קהל נכבד,
אינני יכול לפתוח את דבריי הערב מבלי להתייחס לאירועי היממה החולפת ולהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לערוך לנשיא המדינה שימוע, נוכח האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום חמור. בנסיבות אלה, אין ספק בליבי כי הנשיא אינו יכול להמשיך ולמלא את תפקידו ויהיה עליו לעזוב את משכן נשיאי ישראל. זהו יום עצוב למדינת ישראל.
גבירותיי ורבותיי, לפני שנה בדיוק אולי למעט יום אחד, התכבדתי להיות כאן במעמד הזה, במושב הסיום של כנס הרצליה כממלא מקומו של אריאל שרון, שימים אחדים קודם לכן איבד את הכרתו שלא שבה אליו עד הערב. בנאומי אז, הבעתי תפילה עמוקה בשמי, בשם כל הנוכחים, בשם כל עם ישראל, שאריק שרון ישוב לאיתנו. התקווה הזאת והתפילה הזאת, ליוו אותי ומלווים אותי כל השנה וגם היום.
אני רוצה למקד את עיקר דבריי היום לנושא שהוא בעיניי חשוב ביותר, אשר היה אחד ממוקדי הדיון של כנס זה בימים האחרונים. נושא זה הוא בעל השלכות מהותיות ביותר על מדינת ישראל והאזור בעשור הקרוב. אמסור לכם דו"ח מצב על האיום האיראני.
אין היום בקרבנו גורם אחד שלא חש את הסכנות הטמונות באיום זה, לא רק על ישראל, אלא גם על עתיד האזור ועל יציבותו של הסדר העולמי.
כל ממשלות ישראל בעשור האחרון פעלו במרץ לשפר את יכולתנו להתחקות אחר כוונות איראן, להגביר את המודעות הבינלאומית לאיום, לגייס תמיכה בינלאומית לעצור את הסיוע החיצוני לתכנית האיראנית ולהכין אופציות מתאימות למקרה שמאמצים אלה לא יצלחו לבסוף.
נחלנו הישגים לא מבוטלים בכל התחומים הללו , אך בל נשלה את עצמנו: המטרה המרכזית אותה יש להגשים, עוד לפנינו.
אנו עוקבים כבר שנים ארוכות אחר מאמציה של איראן להשיג נשק גרעיני, במסווה של תכנית גרעינית אזרחית. הם פועלים גם בערוצים חשאיים במספר אתרים הפרוסים ברחבי איראן. בשנים האחרונות, אנו עדים לפעילות איראנית אינטנסיבית במיוחד, בשני מסלולים - הגלוי והסמוי.
הסיוע האיראני לטרור הפלסטיני בכספים, אמצעי לחימה וידע, הן במישרין והן דרך סוריה, הסיוע האיראני לטרור בעיראק , חשיפת היכולות שהגיעו לחזבאללה מאיראן, במהלך הלחימה בלבנון והסיוע שהם הושיטו, רק לאחרונה, לחמאס, המחישו לרבים את חומרת האיום האיראני.
פעילות זו יצרה חזית נגדית, הכוללת, בעוצמות שונות, את כל החברות הקבועות במועצת הביטחון, מדינות ערביות כמו ערב הסעודית, מדינות המפרץ, מצרים וירדן, ומדינות מפתח נוספות במערב כמו גרמניה ויפאן. חזית זו פועלת לאחד כוחות ולמנוע מאיום זה להפוך למציאות.
לאחרונה שבתי מביקור חשוב בסין וסיימתי בכך סבב של ביקורים מדיניים. נפגשתי עם כל מנהיגי המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון ומדינות מרכזיות נוספות. הנושא האיראני היה בראש סדר העדיפויות ובמרכז כל המפגשים שקיימתי ומקיימים שרים אחרים וגורמים מקצועיים באופן תדיר.
בכל המגעים שקיימתי היתה הסכמה חד משמעית שאין לאפשר לאיראן להיות בעלת נשק גרעיני והחומרים לייצורו.
הבאת הסוגיה האיראנית לטיפול במועצת הביטחון וקבלת החלטה 1737 הם צעדים חשובים שאיחדו את כל חברות מועצת הביטחון. ההחלטה הושגה לאחר מאמץ דיפלומטי קשה ומורכב. נטלו בו חלק גורמים רבים, לרבות גורמים לא מעטים במדינת ישראל, הן בדרג המדיני והן בדרג המקצועי. אנחנו יודעים כי למאמצינו היתה תרומה משמעותית לתוצאה.
ברור לכול כי פתרון דיפלומטי לסוגיה האיראנית הוא הפתרון המועדף. זהו הפתרון הרצוי גם לנו. הכיוון המדיני שמרבית הקהילה הבינלאומית נוטה אליו, הוא פתרון שיכול לשאת פירות, כל עוד ייעשה בתחכום ובנחישות הנדרשת, תוך הקפדה על דרישות המינימום עליהן אין להתפשר.
ככל שהצעדים שיינקטו עכשיו וכבר ננקטים על ידי הקהילה הבינלאומית יהיו חדים יותר, משמעותיים יותר, ברורים יותר ונחרצים יותר, כך הצורך לאמץ פתרונות תובעניים ונוקשים יותר בעתיד, יהיה קטן יותר.
כל מי שמאמין, כמונו, שעדיף פתרון דיפלומטי, חייב לשנס את מותניו עכשיו, להפעיל לחץ על איראן ולהתמיד בכך עד השגת השינוי.
עצימת עין עתה, תוך התעלמות מן המציאות, גרירת רגליים וניסיון להגיע לפשרות מסוכנות והימנעות מנקיטת צעדים ברורים, לא תותיר ברירה בהמשך הדרך לכולנו, לכל מי שרוצה למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית, אלא לנקוט צעדים קשים הרבה יותר, בעתיד.
