צולם ע"י לע"מ

גבירותיי ורבותי,
 
אני התכוונתי במפגש החשוב הזה לצמצם את הדברים לנושאים שהם באמת על סדר היום של ארגון כמו הארגון שלכם. אבל כאשר חשבתי על כך, הגעתי למסקנה שבעצם אין תחום מתחומי הפעילות של מדינת ישראל שבסופו של דבר איננו מצטלב ואיננו משיק לנושאים שאתם עוסקים בהם. ובכל זאת אני אשתדל להיות מצומצם ככל האפשר וגם כך נדמה לי, יש לא מעט מה לומר דווקא בימים האלה.
 
נדמה לי שהכינוס הזה, שנערך בסוף שנת 2006, יכנס להיסטוריה. זאת מפני שהוא נערך בסיומה של שנה, בה נקבעו שיאים שלא היו כמוהם בתולדות הכלכלה הישראלית, אולי יותר מכל דבר אחר בתולדות התעשייה הישראלית.
 
בשנת 2006, יהיה היצוא ממדינת ישראל, נכון ממש לימים האחרונים,  270 מיליארד שקלים. שיא שלא היה כמוהו.
השנה הזו, היא השנה הראשונה שבחשבון השוטף של מאזן התשלומים אנחנו בעודף של 6.2 מיליארד דולר, וזאת עוד לפני השקלול של הרביע האחרון של השנה. כלומר בפעם הראשונה, גם שאנו מנכים ממאזן התשלומים שלנו את סיוע החוץ, היצוא  הישראלי גבר על היבוא של מדינת ישראל בשעורים דרמטיים -  דבר שלא היה מעולם. 

הסיסמא שבמשך שנים הפכה להיות חלק בלתי נפרד מכל מפגש, מכל כינוס, מכל וועידה, איך להביא את הכלכלה הישראלית למצב שבוא היצוא, יהיה יותר גבוה מהיבוא. בשנה זו שנת 2006, אפשר לומר שהגענו להישג הדרמטי הזה. מכל השנים, למרות כל הבעיות, המצוקות, ההתמודדויות והלחימות שהיו חלק בלתי נפרד מהשנה הזו.
 
אני חושב שזה הישג יוצא דופן. נדמה לי, שאני יושב מול האנשים שהם בראש ובראשונה ראויים להוקרה והערכה על ההישג הזה יותר מכל גורם אחר. אפשר לומר שהממשלה לא הפריעה, אפשר לומר שהכנסת לא קלקלה, אבל צריך לומר בראש ובראשונה שאתם יצרתם וייצאתם כי התעשייה הישראלית היא השעור שבעיסה. התעשייה הישראלית, היא הפנינה שבכתר הכלכלה הישראלית. כל הכבוד לכם.
 
השנה הזו תסתיים באינפלציה של 0.2 -, כלומר אינפלציה שלילית. בדרך כלל בשיעורי אינפלציה כל כך נמוכים, אנחנו רגילים לאווירה של מיתון במשק. השנה הזו, הצמיחה על פי הערכה עדכנית של מחלקת המחקר של בנק ישראל, תהיה 4.8 אחוז. אז אולי זה יהיה בתום השנה 0.1 פחות  ואולי כפי שיש אחדים החושבים קצת יותר, זה לא משנה, התמונה המדהימה הזאת. אינפלציה מתחת לאפס, וצמיחה שמתקרבת לחמישה אחוז, שהיא צמיחה גבוהה יותר מהצמיחה בכל הכלכלות של מערב אירופה וצפון אמריקה. כל זאת, למרות כל מה שעברנו בשנה האחרונה.
 
אני רוצה להזכיר לכם שהתחזית המקורית של שנת 2006 הייתה נמוכה יותר, התחזית באמצע אוגוסט 2006 היתה שאנחנו נאבד אחוז תוצר אחד בגלל הלחימה. אז לא רק שלא הפסדנו כלום, אלא עלינו מעל התחזיות המקוריות של הצמיחה כפי שהיא נצפתה בתחילה השנה. אין צורך לומר שהריבית 4.5%, של בנק ישראל השנה, בינואר 2007, היא ריבית נמוכה במיוחד, היא באופן היסטורי כבר תקופת זמן קצרה, נמוכה אף מהריבית הנהוגה בכלכלה שבהרבה מאוד מיקרים היא המודל בשבילנו - כלכלת ארה"ב. למרות הכל, לא ראינו איזו גלישה דרמטית בערכו של השקל, שממשיך להיות מטבע חזק, כי הדולרים ממשיכים לזרום לתוך מדינת ישראל ולא לצאת ממנה.
 
