צולם ע"י לע"מ

I want to start with an apology.   I’ve been participating in this event almost every year in the last few years, and I was always excited and honored to have the opportunity to speak to you and to share with you my views and my admiration for what you are doing and for your contribution to the Israeli economy and I am very grateful to you as well today.  This is the first time that I make this speech to you in my new capacity as Prime Minister and in order to honor this occasion I decided to deliver my speech in Hebrew.  So I am ready to wait a couple of minutes until they will provide you with the earrings for those who need them, because I see many Americans that speak better Hebrew than English.  Anyway, here is someone who will distribute to you earrings if you need them.  Next year if you will invite me I promise you to speak English as well.
 
 
כבוד המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל, ידידי שמעון פרס
יו"ר הארגון הישראלי של קרנות הון סיכון ומנכ"ל וורטקס, מר יורם אורון,
חברי הנשיאות,
חברי ארגון קרנות הון סיכון,
אורחים נכבדים מהארץ ומחוצה לה,
 
אני שמח להיות כאן הערב, בכנס השנתי של איגוד קרנות הון-סיכון בישראל – IVA Association  ולחגוג יחד אתכם את שנת בר המצווה של ענף מלהיב זה בכלכלה הישראלית.
 
לפני 13 שנה, ב-1993 יצא לדרך "פרוייקט יוזמה"  -  שבמסגרתו החלו לפעול 10 קרנות הון סיכון חדשות, לעומת קרן אחת בודדת שהייתה קיימת קודם לכן, בהיקף של 20 מיליון דולר כל אחת, מהם 40% כסף ממשלתי של "יוזמה" ו-60% כסף של משקיעים זרים.
 
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לאלו שהגו את הרעיון, שסייעו לממש אותו ובכך הניחו את היסוד החשוב ביותר לצמיחתה של תעשיית ההי טק מפוארת במדינת ישראל .
 
יגאל ארליך – שהיה המדען הראשי
משה ניסים – שהיה שר התעשייה והמסחר
יצחק מודעי ז"ל – שהיה שר האוצר
בייגה שוחט – יוודא לחיים ארוכים, שהיה שר האוצר אחריו
ושני אנשים טובים שלא היו שרים, ולפי דעתי גם לא יהיו שרים, אבל, היו בעלי תרומה ועדיין הם בעלי תרומה חשובה מאוד למשק הישראלי, איתן רף ויוסי ורדי שסייעו רבות בפיתוח המודל הזה שהפך להיות בעל עוצמה אדירה בפיתוח הכלכלה הישראלית.
 
ב-13 השנים שעברו רכשה תעשיית ההון-סיכון בארץ מעמד מוביל בעולם העסקים הבינלאומי, שניה רק לתעשיית ההון-סיכון האמריקאית, עם גיוס הון בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר.
 
שיעור ההשקעות של הון-סיכון מכלל התוצר בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם.
"פרוייקט יוזמה" משך עד מהרה את תשומת ליבם ואת כספם של משקיעים בינלאומיים ידועים בתחום ההון-סיכון כמו אדוונט, MVP, CMS, וואלדן מארצות הברית - דיימלר- בנץ, DEG, קבוצת ואן ליר ו-TVM מאירופה ואוקסטון, AVX, וורטקס ו-KYOCERA מן המזרח הרחוק.
 
ההוכחה הטובה ביותר להצלחתן של קרנות "יוזמה" היא העובדה ש-9, מתוך 10 הקרנות שהוקמו, ניצלו את האפשרות שניתנה להן ורכשו את חלקה של הממשלה בקרן.
 
נהגנו על פי דגם זה שהוכיח את עצמו בעוד יוזמה ממשלתית מוצלחת מאוד – זו של החממות הטכנולוגיות, תוכנית ישראלית ייחודית ליצירת סטארטאפים.
 
אחרי שאנחנו משקיעים בקידום הרעיון הראשוני, בשלבים הקריטיים של תחילת הדרך, כאשר המיזם מתחיל לעמוד על רגליו, בכוחותיו שלו – אנחנו נותנים לו את ברכת הדרך ויוצאים מן התמונה, אנחנו כממשלה.
זה בדיוק מה שקרה עם תעשיית ההון-סיכון.    הסטארטאפ של "יוזמה" נתן את הדחיפה הראשונית הדרושה – וברגע שהנבט הפך לעץ נושא פירות, יכולנו לעמוד מהצד ולעקוב בשמחה ובגאווה אחרי צמיחתו והתרחבותו חסרות התקדים של הענף.
 