אני רוצה להבהיר, איראן פגיעה מאד ורגישה ללחצים בינלאומיים, למרות עמדתה המתריסה, השחצנית והמתגרה והיא כבר משלמת מחירים הולכים וכבדים בגין התנהגות זו, מחירים שיאמירו אם תמשיך במדיניותה. ככל שהאיום האיראני הוא חמור, אין על ישראל איום קרוב של התקפה בנשק גרעיני.
בשלב בו אנו נמצאים יש עדיין זמן, לא בלתי מוגבל, לעצור את הכוונות האיראניות להפוך למעצמה גרעינית המאיימת על כל יריבותיה ובראש ובראשונה על ישראל. איננו שאננים, איננו יכולים להיות שאננים ואנו מתייחסים לאיום האיראני בחומרה מירבית.
ישראל אינה משמשת ראש חץ במאבק מול האיום האיראני. איום זה ראוי שיטופל, בצורה רצינית ואחראית, בראש ובראשונה, על ידי המעצמות הגדולות ועל ידי מדינות מרכזיות נוספות.
אנו כן נמצאים בחזית המאבק להעלאת סוגיה זו על סדר יומם של מנהיגי העולם ועל סדר יומה של דעת הקהל בעולם. מחובתנו להצביע על הסכנות ולסייע במציאת הפתרונות.
העם היהודי שצלקות השואה חקוקות על גופו לא יוכל להרשות לעצמו לעמוד פעם נוספת תחת איום על קיומו. בעבר העולם שתק והתוצאות ידועות. תפקידנו למנוע ממנו לחזור על הטעות הזו פעם נוספת.
זוהי שאלה מוסרית מן המעלה העליונה. יש רגע שבו שום כלל מכללי הדיפלומטיה השגרתיים, שוב איננו רלוונטי. כאשר מנהיג מדינה מודיע באופן רשמי ופומבי על כוונת מדינתו למחוק ממפת העולם מדינה אחרת, ואותה מדינה מייצרת כלים שיאפשרו את הגשמת האיום המוצהר, אין לשום מדינה זכות לשקול את עמדתה בעניין.
זוהי חובה שאין עליונה ממנה, לפעול בכל הכוח נגד המזימה הזאת.
אין לנו דבר נגד העם האיראני, איננו אויבי העם האיראני ואין לנו עניין בסכסוך עם איראן. בעבר, טרם השתלטות גורמים קיצוניים על המדינה בעלת המסורת המפוארת והיכולות המרשימות, היו בינינו יחסי ידידות וקירבה.
איראן של היום, שהנהגתה מונעת על ידי קנאות דתית וקיצוניות אידיאולוגית היא אשר בחרה במדיניות של עימות עימנו והיא שמאיימת במחיקתה של ישראל ממפת העמים, תומכת בטרור וחותרת תחת היציבות באזור. המשטר האיראני בחתירתו להגמוניה אזורית נושא באחריות למהומות שהחיזבאללה מעורר כיום להפלת המשטר בלבנון.
איומים, עוינות ולחימה אינם דרכנו. שאיפתנו היתה ותמיד תהיה לחיות בשלום עם שכנותינו, הקרובות והרחוקות. לעולם לא נסרב ליד מושטת, באמת ובתמים, לשלום אמת עם כל מדינה. לזה אנו כמהים.
עם זאת, אין לפרש את רצוננו בשלום כחולשה אלא כמקור כוח. מי שמאיים עלינו, מי שמאיים על קיומנו, חייב לדעת כי לנו הנחישות והיכולת להגן על עצמנו, להגיב בעוצמה, בשיקול דעת ובאמצעים העומדים לרשותנו ככל שידרשו. לא נעמיד את חייו של העם שלנו, את חיי המדינה, בסכנה.
יש לנו זכות לחופש פעולה מלא על מנת להגן על האינטרסים החיוניים שלנו. לא נהסס לעשות כן. אינני מציע לאיש לטעות ולהסיק, שהאיפוק והאחריות שאנו מגלים יפגעו בנחישותנו ויכולתנו לפעול, כאשר הדבר יידרש.
הנושא האיראני מעסיק אותי ואת מחשבותיי ללא הפסק. אני מרכז את הטיפול בנושא ועוקב אחריו מדי יום ביומו, בעצה אחת עם השרים העוסקים בנושא ובתיאום עם הגופים והמשרדים הרלוונטיים.
מול האיום האיראני אין, לא היתה וגם לא תהיה הבחנה בין אופוזיציה לקואליציה, בין ימין, מרכז ושמאל.
כולנו מאוחדים בנושא זה והעם ניצב מאוחד ונכון להתמודדות מול הסכנות האורבות לפתחה של ישראל.
אין חוויה אנושית שלא התנסינו בה. אין מכאוב, איום, שנאה, צרות עין, קנאות, רדיפה, אלימות ושפך דם, שלא צרבו בבשרנו. בכוחות שאין להם מקביל בעולם, בנינו את חיינו והקמנו מדינה לתפארת.
אין כוח בעולם שיוכל להחריב אותנו – ולא יהיה. אנחנו מסרבים להיגרר לאווירה של הפחדה עצמית, קולקטיבית. לא ניתן לעם לשקוע בדכדוך וחוסר ביטחון. יש לנו כוח רב מאוד. אין לנו ממה לפחד ולא נפחד.
אנו, כולנו, מבינים את כובד האחריות ואת גודל השעה בסוגיה רגישה זו. יחד, במאמץ פנימי משותף, באיחוד כוחות עם העולם ובהשמעת קול אחד ואחראי מבית, לא מתלהם אך ברור ונחוש, נוכל לעמוד מול איומים גרעיניים ואף לסכל אותם.
תודה רבה.