צולם ע"י לע"מ

נציגים נכבדים של התקשורת הזרה בישראל,
אני זוכר בבירור את הפגישה האחרונה בינינו שהתקיימה בדיוק בחדר הזה. מאז היו לי מספר פגישות בחדר זה, האחרונה שבהן הייתה לפני יומיים. אז הרשו לי לפתוח אולי בהתייחסות לאותה פגישה ואז אומר כמה מלים ולאחר מכן אני בטוח שיהיו לכם שאלה אחת או שתיים להפנות אלי.

הפגישה המשולשת שהתקיימה כאן ביום שני הייתה פגישה רצינית מאוד ואני חושב שהיא הייתה כנה מאוד. אמרתי את מה שהיה על לבי, נשיא הרשות הפלסטינית חלק איתי את מה שהיה על לבו, ושמענו, כמובן, את דעתה של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס. אנו מעריכים מאוד את מאמציהם של האמריקנים לשמור על המומנטום במגעים בינינו לבין הפלסטינים. אני חושב כי הדבר חשוב לכולם, ומזכירת המדינה קונדי רייס ממלאת תפקיד חיובי מאוד ביצירת האווירה ההכרחית, מה שעוזר מאוד לשני הצדדים. אני חושב כי זה ידוע ומובן לכולם שהיינו מאוד לא מרוצים מהסכם הפיוס שאינו מכיר במפורש בעקרונות הקוורטט. הבהרתי לנשיא אבו-מאזן את עמדתי (ואף שוחחתי בעניין עם הנשיא מובארק, אם כי בשיחת טלפון נפרדת) והיה ברור שישראל לא תוכל לקיים כל סוג של קשר רשמי או מעשי עם ממשלה שלא תקבל במפורש את עקרונות הקוורטט. הדבר נאמר על ידינו, הוא נאמר ע"י האמריקנים, הוא נאמר ע"י חברות הקוורטט ב-2 בפברואר ומיד לאחר ההודעה על ההסכם זה נאמר שוב ע"י כל חברות הקוורטט, ואני מאמין כי זה ייאמר שוב היום בסיכום פגישת חברות הקוורטט באירופה. עם זאת, הבהרתי שלא אנתק את קשריי עם אבו-מאזן. אמשיך לשמור על הערוץ הבילטראלי, אפגש עם אבו-מאזן, אנשיי ייפגשו עם אנשיו על בסיס קבוע, בתקווה ליצור את האווירה הנדרשת שתסייע ליחסים בינינו לבינם. אנו רוצים לתרום לאיכות החיים של העם הפלסטיני בעזה וביהודה ושומרון. אנו מאמינים שאף על פי שההנהגה שלהם נוהגת לעתים בצורה מוטעית, אנשים לא צריכים לסבול משגיאות מנהיגיהם, וככל שנוכל לתרום לשדרוג איכות החיים, בנסיבות הנוכחיות, אנו נעשה את המאמץ הזה, ואם יידרש, תוך שיתוף פעולה עם אבו-מאזן. כמו כן, אנו מצפים מאבו-מאזן לעשות מאמצים עילאיים כדי להפסיק את הנסיונות להוציא פיגועים ואת פיגועי ההתאבדות נגד ישראלים. מה שעלול היה לקרות אתמול הוא רק תזכורת לכולנו עד כמה חמור ומסוכן הוא הטרור ובאיזו קלות הוא עלול לרסק את כל שיתוף הפעולה שאנו מנסים לבנות. לכן אנו מאמינים כי המסלול הבילטראלי הזה יימשך. אני מאמין שמזכירת המדינה תמשיך למלא תפקיד חיובי ותיתן את ההשראה למגעים בינינו לבין הפלסטינים. אני גם רוצה להאמין, ואני מקווה, שאם אכן תוקם ממשלה חדשה לפלסטינים, הממשלה הזו תהיה מחויבת באופן מפורש, פומבי ורשמי לעקרונות שאומצו ע"י הקהילה הבינלאומית, למפת הדרכים ולעקרונות הקוורטט.