21.2 מיליארד דולר הושקעו השנה בכלכלת ישראל. מתוכם 12.4 מיליארד דולר השקעות ישירות והיתר השקעות פיננסיות. אלה מספרים מדהימים יוצאי דופן, חסרי תקדים. אני חוזר, הממשלה לא הפריעה, הכלכלה הצליחה.
 
שיעור האבטלה נמצא בתהליך של ירידה ומתחיל להתקרב לכיוון השמונה אחוז וזה עוד שיעור גבוה. אנו מאמינים, שבשנה הבאה הוא ירד אל מתחת לשמונה אחוז. רזרבות המט"ח בבנק ישראל בנובמבר 2006,  סכום ענק של 28 וחצי מיליארד דולר. החוב הציבורי ביחס לתוצר גבוה מכפי שהיינו רוצים, אבל נמצא בתהליך של ירידה, 91 אחוז. יכולנו להקטין אותו באופן משמעותי אבל את היתרות של שנת 2006, ידוע לכולכם, השקענו בחידוש המלאים של מערכת הביטחון, דבר שאפשר לנו למרות הכל, לסיים את שנת 2006 בגרעון תקציבי של ככל הנראה סביב  0.7 אחוז.
 
רבותיי, עם כל התוספות ועם כל ההוצאות המיוחדות, בסוף- 4.8% צמיחה, גרעון של 0.7%, אינפלציה של מתחת לאפס, ירידה באבטלה, השקעות זרות בהיקף שלא היה כמוהו, רזרבות במטבע החוץ בהיקפים אדירים, ובורסה- לפחות מדד מאה של תל אביב בעליה של 13 אחוז בשנה האחרונה. נדמה לי שיש לנו סיבה להיות מרוצים. ושוב אומר הממשלה היתה מספיק חכמה לא להפריע. כל היתר זה אתם.
 
השבוע עשינו צעד משמעותי מאוד אולי יוצא דופן וחריג שלא זכור לי כמוהו בשנים האחרונות, העברנו את השלב הראשון והקובע במידה רבה של תקציב המדינה בזמן כפי שהתחייבנו ובשבוע הבא ב- 3 בינואר נצביע. התקציב הכולל בסך של 282.9 מיליארד שקלים יעבור ואני לא חושב שמישהו יכול להיזכר באיזה שהיא דרמה, באיזה שהם מאבקים, בכיפופי ידיים או בהתנגחויות בין מפלגתיות ומאבקים בין קואליציה לקואליציה, בין שרים לפקידים, בין שרים לשרים. חלק, מהר, אלגנטי ונכון - כפי שתקציב במדינה מסודרת אחראית ונבונה צריך לעבור.
 
אני חושב שהפעם, התודה מגיעה לא לממשלה, אלא למפלגות הקואליציה. המפלגות, מטבע הדברים, רצו להעלות דרישות. קראתי בכמה עיתונים חמישה מיליארד, שמונה מיליארד, עשרה מיליארד, אבל בסופו של דבר אפס. כולם קיבלו את העמדה שהכתיב שר האוצר ואני התכבדתי לתמוך בה. התקציב הוא מאוזן, נכון ועומד בכל המבחנים שאנחנו קבענו כדי שיהיה אפשר להמשיך את תהליכי ההשתפרות וההתחזקות של המשק ואין צורך להוסיף דבר. במקום להתכתש, במקום לפגוע ביוקרה ובמוניטין של הכנסת, קיבלו כל המפלגות בקואליציה, החלטה אחראית, מכובדת וראויה והתגייסו להעביר את התקציב כפי שהוגש. אני חייב לומר כל הכבוד למפלגות הקואליציה.
 