בשנה שעברה פעלו בארץ כ-80 קרנות הון סיכון - המושקעות בכ-10 מיליארד דולר, ביותר מאלף חברות הזנק ישראליות.    70 מהן נסחרות בנאסדאק  וכ-30 בבורסות אירופאיות שונות.
 
ישראל הקטנה מדורגת שניה, אחרי קנדה, במספר החברות הלא אמריקאיות הנסחרות בנאסדאק.
גודלה הממוצע של קרן הון-סיכון ישראלית עלה ב-13 שנות קיומו של הענף ב-1,250%   -   מ-20 מיליון דולר בממוצע ל-250 מיליון דולר.
 
מומחי קרנות אלה  - ובמיוחד המשקיעים הזרים בקרנות הון-סיכון ישראליות - אינם הרפתקנים, או מהמרים. הם יודעים היטב מה הם עושים כאשר הם משקיעים בישראל.  הם משקיעים כאן, כי כאן ההשקעות שלהן מניבות את הפירות הטובים ביותר. זה גם מה שמשך לכנס זה את המספר הרב ביותר של משתתפים זרים, שהגיע אי פעם לכנס של הון-סיכון בישראל. ברשותכם אעבור לאנגלית:         
 
I want to take this opportunity to again thank all our guests from overseas.  I see here among us the Comptroller of the State of New York, Alan Hevesi.  He is not only a personal friend whom I respect, but he is also one of the biggest investors in the State of Israel – in the economy of the State of Israel – for a long period of time.  He set the pace for many others, for many of the pension funds in America and for many other funds in America, because when they watched his very sophisticated investments in the economy of Israel and the very remarkable yields that he made for his funds, they said:  “What is good for Alan Hevesi, is good for our funds!”  And it turned out that what is good for the Israeli economy is good for the funds of the State of New York and the funds of many other states in the United States of America.  And these days Alan is heading a very powerful mission of the Pension Funds Forum for the United States, and I was honored and privileged to meet with this powerful group.  Can you imagine?  In one single room in Jerusalem, there were more than a trillion dollars assembled together.  It’s not bad.  So you Alan and all the other foreign investors we have today represent here many of the pension funds and many of the other investors.  I can’t tell you how proud I am of your concern, interest and involvement in the Israeli economy.  I can’t tell you how proud I am of our venture funds that are capable of creating this interest in you, and how proud I am of the Israeli Hi-Tech industries that have been so successful in justifying your interests and your investments in them.  And now I’ll switch back to Hebrew.
 
לא מדובר רק במספר שיא של משתתפים, אלא גם באיכות חסרת תקדים - משקיעים מוסדיים אמריקאיים וקנדיים, המנהלים באופן מצטבר השקעות בסכום של למעלה מטריליון דולר. הדבר מוכיח את חשיבותה של ישראל כמוקד עולמי להשקעות הון-סיכון.
 
חברות ההיי טק המגובות בהון סיכון בישראל גייסו במהלך הרבעון הראשון של שנת 2006 – 318 מיליון דולר. זוהי עלייה של 44% לעומת הרבעון הקודם.
 
היקף ההשקעות של קרנות הון-הסיכון הישראליות עמד ברבעון זה על 161 מיליוני דולרים, שהם 51% מסך ההשקעות במונחים כספיים בחברות היי טק.
 
בשנת 2005 הגיעו ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בכלכלה הישראלית לשיא חסר תקדים של למעלה מ-6 מיליארד דולר. מדובר בהשקעות שהגיעו אלינו מכל העולם. סך כל ההשקעות של תושבי חוץ בישראל - כולל השקעות פיננסיות - הגיע בשנה האחרונה ללמעלה מ-11 מיליארד דולר.
 
השקעות אלה הן כמובן הצדעה לרוח היזמות הישראלית, לאיכותה וחדשנותה של תעשיית ההיי טק שלנו, לרמתו של המהנדס והמפתח הישראלי - אבל זו גם הבעת אמון בחוסנה, יציבותה ועתידה של הכלכלה הישראלית.
לא פחות מכך, זוהי תשובה ניצחת ותבוסה קשה לטרור – המנסה לזרוע פחד ולהטיל מורא.
הקהילה הכלכלית הבינלאומית אומרת לטרור בקול ברור – אנחנו לא פוחדים להשקיע בישראל.
 
