גברתי יושבת הראש,
גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת,

תרשי לי גברתי, לפתוח את דבריי בהתייחסות קצרה לנושא שמטבע הדברים מעסיק בראש ובראשונה את תשומת הלב של כל הציבור במדינת ישראל ואולי הרבה מעבר לכך. אני אומר מראש, גם אם יש למישהו מצב רוח להתנגח עם הממשלה בעניין זה או בעניין אחר, אני לא חש כי זה הזמן להתנצחות פוליטית יהיו לנו עוד מספיק הזדמנויות בכנסת הזו בנושאים כאלה ואחרים מעוררי מחלוקת להתנגח ולתקוף זה את זה. ברגע זה, אני, הממשלה, עסוקים בדבר אחד בלבד  וזה מה שחשוב כרגע -  להחזיר את רב"ט גלעד שליט הביתה. 

אנחנו משקיעים בעניין זה את כל מאמצינו. אנחנו נערכים לפעולה רחבה ותקיפה, בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. שר הביטחון ומערכת הביטחון גיבשו תוכנית מפורטת שתיתן מענה למצב המורכב שנוצר.

ישראל ערוכה למערכה ממושכת נגד הטרור הפלסטיני. במערכה זו איננו מתכוונים להתפשר עם הטרור ולא ננהל איתו כל משא ומתן. לא ניכנע לטרור, לא ניכנע לארגוני הטרור. נמשיך לסכל את הטרור ונמשיך לפעול נגד כל מטרה. אף טרוריסט לא יהיה חסין. מטרת הפעולות אותם אנו אמורים לנקוט אינה להעניש את האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, אלא להגשים את המטרה המרכזית בימים אלה, להחזיר את בננו, גלעד, הביתה. אין לנו עניין לפגוע בחפים מפשע, אבל לא נסכים שיפגעו בנו.

הכרזנו על סגר כולל וממושך על רצועת עזה, אין יוצא ואין בא. נמשיך לנקוט כל פעולה אפשרית שתסייע להגשמת המטרה שעליה הכרזתי. אני מאמין שאם ננהג בנחישות וללא היסוס – גם נצליח!

אני לא רוצה במסגרת הדיון הזה להיכנס לוויכוח ולהתנצחות על תוכנית ההתנתקות ולא לנמק כאן ועכשיו את ההתכנסות. לא נסוגתי בי ולא שיניתי את דעתי לגבי החשיבות ההיסטורית העצומה שהייתה לתוכנית ההתנתקות ואני משוכנע שמדינת ישראל, בשנים הקרובות תתכנס לגבולות חדשים שיחייבו אותנו להיערך באופן שונה מהותית מכפי שאנחנו ערוכים עכשיו לגושי התיישבות ביהודה ושומרון, לקו גבול שיהיה קו גבול ביטחוני ולמציאות שונה לחלוטין מזו שבה חיינו בארבעים השנים האחרונות.

אין לי ספק שעדיף יהיה לקיים את התהליך הזה בדרך של משא ומתן. וגם בנסיבות הקשות של הימים האלה אני מודיע שנעשה כל מאמץ כדי למצוא דרך שתאפשר לנו לקיים משא ומתן עם גורם פלסטיני  שיעמוד בתנאים שקבעה הקהילה הבינלאומית לגבי הפסקת הטרור,  פירוק ארגוני הטרור, מילוי כל ההסכמים שנחתמו עם ישראל והכרה בזכות מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית.

אבל, אני רוצה לומר רק דבר אחד מבלי להיכנס לויכוח על מה שהיה, ברוך השם שבמצב הלא פשוט שאיתו אנחנו צריכים להתמודד איננו צריכים גם להחזיק 15 אלף חיילים בתוך ליבה של עזה, בתוך ליבו של הר הגעש הזה, כדי להגן על הישובים היהודים שהיו שם.

מעולם לא הפסקנו להכיר בזכותנו להיכנס לכל מקום שדרוש כדי להגן על אזרחי ישראל - לא כדי להקים ישובים, לא כדי לבנות מאחזים, אלא כדי להגן על ביטחון תושבי ישראל ולחזור הביתה. למרות כל הטענות שאני שומע בימים האלה כמות הירי תלול המסלול נגד מטרות ישראליות באזור הדרום לא רק שלא עלתה, אלא בפועל, קטנה.

כל מגלגלי העיניים וחוזי השחורות ממשיכים לעשות את מה שהם היטיבו לעשות במשך כל השנים האחרונות. אבל הנתונים ברורים וחד משמעיים.