היום הוא היום האחרון שקבעה הקהילה הבינלאומית, עפ"י החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1737, לאימוץ הפרמטרים לשיתוף פעולה של איראן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בקשר למאמציהם לרכוש יכולת גרעינית. נראה כי עד כה לא הגיבו האיראנים באופן שכולנו היינו רוצים שהם יגיבו, ועל כן על הקהילה הבינלאומית לחשוב על צעדים נוספים במטרה לגרום לאיראנים לשנות את עמדתם הבסיסית. עמדתי האישית היא שהסנקציות שכבר הוטלו וצעדים אחרים שננקטו ע"י הקהילה הבינלאומית, לרבות צעדים פיננסיים, הם אפקטיביים. הם משפיעים והם תורמים תרומה משמעותית למה שאולי בסופו של דבר יוביל לתפיסת מציאות חדשה מצדם של האיראנים. אבל אני סבור שהאיראנים אינם כה קרובים לסף הטכנולוגי כפי שהם טוענים, אם כי לצערי, הם לא רחוקים כפי שהיינו רוצים שיהיו. לכן ישנם עוד דברים רבים שניתן לעשות, וככל שנמהר לעשות זאת, כן ייטב. אם יהיה מאמץ מרוכז מצדה של הקהילה הבינלאומית – מאמץ דיפלומטי, כלכלי ומדיני מצדה של הקהילה הבינלאומית – אני חושב כי ישנו סיכוי אמיתי שתהיה לדבר השפעה שעשויה לשנות את העמדה האיראנית. לכן אני חושב כי כאן עלינו למקד את עיקר מאמצינו. אני אישית מאמין כי זו עשויה להיות דרך מוצלחת, ואני מפציר בקהילה הבינלאומית כולה, בייחוד לאור סירובם הרשמי של האיראנים להאריך את שיתוף הפעולה שלהם עם הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית במטרה להפסיק את פעילות ההעשרה, לאמץ החלטות נוספות, אפקטיביות, בתחום הכלכלי, פיננסי ודיפלומטי.

לבסוף, מאחר שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן, אני מבקש לנצל הזדמנות זו גם כדי לדווח לכם על מה שאני רואה כשנת שיא היסטורית עבור המשק הישראלי. אני לא יודע כמה מכם מודעים לעובדה שהשנה הזו התאפיינה, חרף הלחימה בלבנון בחודשים יולי-אוגוסט, בצמיחה יוצאת דופן בכלכלה של למעלה מ-5%. שיעור האינפלציה בישראל בשנה שעברה עמד על מינוס 0.7, וזה דבר חריג למדי שמשק הצומח בצורה כה מהירה נהנה בעת ובעונה אחת משיעורי אינפלציה כל כך נמוכים. היה לנו בשנה שעברה שיא בייצוא, ובפעם הראשונה מאזן התשלומים שלנו היה חיובי וייצאנו לחו"ל יותר מאשר ייבאנו, כאשר העודף עמד על למעלה מ-6 מיליארד דולר. הבורסה הגיעה אף היא לשיאים – דבר המשקף, לדעתי, את אמון המשקיעים, הן מישראל והן מחו"ל, במשק הישראלי. סמן נוסף לאמון בכלכלה הישראלית היה אחוז ההשקעות הזרות הגבוה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. בשנה שעברה היו לנו השקעות זרות בסך 23.2 מיליארד דולר, מתוכם למעלה מ-12.5 מיליארד דולר היו בנכסים ממשיים – נכסים ותעשיות ישראליים. החלק השני היה השקעות פיננסיות. כמו כן, שיעור הריבית בישראל הוא אחוז אחד מתחת לשיעור הפריים האמריקני, שזה דבר חריג למדי המשקף שוב, לדעתי, את חוזקה של הכלכלה הישראלית ואת האמון שרוחשת הקהילה הבינלאומית לכלכלה הישראלית. לכן לא הופתענו כאשר אנשים כמו וורן באפט חשבו שישראל היא יעד ראוי להשקעה. בפעם הראשונה שוורן באפט השקיע מחוץ לארה"ב הוא בחר להשקיע 4 מיליארד דולר באחת מהתעשיות הישראליות המובילות, תעשיות ישקר, וזאת מבלי שביקר אי פעם במדינת ישראל. כאשר הוא הגיע לבסוף כדי לראות מה הוא רכש, ואף הייתה לי הזכות להיפגש איתו, הוא אמר לי: מעולם לא ראיתי מקום כזה בעולם. אני הולך עכשיו לכל מקום כדי לדבר בשבחי ההישגים האדירים והמדהימים של הכלכלה והתעשיה הישראלית. אני חושב שזה סימן חיובי מאוד. וזאת באותה שנה שבה החליטה חברת אינטל להשקיע 5 מיליארד דולר במתקנים חדשים, מתקני ייצור ומחקר בישראל. אני חושב כי אלו הם סמנים חזקים מאוד להצלחת המשק בשנה שעברה, והציפייה שלנו היא שהשנה, שנת 2007, תהיה אף היא שנה של צמיחה במשק והמשך השקעות זרות בישראל.

לכן אנו מסתכלים קדימה בתקווה גדולה לשנה הבאה, וכמובן נעשה כל מאמץ אפשרי כדי שכל תחום אחר בחיינו יהיה מוצלח כמו זה.

תודה רבה לכם.

שאלות ותשובות

שאלה: אל-ג'זירה. ראש הממשלה, מה תהיה מוכנה ישראל למסור במונחים טריטוריאליים תמורת שלום אמיתי עם סוריה?