מי שרוצה לדעת איך באמת נראית כלכלת ישראל בעיני זרים, איך מתייחסים אליה אשפי הכלכלה הבינלאומית – יילך אל החלטתה של אינטל להשקיע 5 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בארץ, בשדרוג המפעלים הקיימים, יפנה אל החלטתו של ווארן באפט לרכוש ב-4 מיליארד דולר 80% ממניות חברת ישקר, רק מתוך ניתוח של ביצועיה, אף מבלי שביקר בארץ ונפגש עם המפעל במקומו. ואי אפשר להאשים את ווארן באפט שהוא משקיע קל דעת, או שהוא משקיע חסר ניסיון ואפילו אי אפשר לטעון כלפיו, למרות שהייתי רוצה, שהוא עושה את זה מתוך ציונות ואהבת ישראל בלבד. ווארן באפט, יודע להרוויח כסף ואוהב להרוויח כסף ואם הוא משקיע 4 מיליארד דולר, הוא משאיר את הפעילות של המפעל בארץ – שבו מושקעים 4 מיליארד דולר, הוא אומר לעולם כולו: אני מאמין בכלכלת ישראל ואני מאמין במדינת ישראל. מותר, אני יודע שזה לא מקובל במקומותינו, אבל מותר בהזדמנות הזאת גם להגיד כל הכבוד למשפחת ורטהיימר, גם הם עשו משהו.
 
כמובן, אי אפשר לחשוב על הזרם האדיר הזה של השקעות במנותק מן התמונה הכוללת של המשק הישראלי,   משק הצומח בשיעורים גבוהים, שמעטים כמותם בין המדינות המפותחות.
 
בשנה שעברה הגענו לצמיחה של למעלה מ-5.2% - ועוררנו התפעלות גדולה בעולם כולו.
התחזית המעודכנת לשנת 2006 היא של 5.3%, אחרי צמיחה נחשונית בשיעור של 6.6% ברבעון הראשון של 2006, שיעור שקשה למצוא גם אצל שיאניות הצמיחה במשק העולמי.
 
באותה מידה אי אפשר לנתק את מצב המשק ואת קצב הצמיחה הנוכחי שלו - משינוי האווירה הכללית בארץ, שינוי שנוצר בעקבות המהלך המדיני הנועז של ההתנתקות, שאותו יזם וביצע אריאל שרון.     
 
מהלך שיצר פתיחות חדשה בזירה הבינלאומית כלפי מדינת ישראל - והזדמנויות חדשות לכלכלה הישראלית, תוך נכונות גוברת לשיתופי פעולה עם ישראל, בכל התחומים. 
 
בביקוריי בארצות הברית, בבריטניה ובצרפת - הודעתי שאנחנו נשקיע כל מאמץ למצות את האפשרויות להגיע להבנות עם הפלסיטינים - כמובן עם היושב ראש אבו מאזן,  ולא עם ממשלת החמאס - לקידום מפת הדרכים.
 
חזרתי והדגשתי שרק אם יתברר וכאשר יתברר שאין לנו פרטנר ראוי בצד השני - רק אז ננקוט בצעדים אחרים החיוניים לנו להבטחת אופיה היהודי של מדינת ישראל, גם אם לצערנו, ואני מדגיש לצערנו, לא נראה שהפרטנר הטבעי מהצד השני בשל להיות שותף כבר בשלב הזה למהלך שאנחנו משוכנעים שאין חיוני ממנו לעתידנו.
 
מאמצים אלה - לחדש את המשא והמתן ולהגיע להבנות עם הפלסטינים לטובת האינטרסים של שני הצדדים - ייעשו בלי קשר למלחמה שלנו בטרור,   מלחמה שתימשך בלא היסוס ובמלוא התקיפות.
 
אנחנו נפגע בכל מי שמנסה לבצע פעילות טרור, יורה קסאמים, מכין מטעני נפץ ומשלח מתאבדים. נגיע אליו בכל מקום, שבו הוא יימצא - ונסכל כל כוונה לפגוע באזרחי ישראל.
 
