בשיקול דעת ובאחריות המתחייבת. איננו מחפשים כותרות. אנו פועלים על מנת להגיע להסרתו של איום זה.
ישראל לא נמצאת בחזית המאבק הזה. אנחנו מסייעים למאמץ שעושה הקהילה הבינלאומית בנושא. ואני אומר לכם שלקהילה הבינלאומית יש כלים אפקטיביים כדי להתמודד עם האיום האיראני. חלק מהכלים מופעל כבר עתה ובהצלחה.
מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה שתי החלטות חשובות, שבמסגרתן מוטלות סנקציות כלכליות על איראן. סנקציות כלכליות מופעלות גם בערוצים אחרים, שאותם מובילה ארצות הברית ובהן משתתפות גם מדינות אחרות - הכול במטרה להקשות על ההתנהלות היומיומית של איראן, במטרה להניא אותה מלהמשיך את פרויקט הגרעין.
הסנקציות הכלכליות הן כלי אפקטיבי, שהאומה האיראנית לא אדישה כלפיו וככל שהן יחמירו ההשפעה תהיה רבה.
יש עדיין הרבה מה לעשות וברור שיש להמשיך ולהדק אותן.
אנחנו נמצאים היום בציפייה להחלטה נוספת של עצרת הביטחון של האו"ם, שתכביד עוד יותר את הסנקציות על איראן.
אנחנו מודעים לסכנות, אנחנו מבינים את המשמעויות שלהן, ואני רוצה שתדעו שספרי ההיסטוריה מונחים גם על שולחנותיהם של מנהיגים אחרים בעולם החופשי – וגם שם, כמו אצלנו, יודעים לקרוא את הפרקים הנכונים.
חברים יקרים,
אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת החגים. אלו ימים של חשבון נפש, ימים של תפילה, ימים שבהם אנחנו מתכנסים בבתי הכנסת, מבלים עם המשפחה, פוגשים חברים, מטיילים ברחבי הארץ ונהנים מאוצרות התרבות שלנו.
בעיני, בסופו של דבר, אלה הדברים החשובים באמת בחיים. למענם אני משקיע את כל משאבי נפשי - יום יום, שעה שעה - כדי שהטוב והיפה שיש לנו כאן לא ייגמר לעולם. אני בטוח שיחד איתכם, גם בשנה הבאה, נוכל להמשיך ולדאוג לכל הדברים החשובים האלה ולהצעיד את ישראל קדימה.
|