ראש הממשלה: אני חושב שראשית עלינו להתחיל במו"מ, ואז נגלה בדיוק כמה ועל אילו שטחים אנו מוכנים לוותר. אני חושב שזה קצת מוקדם מדי. נכון שהנשיא אסד דיבר על פתיחת תהליך שלום עם ישראל, ואני חושב שאמרתי מספר פעמים – וזוהי עמדתנו – שנהיה שמחים מאוד להגיע להסכם שלום רציני, אמיתי ומהימן עם הסורים. אולם כדי לרצות לעשות שלום עם ישראל, לא מספיק שהסורים יגידו שהם רוצים לדבר עם ישראל. עליהם להפסיק את מעורבותם הבלתי פוסקת בעידוד הטרור, בהברחת נשק ללבנון, בסיוע לטרור בעיראק ובסיוע לפעולות הברוטליות שנעשות בחסותם של האיראנים באזורנו. רק להצהיר שאתה רוצה שלום ובעת ובעונה אחת לחתור תחת הממשלה הלגיטימית של לבנון ולהמשיך לסייע לחיזבאללה להבריח נשק או להסית לפיגועי טרור, זה לא סימן אמיתי שיכול לשכנע את ישראל שהם אכן מוכנים להסכם שלום. אם יהיה שינוי חיובי, הם ימצאו בישראל שותפה מוכנה, וכאשר נשב לשולחן המו"מ, אני משוכנע שהם יגלו בדיוק מהן הפשרות שאנו מוכנים לעשות.

שאלה: בי.בי.סי. שתי שאלות. ראשית כל, נשיא איראן אחמדינג'אד קרא שוב ושוב להשמדתה של ישראל. מהו הקו האדום שעל האיראנים לחצות לפני שישראל תיזום מתקפה צבאית נגד איראן? שנית, כאשר הציבור בישראל הצביע עבורך לראשות הממשלה לפני שנה וחצי, זה היה על בסיס ההבטחה שלך לסגת מחלקים גדולים בשטחים הכבושים. מדוע אתה עדיין בונה בגדה המערבית?

ראש הממשלה: אני חושב שהבהרתי מה לדעתי צריכה להיות האסטרטגיה להתמודדות עם האיום האיראני. איראן מהווה איום אמיתי. העובדה שמנהיג של מדינה, בעלת כמעט 80 מיליון תושבים, שהיא חברה בארגון האומות המאוחדות, יכול לעמוד קבל עם ועולם ולאיים על עצם קיומה של מדינה אחרת החברה אף היא בארגון האומות המאוחדות, היא לכשעצמה לחלוטין בלתי נסבלת. העובדה שהמנהיג הזה עושה זאת ובעת ובעונה אחת מנסה לבנות יכולת גרעינית ומערכות שיגור שיאפשרו לו להשתמש ביכולת הזו כדי להשמיד מדינה אחרת, היא לחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת. אני חושב כי חובה על הקהילה הבינלאומית לא רק לנקוט צעדים ממשיים כדי לבלום את האיום הזה, אלא גם לנקוט צעדים ממשיים שיאותתו על כך שהיא מתנגדת נחרצות ללשון הזו, לעמדה הזו ולגישה הזו, כפי שהיא באה לידי ביטוי ע"י נשיא איראן אחמדינג'אד. לשום מדינה בעולם החברה בארגון האומות המאוחדות אין את הזכות להתלבט או לשקול את עמדתה בסוגיה זו. על כל מדינה לנקוט בעמדה תקיפה ביותר נגד כל  מה שמאיים בהשמדתה של מדינה אחרת. זה מה שאנו מצפים מהקהילה הבינלאומית לעשות. אני מאמין כי המאמץ המרוכז – הצעדים הדיפלומטיים, הכלכליים והפיננסיים – יכולים להוביל לתוצאה שאנו שואפים אליה. לכן אני לא מגדיר סף או לוח זמנים כלשהו. אני מאמין כי היעד שהצבנו לעצמנו יוכל להיות מושג בדרך זו, ובאופן טבעי זוהי ההעדפה שלי.