מה כולל התקציב הזה? אני רוצה לומר בראש ובראשונה העלנו את תקציב הביטחון. אנו חיים במציאות שונה מכפי ששיערנו שנחיה בה בנושא הביטחון. גילינו דברים שלא ידענו כממשלה חדשה, נחשפנו למחסורים שלא היו ערים להם, אנחנו צריכים להתמודד בצורה אחראית וזהירה אך נחושה עם איומים שעוד עומדים בפנינו, מכל הטעמים הללו לאחר בחינה מדוקדקת החלטתי להעלות את תקציב הביטחון בשנה הזו ב 1.9 מיליארד שקל, כך שתקציב ביטחון כולל סיוע החוץ, יהיה בסדר גודל של 52.34 מיליארד שקלים. התקציב הזה, מאפשר למדינת ישראל לטפל בכל הנושאים שהיא צריכה להתמודד איתם, לא ברוחב יד מוגזם, לא בהפרזה, אבל במינונים הנכונים, בכמויות הנדרשות בהקשרים הרלבנטיים לאתגרים שעומדים בפנינו על בסיס של תוכנית רב שנתית, אני מאמין בהצלחה מרובה. תמיד אפשר לחשוב על עוד, נדמה לי שהתקציב בתחום הזה הוא תקציב ראוי שנותן מענה שכל גורמי הביטחון יודעים לברך עליו.
 
כשאשר נטלתי את האחריות, כשהושבעה הממשלה, אמרתי שהאחריות שמוטלת עלינו, היא לנצל את העוצמה שהכלכלה הישראלית מייצרת כדי לתת מענה לבעיות יסוד בתחום החברתי במדינה.

אני לא צריך לומר לכם למרות שלא פעם שלפעמים טוענים כלפי הציבור הזה שהוא עסוק במאות מיליונים ולא מכיר את הבעיות הקשות החברתיות שהמדינה משופעת בהן. אני חושב שזו טענה לא נכונה. אני שמעתי לכל אורך השנים, דווקא ממנהיגי המגזר העסקי וראשי התעשייה, את תחושת החרדה על הפער שהולך וגדל והצורך לעשות מאמץ מיוחד לנסות ולצמצם אותו כי כל אחד מבין שהפער הזה מאיים על הסולידאריות החברתית שהיא תשתית היציבות והכוח של מדינת ישראל.
 
גם בנתונים המיוחדים שנכפו עלינו בשנה הזאת ובבניין התקציב בשנה הבאה, החלטנו להשקיע משאבים מיוחדים בנושאים חברתיים כדי שאפשר יהיה לחזק את היסודות שהם סוד היכולת ובסיס הפוטנציאל שעליו בנויה מדינת ישראל. בתקציב 2007, נוספו 2.9 מיליארד שקלים תקציבים חברתיים מעל לתקציבי 2006 מעבר לגידול הטבעי שתמיד מוסיף איזה שוליים לתקציב שנה קודמת.
 
אחד הנושאים שדיברתי עליו גם בוועידות העסקים לפני כמה שבועות הוא הנושא של ילדים בסיכון וילדים בגיל הרך. במשך שנים, עצמנו עין מלראות את הבעיות הללו. ידענו שיש במדינה מאות אלפי ילדים, 330 אלף שחיים בסיכון וידענו על פי הנתונים הסטטיסטים שרק 12 אלף מהילדים הללו, מטופלים בטיפולים חוץ ביתיים שלא ידענו לייצר מנגנונים נכונים כדי לטפל בהם בתוך הקהילה ולא ידענו להפיק את הדפוסים הנכונים כדי לטפל בהם בסידורים חוץ ביתיים. מיננו ועדה בראשות פרופסור הילל שמיד. אמצנו את הדוח שהועדה קבעה והפעם עשינו משהו שבדרך כלל לא מקובל, והחלטנו לתקצב את מלוא העלות של ביצוע הדוח הזה בשנתיים הקרובות, בסכום של מאות מיליוני שקלים. אנחנו מאמינים שזו בעיה חברתית שפרושה לאורכה ורוחבה של המדינה ונוגעת למאות אלפי ילדים ואיננו יכולים לצפות לחיות בחברה בריאה אם לא ניתן לה מענה. תקציב 2007 נותן לה מענה הולם.
 
הגדלנו את תקציב החינוך במאות מיליוני שקלים ואנחנו נצטרך להתמודד במהלך השנה במאות מיליוני שקלים שהם חלק מתקציב המדינה ובמאות מיליוני שקלים שיועברו מההקצבות הלא מתוקצבות שגייסנו מיהדות העולם. בסך הכל מדובר בתוספת משמעותית שלמעלה  מ 700 מליון ₪ בתקציב השנה. אפשר יותר, ונצטרך להוסיף יותר ונעשה את זה. אנחנו נותנים למערכת החינוך השנה הזאת, תשתית שהיא התחלה של שינוי משמעותי ביותר שבלעדיו לא נוכל לחולל רפורמה חברתית במדינה. זה כולל גם את מערכת החינוך הרגילה וגם את ההשכלה הגבוהה.
 