גברתי היושבת ראש,

לפני שאומר דברים על הנושא שבגללו נתבקשנו לקיים את הדיון היום, אני רוצה קודם כל לומר, בלי שום קשר לויכוח בין התומכים לבין המתנגדים ומבלי שאני מטשטש ולו לשנייה אחת את העמדות החד משמעיות שנקטתי בהם. אני אומר יותר מזה, שיזמתי אותם מהרגע הראשון ואני עד רגע זה מאמין שהן היו מוצדקות, נכונות וחשובות. מהרגע הראשון, לא הסתרתי את דעתי שבשביל האנשים שחיו בבית בישוב כזה או אחר במשך יותר משלושים שנה, אין ספק בכלל שתהליך הפינוי זה תהליך של שבר וטרגדיה אנושית מאין כמוה. ואינני זקוק לתזכורת של מישהו כאן בבית הזה כדי לדעת עד כמה זה כואב ועד כמה זה קשה. אין ספק בכלל ובלי שום קשר לשאלה אם מבחינה פוליטית הפינוי הזה חשוב  לאינטרס הלאומי של הרוב המכריע של תושבי מדינת ישראל שתמכו בו. שמדובר בכל משפחה, בכל אדם שגר שם, שנולד שם, שחי שם הרבה שנים איך אפשר שמישהו יעלה על הדעת שאנחנו לא נכיר בעובדה הזאת שהפינוי הזה הוא פינוי שמותיר משקע שלעולם לא ימחק מליבם ומחייהם של אלה שהיו שם ונאלצו לעזוב.

הממשלה אחראית ותמשיך לשאת באחריות לשיקומם המלא של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון בכל מישורי חייהם – מגוריהם, עסקיהם – כולל החקלאות, ובראש ובראשונה – חינוך ילדיהם.

אני משוכנע כי חלק משמעותי מהקשיים שקיימים היום בנושא הזה, נובעים מהרצון של המערכת הממשלתית לעשות משהו שהוא קשה באופן אובייקטיבי וזה לא לתת פתרונות כוללניים על פי דפוס אחיד שנוצק בחוק ושנקבע מלכתחילה בכנסת. אלא למצוא פתרונות פרטניים, ספציפיים שיכולים לתת מענה לצרכים של קבוצות שונות, של חלקים בקבוצות הללו, גם אם הדבר מחייב סטייה מהדפוסים שנקבעו מראש.

עם זאת, הכלים העומדים לרשותנו, לרבות חוק פינוי פיצוי שהכנסת הקודמת חקקה, הם חוקים כללים במהותם. הרצון שהוא נובע מתוך הבנה לקשיים המיוחדים של הקבוצות השונות באוכלוסייה הזו, להעמיד להם פתרונות מיוחדים מחייב השקעת זמן שלצערנו לא אחת אכן גורמת לכך שבתקופת הביניים הזו קשה מאוד לאנשים הללו.

צריך לשים את הדברים בהקשרים הנכונים שלהם. "חוק פינוי פיצוי", תוכנן לתת מענה מלא למפונים. יחד עם זאת, ובשל הנסיבות המיוחדות שבהם חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה הזאת סירבה לשתף פעולה, בעצתם של מנהיגים שהכשילו אותם. כולל רבנים. כתוצאה מכך היו רבים שהטיפול בהם התאחר, התעכב, השתבש. ובינתיים הם אלה, לא אלו שנתנו להם עצות, לא אלה שהסיתו אותם, לא אלה שהדיחו אותם להאמין שההתנתקות לא תתקיים ואין צורך לעשות שום דבר, הם אלה שסבלו. לא אלה שנתנו להם עצות, הם אלה שנושאים בתוצאות של העניין, לצערי עד היום הזה. 

דוגמא לכך הם אתרי המגורים הזמניים, שללא הכנתם, היו רבות ממשפחות המפונים מוצאות את עצמן עד היום בבתי מלון.

אני רוצה לפרט באופן יותר מדויק: 

בנושא הפיצויים: כפי שידוע לכם, החוק קבע פיצוי אחיד, שוויוני ושקוף לכל המפונים – משפחות, עסקים וחקלאים.

לגבי תביעות בגין בתי מגורים: כל המפונים (למעט בודדים)   הגישו את תביעותיהם בגין בתי מגורים. כשמונים אחוז מהם קיבלו פיצוי מלא. בעניינם של עשרים אחוזים ממגישי התביעות נתקבלה החלטה חלקית  ושלושה אחוזים מתוך מגישי התביעות נמצאים עדיין בטיפול.

הפיצוי הממוצע למשפחה בעלת בית, שהתגוררה באזורים המפונים מעל חמש שנים עומד על מיליון  וארבע מאות אלף שקלים.

לגבי תביעות של אוכלוסיית החקלאים: מבין ארבע מאות החקלאים בקירוב שהיו בגוש קטיף הגישו לאחרונה כשליש מהם בקשות לפיצוי. מעל לחצי מהמגישים קיבלו כבר פיצוי מלא או מקדמה. חקלאים פרטיים כבר החלו מחדשים את פעילותם ביישובים כמו זיקים ומבקיעים ובדרום אשקלון. אגודות חקלאיות מקימות חממות ושותלות עצי אתרוג ביישובי "החלוציות".

לגבי תביעות של עסקים: 259 הגישו בקשה לפיצוי וזאת מתוך 300 בעלי עסקים בסך הכל. כשבעים אחוזים ממגישי התביעות קיבלו פיצוי מלא או כמעט מלא.