האם עברה כבר שנה וחצי מאז נבחרתי לראשונה לראשות הממשלה? אני חושב שהבחירות התקיימו ב-28 במרץ, אז עברה קצת פחות משנה. בכל אופן, נכון שאמרתי שאני רוצה להגיע להסכם חדש, שיאפשר לפלסטינים מדינה לצדה של מדינת ישראל. זה החזון שלי. זה החזון של ארה"ב. זה החזון של הקהילה הבינלאומית, ואני שותף מלא לחזון הזה. אני בעד הקמתה של מדינה פלסטינית שתחיה בשלום וביטחון לצדה של מדינת ישראל, שלה יש את אותה הזכות לחיות בשלום ובביטחון. כפי שאתם יודעים, לצערי, חלק מהנסיבות שנוצרו במהלך השנה האחרונה לא הקלו על העניין. רק בחזית הפלסטינית – יצאנו לגמרי מעזה, התנתקנו, אף אחד לא יכול לטעון שאנו מחזיקים במילימטר אחד של אדמה פלסטינית בדרום הארץ, ואף על פי כן מאז ההתנתקות מעזה לא היה יום אחד שבו הפלסטינים לא ירו רקטות על אזרחים ישראלים תמימים בדרום הארץ. בנובמבר הסכמנו על הפסקת-אש עם הפלסטינים בעזה, אבל שוב לא עבר יום אחד מאז שבו הם לא הפרו את ההסכם. לא הגבנו עד עכשיו. לכן, לאור כל ההפרות הללו של הצד הפלסטיני, אני לא חושב כי ישנו בסיס כלשהו לבוא לצד הישראלי בטענות: למה לא השגתם עדיין את כל מה שרציתם להשיג אחרי פחות משנה? ולא התחלתי אפילו לדבר עדיין על חטיפתו האלימה של החייל שליט והניסיונות הבלתי פוסקים מצד הפלסטינים לבצע פיגועי התאבדות במדינת ישראל – האחרון שבהם היה אתמול. על כל זאת יש להוסיף, כמובן, את השסעים בקרב הפלסטינים עצמם, את העובדה שהפלסטינים ממשיכים להילחם אחד נגד השני. הם בחרו ממשלה שמוחרמת ע"י כלל הקהילה הבינלאומית משום שאינה מוכנה לעשות שלום עם ישראל ואינה מוכנה להכיר במדינת ישראל. וכפי שאמרתי כבר בתחילת שיחתנו, לצערי, ההסכם שנחתם בין הפתח לבין החמאס לא מבטיח שום שינוי בעמדה הבסיסית של הממשלה הפלסטינית ביחס לעקרונות הבסיסיים של הקוורטט, שהם הקו המנחה לכל הסכם עתידי. אלו הם המכשולים העיקריים למימוש חזון שתי המדינות וכתוצאה מכך, לצערי, זה דורש זמן רב יותר. אולם האסטרטגיה נותרה כפי שהייתה ולא שיניתי את חזוני ולא שיניתי את מחויבויותיי, ובכוונתי לעשות כל שביכולתי כדי להמשיך לבנות גשרים ביני לבין אבו-מאזן שיאפשרו לנו להתקדם בנתיב שאותו התוויתי עבור המדינה שלי כאשר התמודדתי בבחירות.

אין כל הפרה של ההתחייבות הבסיסית של ישראל לא לבנות מחוץ לגבולות היישובים הקיימים כפי שהיו. ישנו גידול טבעי וכל מה שנעשה נעשה במסגרת היישובים הקיימים כתוצאה מגידול טבעי. אין שום בנייה ממשלתית, אין שום מדיניות של בנייה, אין שום השקעות ממשלתיות בשטחים, בודאי לא בשנה האחרונה.

שאלה: מג'די חלבי. שתי שאלות, אדוני, סליחה שאני מדבר בעברית. השאלה הראשונה היא מהתשובה האחרונה שלך, שעד מתי אתם יכולים להבליג על הפיגועים וגם על הקסאמים, לפני כמה דקות נפלו שני קסאמים בדרום, ועוד שאלה פנים-ישראלית – האם אתה חושב, אדוני, שמינויו של רב-גונדר יעקב גנות הוא מינוי ראוי?
 
ראש הממשלה: אני אשיב ואתייחס קודם לשאלות. הראשונה הייתה למשך כמה זמן תוכל לרסן את תגובותיך לניסיונות הטרור וירי טילי הקסאם נגד ישראלים. שני טילי הקסאם האחרונים נחתו עכשיו בדרום הארץ. התשובה היא שאיננו מתכוונים לנקוט איפוק לנצח, והבהרתי זאת לאבו-מאזן כאשר נפגשתי איתו ואני חושב שהפלסטינים יודעים זאת היטב. עם זאת אינני מתכוון לציין בפניך כעת לוחות זמנים או מועדים ספציפיים שבהם נגיב, אבל ברור שמעמידים את סבלנותה של ישראל במבחן לעתים קרובות מדי, ואני חושב שזו טעות חמורה מצד הפלגים בעזה שהם מותחים את סבלנותה של ישראל וקוראים עלינו תיגר זמן כה רב. בסופו של דבר אנו נגיב וידינו תשיג את אלו האחראים לאיומים ולירי נגד ישראלים חפים מפשע.

השאלה השניה הייתה בנושא מינויו של המפכ"ל החדש. אין עדיין מינוי. יש הצעה מצד השר לביטחון פנים. ההצעה הזו תיבחן ע"י ועדה מיוחדת עפ"י הדרישות הפורמליות, ואז ורק אז היא תובא לאישור הממשלה. כאשר היא תובא אישור הממשלה היא תיבחן ע"י חברי הממשלה. אני חושב שלא יהיה זה ראוי להביע את דעתי האישית לפני שהועדה התבקשה לבחון את ההצעה ולהעביר את המלצותיה לי ולחברי הממשלה.