אנחנו הגדלנו את תקציב הבריאות במאות מיליוני שקלים, כאשר הוספנו מעבר לתוספות שניתנו בשנה הקודמת ובשנה שקדמה לה, לסל התרופות מעבר לבסיס שנקבע בשנתיים האחרונות כ- 250 מליון ₪ . אנו נתגבר את שרותי הבריאות, אנו מחוללים את הרפורמה בבריאות הנפש ששנים דיברו עליה אך לא ביצעו אותה. כל זאת כחלק מתקציב 2007.
 
אנו מוסיפים לתקציבי הרווחה, למעלה מ- 560 מליון ₪ , מעבר לגידול הטבעי. זוהי תוספת משמעותית. אם מותר לי לומר, אם יש נושא אחד שבו אני מרשה לעצמי קמצוץ של קרדיט אישי, זה העובדה שבתוקף תפקידי כשר הרווחה הייתה לי קצת יותר השפעה ממה שיש לשר רווחה בדרך כלל, כדי להגדיל את תקציבי הרווחה. לא צריך להצטער על כך.

אנו פועלים לעידוד התעסוקה, 760 מיליון ₪  תוספת בתקציב שיאושר בשבוע הבא, מעבר לגידול הטבעי. כולל מתוכם 500 מליון ש"ח הגדלת שכר המינימום. בדצמבר 2007 נשלים את הגדלת שכר המינימום למעלה מאלף דולר, כי כשקבענו את הסטנדרט בזמנו הדולר היה יותר חזק, בינתיים הדולר נחלש, והשקל עלה, אבל היות ונקבנו את הסף בשקלים, זה יהיה קצת יותר מאלף דולר.
 
אנו נשקיע במעונות יום, נשקיע בהכשרה מקצועית כאמור תוספת של 760 מליון ₪  תוספת לעידוד התעסוקה. השנה הזאת כחלק מתוכנית רב שנתית, אנחנו משקיעים 2.8 מיליארד ₪ , בחיזוק חיפה, הצפון, עוטף עזה ושדרות. אנו מזהים אזורים אלו כאזורים הזקוקים לחיזוק מיוחד. אמרתי לאחר ימי הלחימה, שהכוונה היא אינה רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא, להשתמש במציאות זו כפלטפורמה לבניין מחודש ומקיף, תוך עידוד משמעותי, כדי למצות את פוטנציאל התעסוקה, הפיתוח והשגשוג שטמון באזורים הללו. בשנת 2007 יושקעו, 2.8 מיליארד כדי לחזק אזורים אלו.
 
במילים אחרות, אנו נתחיל את שנת 2007 עם כלכלה יציבה עם כלכלה צומחת ונדמה לי שבפעם הראשונה בלא מעט שנים אפשר גם לומר, עם כלכלה שיש בה חום אנושי, חיבוק וחמלה, לאלה שעד היום לא נהנו מפירותיה של ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל בשנים האחרונות.
 
 אנו צופים להמשך צמצום האבטלה בשנת 2007, לצמיחה בשיעור דומה לצמיחה של השנה הזאת, פירושו של דבר שאנו מאמינים בתעשייה הישראלית, שיש בה הכוח, שתהיה בה היצירתיות, שתהיה בה האנרגיה היזמית המופלאה הזאת, שהיא סוד כוחה של התעשייה הישראלית. זאת כדי להמשיך בהישג שקבענו השנה של עודף במאזן התשלומים, של עידוד השקעות חוץ בכלכלה הישראלית, של גידול ההכנסה לכל נפש, של שמירה על אינפלציה ביעד שיקבע על ידי הממשלה ובנק ישראל, ושל אפשרות לחלק את פירות ההצלחה הזאת באופן שיתקן עיוותים חברתיים שיצרנו במשך שנים, מבלי דעת, בחוסר רגישות. אנחנו משקיעים בבניין הכח להגנת המדינה את כל הדרוש, כדי להבטיח ביטחונם של כל תושבי מדינת ישראל בדרום, במרכז ובצפון.

שתהיה שנה מוצלחת לכולנו.