בנושא מגורי המפונים: בבתי המלון נמצאות ברגע זה ארבעים ושמונה משפחות שצפויות לעזוב את בתי המלון  לדיור זמני בסוף חודש זה ולכל המאוחר בתחילת חודש הבא.

דיור זמני: כ-1240 משפחות מתגוררות בחמש עשרה נקודות יישוב זמניות. כחמישים משפחות נוספות יצטרפו אליהם עד סוף חודש זה.

דיור קבע: כ-1300 משפחות נרשמו לדיור קבע בתשע עשרה נקודות יישוב ומנהלת סל"ע מעריכה כי עוד כמאה ותשעים משפחות יירשמו לדיור ביישובי ניצן ומרשם.

בתחום הקהילתי והחברתי: לכל קהילה מונה מלווה קהילתי, לטיפול בהיבטים של שיקום קהילתי ושל איחוד קהילות במידת הצורך.
 
נוסף על אלו, מנהלת סל"ע מפעילה למעלה ממאה אנשי מקצוע - פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כדי שכל מי שנזקק לסיוע, עזרה בתחום האישי, המשפחתי או הקהילתי יכול לקבל אותו. אנשי המקצוע הללו מופעלים ישירות על ידי המנהלת, משרדי הרווחה והחינוך ועל ידי הרשויות המקומיות שבתחומן נקלטו המפונים.

בתחום החינוך: משרד החינוך נערך באופן חסר תקדים ומצא מוסדות חינוך חלופיים עבור הצעירים המפונים. השקענו בתשתיות החינוך הפיזיות, לדוגמא: בניית 150 יחידות לטובת המדרשה ביד בנימין ו-230 יחידות דיור לתלמידי המכינה הצבאית ביתד.

בתחום התעסוקה: ישנם 1700 דורשי עבודה מקרב המפונים. עד היום שולבו בעבודה 600 מפונים, 700 נמצאים בהליכי הכשרה והשמה באמצעות ארבעת המרכזיים הייעודיים להשמת מפונים של משרד התמ"ת.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לשר התמ"ת, סגן ראש הממשלה, אלי ישי, שגם היום ביקר אצל חלק מהקהילות הללו, בתיאום איתי, כחלק מהתפקיד שמשרדו ממלא בתהליכי השיקום וההשמה בעבודה של המפונים הללו.

 
אני רוצה להודות ליונתן בשיא, מי שכיהן בראש המנהלת מראשיתה. יונתן מונה לתפקידו על ידי אריאל שרון באחת התקופות הקשות בחיי מדינת ישראל. אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת להודות ליונתן בשיא על השליחות הקשה והאמיצה שהוא נטל על עצמו בצורה שמעוררת התפעלות ואסירות תודה. אדם נפלא, מתיישב, איש התיישבות בכל רמ"ח איבריו, מעובדיה הנאמנים של ארץ ישראל מבוניה של ארץ ישראל, אדם שעשה ימים ולילות בנתונים כל כך קשים, באילוצים כל כך קשים כדי לתת פתרונות הוגנים, אנושיים, מלטפים למתפנים הללו. ורבים מהם - לא לעסקנים שרוצים לעשות על חשבונם רווח פוליטי, אבל רבים מהמתפנים הללו הם אסירי תודה לו מעומק ליבם על היחס הנפלא שהם קיבלו ממנו. 
 
אני מאמין כי מחליפתו, הגב' צביה שמעון, שבאה מתוך הסגל המקצועי הבכיר של שירות המדינה, תמשיך בהצלחה את הטיפול במפונים.

אין ספק שלב ליבו של תהליך השיקום והיישוב מחדש הוא הטיפול הקהילתי. מדובר באזרחים שהגיעו למקומות הישוב הללו מתוך תחושה של הזדהות אידיאולוגית עמוקה, מתוך מוטיבציה של אהבת הארץ שאפשר רק להתפעל ממנה ולהעריך אותה. מתוך תחושה עמוקה שההתיישבות שלהם במקומות הללו תרמה לחוסנה ולחיזוקה של מדינת ישראל. לאנשים ההם, תהליך הפינוי והריסת הישובים כפי שאמרתי קודם לכן זה היה משבר קשה שהוליד כעס שאי אפשר בשום תהליך של סיוע וטיפול ממשלתי להסיר אותו לגמרי.

בתפקידי כיושב ראש ועדת השרים להתנתקות הוריתי למינהלת ולגורמים אחרים המטפלים במפונים, לפעול בנחישות ובהתמדה להמשך תהליכי השיקום בזמן הקצר ביותר האפשרי. 

הממשלה תמשיך ללוות את המפונים עד אשר ימצאו כל הפתרונות של מגורי הקבע, התעסוקה וכמובן שילוב הילדים במוסדות החינוך.
אמרתי שיש לנו מחוייבות מוסרית לנהוג עד לאחרון המקרים ולנהוג בהם בסבלנות, בהבנה ובאהבה וכך נעשה עד למקרה האחרון.


גברתי היושבת ראש

 
אבקש לאשר את הודעתי.