שאלה: ג'ונתן פרזיגר, חדשות בלומברג. אתה אמרת שהבעת את דאגתך באשר להסכם מכה באוזני אבו-מאזן. מה הטעם להמשיך את העמדת הפנים הזו, את התהליך, אם אתה לא רואה שום תוחלת בממשלה משותפת עם החמאס? כמה עוד מסעות תצטרך קונדוליזה רייס לעשות לכאן? האם אתם לא טוחנים מים?

ראש הממשלה: אני לעולם לא אוותר על רצוני לדבר עם כל פלסטיני שאראה בו שותף פוטנציאלי אמיתי לשלום עם ישראל. כמה כאלה יש לי שאני יכול לסרב להיפגש עם אבו-מאזן? לצערי, אין יותר מדי, ואני אישית חושב שעלינו להכיר בכך שהפלסטינים מפולגים. אני לא אדבר עם חמאס, אני לא אדבר עם משעל, אני לא אדבר עם הנייה, אני לא אדבר עם ממשלה שלא מקבלת את עצם זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. אולם אם הנשיא הפלסטיני, שנבחר ישירות ע"י העם, הוא שותף לאותן התחייבויות בסיסיות והוא מצהיר על כך פומבית ורשמית, האם עליי לומר גם לו: לא אדבר איתך? האם עליי לא לעשות כל מאמץ כדי למצוא דרכים לפעול יחד למען שלום? אני חושב שזו תהיה טעות. אני לא מתעלם מהמורכבויות ומהסתייגותם של מרבית חברי המועצה הפלסטינית, שהם אנשי חמאס, להכיר בישראל ולנהל מו"מ עם ישראל, ולכן לא יהיה תיאום כלשהו עם ממשלה שאינה מחויבת לאותם עקרונות בסיסיים. אולם אם אבו-מאזן הוא שונה והוא לא חושש להצהיר על כך, על אף ההסכם, אז אני חושב שעליי לשמור על הקשר הזה בינינו לבין הפלסטינים על מנת שנוכל להמשיך בדיאלוג בתקווה שבאחד הימים אולי תהיה ההבטחה הגלומה בדיאלוג הזה חזקה יותר מהפחדים והאיומים ושנאה והנבזות של החמאס ותומכיו.

שאלה: אחמד בודיירי משירות בי.בי.סי בערבית. כמעט כולם יודעים שאתה היית ראש עיריית ירושלים במשך שנים רבות. השאלה היא, אדוני, רשות העתיקות הישראלית אמרה לפני מספר ימים שישנו למעשה חלל מתחת לשער המוגרבים ושהיה עליהם להסתיר את העובדה זו מעיני הציבור. הצוות הטורקי יגיע לאזור בקרוב. מדוע, אדוני, אתה מסתיר ראיות בסוגיה כל כך רגישה ועדינה? שאלה שניה, אדוני. הציבור בישראל בחר בך כדי שתבצע את תכנית ההתכנסות וזה היה הקמפיין של "קדימה". האם אתה עדיין מחויב לכך במובן שאין כל מו"מ על הסדר קבע עם הפלסטינים? האם אתה עדיין מחויב להתכנסות? תודה רבה.

ראש הממשלה: ראשית כל, אני מבקש להבהיר. ישראל לא בונה כלל באזור הר-הבית. אין שום עבודות שמתבצעות ע"י רשות העתיקות של ישראל בהר-הבית, והעובדה שאנשים רבים כל כך משתמשים בהר-הבית כדי לתאר את מה שאנחנו עושים היא שקרית, היא לא נכונה, היא חלק ממאמצים שנעשים ע"י הקבוצה האסלאמית הקיצונית והאנטי-ישראלית ביותר בישראל במטרה להתסיס את הרגשות וללבות אלימות בינינו לבין הערבים. אני חוזר שוב – המעלה הוא לחלוטין מחוץ להר-הבית. כל מה שכרוך בכל, כל האינפורמציה, נמסרה מראש ע"י רשות העתיקות לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות הווקף ואחרים בתוך ומחוץ למדינת ישראל. לא היה שום דבר חדש שלא נמסר מראש ע"י רשות העתיקות. אני יכול לומר רק דבר אחד – אני גאה מאוד על כך שאנו כזו דמוקרטיה שבה אפילו הקבוצות הקיצוניות, הפונדמנטליסטיות, הרדיקליות ביותר של התנועה האסלאמית במדינת ישראל יכולים לבטא את עמדתם ואת הפרובוקציה שלהם בדמוקרטיה שלנו. אני רק מציע שלא ניסחף יותר מדי אחרי ההצהרות השקריות שלהם ואחרי הפרובוקציות שלהם.