תרשו לי בהזדמנות הזו לומר מילה מעומק ליבי לתושבי דרום הארץ, לתושבי שדרות, יד מרדכי, כפר עזה, נחל עוז והישובים הנוספים שנמצאים באזור דרום הארץ. במשך 10 שנים כיהנתי כראש העיר ירושלים, ראיתי הרבה דם, ראיתי הרבה קורבנות, ראיתי הרבה משפחות שמתרסקות ונהרסות, ראיתי חיים שנהרסו ואני אינני יכול להתחיל להסביר לכם כמה זה קשה וכמה זה כואב, אני יודע מקצת ממה שעובר עליכם, בדרום הארץ בשדרות, ביתר הישובים. אני יודע כמה זה קשה לחיות באווירת חוסר הוודאות, כמה קשה ללכת לישון כשאינך יודע איפה תיפול הרקטה ולהיכן ינחת הטיל. אני יודע איזה חרדות צריכות לעבור על הורים ששולחים את ילדיהם לבתי הספר ואינם יודעים האם בית הספר הזה יגן על ילדיהם, המציאות שהשתררה בדרום הארץ היא בלתי נסבלת, אין מדינה בעולם שתהיה מוכנה שיישוביה יופגזו יום יום על ידי אנשים הרוצים לפגוע ולהרוג אזרחים חפים מכל עוון ופשע, ואנחנו לא נהייה מוכנים לסבול את זה. נכון שאי אפשר ואף אחד לא משער שניתן להתגבר על זה כהרף עין, לא ביום אחד ולא בלילה אחד. אבל אני רוצה לומר לכם ובעיקר לתושבי דרום הארץ, אנחנו לא נרפה לרגע אחד, אנחנו נגיע לכל מקום, אנחנו נגיע לכל אחד, אנחנו לא נתחשב בשום שיקול – שום שיקול, זולת החובה המוטלת עלינו להגן על כל תושב במדינת ישראל מפני מבקשי נפשו וכך ננהג גם כלפיכם וגם אם יארך וגם אם יכבד, אני מאמין שאנחנו נצליח לבלום את הרוצחים הללו מבקשי נפשם של תושבי מדינת ישראל.
 
אני מעריץ את הסבלנות ואני מבין את ביטויי הכאב, אלה, גם אלה הם חלק טבעי ומובן מאליו מהמציאות המורכבת הזאת שאיתה מדינת ישראל מתמודדת ותוסיף להתמודד באומץ וללא רתיעה.
 
מנקודת מבט מאקרו-כלכלית, המשק הישראלי נמצא היום במצב הטוב ביותר מאז הקמת המדינה.
 
לישראל אין היום חוב חיצוני מעיק. הוא ירד בשנים האחרונות והוא ימשיך לרדת. הגרעון במאזן התשלומים קטן למימדים לא משמעותיים. יש לנו עודף עצום של רזרבות במטבע חוץ, האינפלציה היא מהנמוכות בעולם המפותח, וגם הגרעון בתקציב המדינה - נמוך יותר מאשר בהרבה מדינות מפותחות.
 
כלכלת ישראל נחשבת לאחת המתקדמות ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית. זו תעשיית היי טק במלוא מובן המילה.
 
שיעור התוצר של ענפי "טכנולוגיית המידע והתקשורת" - מסך כל התוצר במשק הישראלי - הוא הגבוה ביותר בעולם.
 
חברות גלובליות רבות - כמו IBM, מוטורולה, מייקרוסופט, סיסקו, HP, אינטל ואחרות - הקימו כאן מרכזים, המנצלים את אוצר הטבע הגדול ביותר של ישראל – את איכות כוח האדם שלנו.
 
מה מושך לכאן את ענקי הכלכלה העולמית?
 
ראשית - כוח עבודה מצטיין: "לישראל המהנדסים הטובים בעולם", אמר בראיון עיתונאי הארי בוסקו, המכהן היום כנשיא חברת הענק אופ-נקסט (OPNEXT)– והוא איננו היחיד האומר זאת. הממציאים, המפתחים והמנהלים שלנו הם כולם ישראלים צעירים, מבריקים, יצירתיים – אך גם מנוסים.
 
תעשיית ההיי טק הישראלית נהנית מניסיונם הייחודי של מהנדסים מצטיינים שהם בוגרי צבא הגנה לישראל, המיישמים בתחומים האזרחיים את הידע, ההמצאות והחידושים הטכנולוגיים שאליהם הגיעו בעת עבודתם בתעשיות הבטחוניות האיכותיות שלנו.
 
חשוב לא פחות הוא אופיה של החברה ושל התרבות הישראלית - חברה פתוחה, המתאפיינת ברוח של יזמות, צמאה לחידושים, המציגה מיגוון תרבותי עשיר.
 