כאשר נפגשתי עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן הוא אכן הביע דאגה, משום שמה שהוא ידע היה מבוסס על הדיווחים שהוא שמע שהיו לא מדויקים, אם לומר זאת בלשון המעטה. הצעתי לו שהשגריר שלו יבוא לבקר באתר, כפי שעשו שגרירים רבים אחרים שהוזמנו על ידינו, והוא הציע לשלוח נציג מיוחד, אחד או שניים מטעמו, יחד עם השגריר שלו, ואמרתי: למה לא? הכל פתוח, הכל חשוף, ישנן למעשה מצלמות טלוויזיה שמשדרות בשידור ישיר את כל מה שקורה שם, ואם אתה רוצה לשלוח יותר מנציג אחד, אתה מוזמן לעשות זאת, אבל כמובן, אין כל ועדת בדיקה, אין שום צורך בועדת בדיקה, אבל אנחנו תמיד מקבלים בברכה את כל מי שרוצה לבוא ולהסתכל ולראות הכל. אני מאמין שאחרי הביקור הזה מצדם של הטורקים, או כל אחד אחר, הם ידווחו לראש ממשלת טורקיה, והוא יעשה בדיוק את מה שהוא אמר שהוא רוצה לעשות וזה לומר שהכל בסדר.

שאלת אותי גם על תכנית ההתכנסות. מה שאמרתי לפני הבחירות, והמשכתי לומר לכל אורך הדרך, הוא שיש לנו את אותו חזון, כמו לאמריקה ורבים אחרים, שהוא פתרון שתי המדינות. ההתכנסות היא תהליך. החזון הוא פתרון של שתי מדינות. החלק החשוב ביותר הוא, כמובן, המהות, מהו אותו חזון? מהו פתרון הקבע שאנו צופים לפלסטינים ולעצמנו? ואני לחלוטין נאמן לאותה עמדה שהבעתי לפני הבחירות, שצריך שיהיה פתרון של שתי מדינות ושלפלסטינים תהיה רציפות טריטוריאלית ביהודה ושומרון ושהם יוכלו לחיות חיים בטוחים ועצמאיים במדינה משלהם. זה לא השתנה. כיצד להגיע לכך, כיצד להשיג זאת, כיצד לבצע את התכנית הזו, תלוי בנסיבות. אני מקווה שהנסיבות יאפשרו לנו להגיע להסכם עם ממשלה פלסטינית שתכיר בעקרונות הקוורטט ותקבל את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה עצמאית. זו תהיה הדרך הטובה ביותר שבה אוכל להוציא אל הפועל את התחייבויותיי.

ראש הממשלה: ידענו כבר ביולי  שאין ממשלה שאיתה נוכל להידבר. אנו רוצים לדבר עם אויבינו, אבל התנאי הבסיסי לשיחות כאלה חייב להיות שהם יסכימו לדבר איתנו. אני בטוח ששמעת את דבריו של המנהיג האמיתי של חמאס, ח'אלד משעל, שהוא לעולם לא ידבר עם ישראל, לעולם לא יעשה שלום עם ישראל, לעולם לא יכיר בפתרון שתי המדינות, אז אני חושב שהשאלה הזו מתי תדברו עם אויביכם לא צריכה להיות מופנית אלינו. אנחנו מוכנים לדבר עם אויבינו, אבל חייב להיות בסיס לשיחות כאלה והבסיס שהוסכם על כלל הקהילה הבינלאומית הוא עקרונות הקוורטט. אנו מקבלים את עקרונות הקוורטט. כל מי שיהיה שותף לקבלה הזו יהיה פרטנר למו"מ.

שאלה: התקשורת הדנית. היו דיבורים רבים על הסכמים בינלאומיים והאם לקבל אותם ומי מקבל אותם ומי לא מקבל אותם. עד כמה שזכור לי, ההסכם הבינלאומי עם הפלסטינים נחתם בין ממשלת ישראל לבין אש"ף. אתה יכול להסביר לנו למה אתה מתעקש עכשיו על הכרה מצד ממשלה שכולנו מבינים שלא תכיר בישראל לעת עתה. למה לא, כפי שמציעים הפלסטינים, תיכנס למו"מ נוסף עם ראש אש"ף, אבו-מאזן, שאיתו אתה כבר נפגש ושאיתו אתה אומר לנו שאתה רוצה להיפגש? האם בכוונתך לנהל איתו מו"מ? ועוד שאלה קצרה, משום שאני חושבת שגם בצד הפלסטיני, ואם אינני טועה גם בצד הישראלי, הציבור מאס בפוליטיקאים שלא עושים את מה שהעם רוצה, וזה שלום. אני יודעת שזה נשמע אולי קצת פשטני, אבל זה הבסיס. אם תגיע לשטחים הפלסטיניים תשמע שקצה נפשם גם בפתח וגם בחמאס, ואני לא אומר לך במי קצה נפשו של הציבור בישראל. תודה.

ראש הממשלה: אני בטוח שאת יודעת מהו הבסיס להידברות בין הישראלים והפלסטינים. אני לא בטוח שישנו רק קול אחד במדינה שלנו. אנחנו דמוקרטיה, ישנם קולות רבים, ואני חושש שישנם לא מעט קולות גם בקרב הפלסטינים. מה שאת מבקשת ממני לעשות הוא להידבר עם הגוף שלא מייצג את הרוב רק בגלל שהרוב מתנגד לדבר איתי. אבל גוף שלא מייצג את הרוב הקיים היום בקרב הפלסטינים לא יוכל להוציא אל הפועל שום התחייבות שתהפוך את השיחות הללו לבעלות ערך ומשמעות כלשהי. בואי לא נעקוף את הסוגיה. העובדה היא שרוב הפלסטינים הצביעו עבור אנשים שלא רוצים לעשות שלום עם ישראל, ומבלי שינוי בקרב הפלסטינים יהיה קשה מאוד לשנות זאת. מה שאת מציעה הוא שאנחנו נידבר כאילו 13 או 14 השנים שחלפו מאז הסכם אוסלו לא היו ושנחזור לשנת 1993. אבל אנחנו חיים ב-2007 וישנה מציאות מסוימת ב-2007 והדרך היחידה להתמודד עם המציאות הזו היא להסתכל לה בעיניים באופן פתוח ורציני ולהתמודד איתה. מה שאת מציעה ואחרים מציעים הוא להתעלם מכל זה. זה טוב כשאת רוצה להשלות את עצמך, אבל לנו אין את הפריבילגיה הזאת. עלינו לטפל בבעיות היומיום וכאשר אחד הצדדים אומר לא רק שהוא לא רוצה לעשות שלום איתנו, אלא שהוא ימשיך במאמציו להוציא פיגועי התאבדות ולשגר טילים נגד ערינו, אני לא בטוח שלהתעלם מכך יכול להועיל ליצירת תהליך שלום אמיתי ובר-קיימא בינינו לבין הפלסטינים.

שאלה: ואליד אל-עומארי, ערוץ הלוויין של אל-ג'זירה. אדוני ראש הממשלה, הזכרת את אבו-מאזן יותר משש פעמים ואמרת שאתה מוכן לנהל איתו מו"מ ושאתה מעונין להיפגש איתו יותר, אבל הפגישה האחרונה עם אבו-מאזן הייתה באולם הזה ואז האשמת אותו בכך שהוא הונה אותך בהסכם מכה. מצד שני, אבו-מאזן היה קיים עוד לפני הבחירות ברשות הפלסטינית, לפני ניצחון החמאס, ואז הוא היה הנשיא וישראל סירבה לנהל מו"מ עם אבו-מאזן סביב ההתנתקות מעזה, ועכשיו אתה הולך לבחור את השותף שלך איתו אתה רוצה לנהל מו"מ בצד הפלסטיני. איך אתה מצפה מהפלסטינים לכבד את התוצאה של המו"מ אם אתה רוצה לנהל מו"מ רק עם 50%, אם אתה מזניח 50% מהפלסטינים, שזה אנשי החמאס? למה לא ניהלת מו"מ עם ההנהגה הפלסטינית מהחמאס והפתח גם יחס?

ראש הממשלה: מעולם לא האשמתי את אבו-מאזן בכך שהוא הונה אותי. אני לא זוכר שאתה היית באותה פגישה אינטימית שהייתה לי עם מזכירת המדינה רייס ועם אבו-מאזן. לא היה שם אף אחד אחר. היה רק רשם פרוטוקול ואני משוכנע שאותו רשם לא אמר לך את זה משום שזה מעולם לא התקיים. מעולם לא האשמתי את אבו-מאזן בכך שהונה אותי. האשמתי אותו בכך שהוא חתם על הסכם שלצערי הוא לא מועיל ולא קונסטרוקטיבי ולא מסייע ליצירת האווירה הנדרשת להסכם ולדיאלוג בין ישראל והממשלה הפלסטינית. את זאת אמרתי ואני מצר מאוד על כך שאבו-מאזן לא גילה יותר עקביות בסוגיה הזו. עם זאת, כפי שאמרתי בעבר, אני לא מכיר אף אחד אחר שיש לו סמכות כלשהו בקרב הפלסטינים שהוא מועמד טוב יותר לדיאלוג איתי ולכן אני רוצה להמשיך להיפגש עם אבו-מאזן. מעולם לא אמרתי שזה יהיה קל ומעולם לא אמרתי שזה יהיה פשוט. זה יהיה קשה וזה יהיה מורכב. תידרש מלוא הסבלנות מצדי ומצדו, מנקודת מבטו, שאותה אני יכול להבין אפילו אם אני חולק עליה, ויהיה עלינו לעבוד יחד ולהיפגש ולהיפגש שוב ושוב ושוב.