חברה לא מכופתרת, עם גישה קלה למקבלי החלטות מן הדרג הבכיר ביותר, עם נטיה כללית, לאומית לנטילת סיכונים, עם קשרים בינלאומיים מצוינים בתחום האקדמי, קשרי ייצוא חובקי עולם, יכולת נדירה לגיוסי הון - ואקלים וערכים של עולם עסקים מודרני.
 
למעלות טובות אלה יש להוסיף - תמיכה ממשלתית נרחבת ונמשכת בתחומי המחקר והפיתוח.   
 
בעתיד לא נסתפק בשיעור הנוכחי של השקעה בנושאי מו"פ - שהוא יחסית גבוה, בהשוואה לכל מקום אחר בעולם –4.6% מהתל"ג המושקעים אצלנו בתחומים האלה.
אנחנו רוצים להעלות ולהגיע עד 10% מהתל"ג שלנו, מושקעים במחקר ופיתוח.
 
זה נשמע יומרני, אבל זה הבסיס לשאיפה שלנו לממש את הפוטנציאל הכלכלי האדיר המצוי במדינת ישראל ולהפוך אותה למעצמה כלכלית של ממש. 
 
נמשיך להשקיע בחממות הטכנולוגיות, כשאנחנו מפיקים תועלת לא רק מן ההצלחות. גם ההשקעות במיזמים שאינם מצליחים - אינן השקעות אבודות מבחינת המשק הלאומי - שכן כל סטארטאפ, כל ניסיון של פיתוח חדשני מעשיר את הניסיון את הידע המצטבר ומכין את הקרקע לסטארטאפ המוצלח הבא.
 
הניסיון המצטבר הזה - פרי ההצלחות והכשלונות כאחד - הוא חלק בלתי נפרד מן היתרון היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגיה המתקדמת.
 
בסיום דבריי, אני רוצה לברך את כל המשתתפים בתחרות היזמים של חברות סטארטאפ ישראליות שערך המגזין "רד הרינג" – וכמובן את תשעת הזוכים בתחרות זו.
הזוכים מייצגים הן את איכות הרעיונות והן את כושר הביצוע שהפכו את תעשיית ההיי טק הישראלית לאחת הטובות בעולם כולו.
 
ברכות חמות לא פחות לזוכי אות ההיי טק הישראלי לשנת 2006 – המוענק מטעם האיגוד הישראלי של משקיעי הון-סיכון.
אחד הזוכים מוכר לי היטב – ואף שאינני איש מקצוע בתחום זה של הון-סיכון – אני יכול להעיד שהבחירה בו הייתה בחירה נכונה ומוצדקת.
 
נו, אני מתכוון כמובן, למשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל ופיתוח כלכלי אזורי, שמעון פרס, אומרים על שמעון שהוא איש עם חזון.  יהיה אולי מדויק יותר לומר שהוא איש של חזונות רבים – כולם גדולים ומלהיבים – חזון פיתוח הנגב, פיתוח הגליל,  פיתוח האזור. בוודאי שמעתם ועוד תשמעו ממנו דברים מלהיבי דמיון, מעוררי השראה שנותנים טעם מיוחד במינו לכל מה שאנחנו מנסים לעשות כאן למרות שיש לשמעון חזונות רבים, בסופו של דבר מדובר תמיד באותו חזון עצמו – חזון של ישראל מודרנית, מפותחת, נאורה, מתקדמת, ישראל של המאה ה-21, ואולי בעצם של המאה ה-22. שמעון מקבל את הפרס על התרומה האדירה שלו להקמת תעשיית ההיי טק הישראלית, בכל התפקידים הרבים והשונים שמילא בארץ מאז היותו סגן שר בטחון אצל דוד בן גוריון. שמעון יודע לזהות סטארטאפ איכותי – ומוכן לקחת את הסיכון, כשהוא נדרש לעודד אותו.  הוא הוכיח את זה לא מזמן כשאריאל שרון הציג בפניו סטארטאפ בשם "קדימה". הוא זיהה את הפוטנציאל שבו והשקיע בו את כל ההון של הקריירה הפוליטית שלו.
אני, אישית, מודה לו על כך מקרב לב.
 
ותודה גם לכם, אנשי איגוד קרנות ההון-סיכון בישראל - ואורחים נכבדים - על כל מה שעשיתם עם הכסף שהשקעתם בכלכלה הישראלית.
 
תודה על האמון שלכם במשק הישראלי – ואיחולים להצלחה גדולה לא פחות - גם בהמשך.
 
תודה.