...וכמובן, אינני מקבל את הלגיטימיות של העמדה שלו. אבל אני חושב שיהיה זה הוגן לומר שהוא יותר כן ממך. מדוע אינך מוכן לקבל את העובדה שח'אלד משעל אומר באופן פתוח, פומבי ורשמי, מעל כל במה אפשרית בעולם, שהוא לא מעונין במו"מ עם ישראל ושהוא לא רוצה לעשות שלום עם ישראל? זה מה שהוא אומר. זה מצער. זה עצוב. העובדה שמנהיג של למעלה מ-50% מציבור הבוחרים הפלסטיני אומר פומבית שהוא יעשה הכל כדי להרוס את מדינת ישראל, היא מצערת מאוד. אבל מדוע אינך מקבל את העובדה שזו המציאות ומדוע אתה בא לצד הישראלי ומאשים את הישראלים בכך שהם אינם רוצים לשבת יחד עם מישהו שמכוון אקדח לראשינו ואומר: אם תתקרב, אני אהרוג אותך?

שאלה: הטלוויזיה הציבורית היפאנית. הייתי רוצה לשמוע את דעתך על ערביי ישראל. ראשית כל, מהי החשיבות שאתה מייחס למינוי של מר מג'אדלה כשר ערבי מוסלמי ראשון? ושנית, איזה תפקיד היית מצפה מערביי ישראל למלא בהקשר של תהליך שלום בין ישראל לפלסטינים? תודה.

ראש הממשלה: העובדה שר'אלב מג'אדלה הוא הערבי-ישראלי הראשון שמונה להיות שר בממשלה היא לכשעצמה נקודת מפנה היסטורית שאף אחד לא יכול להתעלם ממנה או לזלזל בה. אני חושב שזה מאוד סמלי ומאוד חשוב. זהו צעד אחד נוסף בתהליך ארוך וכואב שחייב יהיה להתקיים בין אזרחי ישראל הערבים, הן מוסלמים והן נוצרים אך בעיקר מוסלמים המהווים 90% מערביי ישראל, לבין אזרחיה האחרים של מדינת ישראל, ברובם יהודים. אני משוכנע כי רוב ערביי ישראל נקרעים בין ההזדהות הרגשית הטבעית שלהם עם ערבים ומוסלמים אחרים במדינות שכנות לבין מחויבויותיהם למדינת ישראל, שהם חלק ממנה כאזרחים שווי-זכויות. זה מקור לקונפליקט רגשי כואב ביותר המאפיין את חייהם. אני חושב שמה שעלינו לעשות הוא למצוא את המשוואה שתאפשר להם לפתור את הקונפליקט הזה מבלי שיפרו את מחויבותם למדינת ישראל, בה הם אזרחים, ועם זאת מבלי שינתקו עצמם לחלוטין מהזיקה האמוציונלית שלהם לעם שאיתו הם מזדהים, וזה משהו שבו אנו צריכים להשקיע אנרגיות רבות ומאמצים רבים, ואנו עושים זאת. זה לא פשוט. העובדה שהגענו לנקודה שבה, חרף המורכבות של הקונפליקט הזה המאפיין את ערביי ישראל, ישנו ערבי ישראלי בממשלה, היא צעד מאוד משמעותי קדימה. זה לא פתרון, זה לא הדבר היחיד שיש לעשות כדי לבנות יתר הבנה וסובלנות בינינו לבין הערבים החיים בישראל, אבל אני חושב כי זהו צעד קדימה. העובדה שיש לנו עשרה חברי כנסת ערביים שכמעט על בסיס יומיומי מבטאים את דעותיהם, שהן לחלוטין ובכל לב עומדות בסתירה לקונצנזוס בקרב הרוב המכריע של אזרחי ישראל, היא, לדעתי, עדות לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, שבה אנו גאים כל כך.

שאלה: אבל מה תפקידם של הערבים הישראלים ביחסים עם הפלסטינים?

ראש הממשלה: אני מקווה כי היחסים שייבנו וישתפרו כל העת בין הערבים והיהודים בישראל יסייעו ביצירת האווירה המתאימה שתעודד את שדרוג הדיאלוג שלנו עם הפלסטינים.

שאלה: אני מבקש לשאול לגבי הרמז שנתת בשבוע שעבר לגבי שחרורו של גלעד שליט, שעשוי אולי לשנות את עמדתך כלפי ממשלת האחדות הפלסטינית. האם תוכל להבהיר זאת? ובאופן כללי יותר, איזה מקום בסדר העדיפויות של ישראל תופס עדיין היום נושא שחרורם של חיילים חטופים?

ראש הממשלה: אני לא זוכר שום רמז ספציפי שהשמעתי בשבוע שעבר לגבי גלעד שליט. אבו-מאזן אמר, כמובן, לכל אורך הדרך שהדרישה הראשונה, תנאי הסף הראשון להקמתה של ממשלת אחדות לאומית יהיה שחרורו של גלעד שליט. אז אם אכן ממשלה כזו עומדת לקום ואם אבו-מאזן הוא חלק מהמאמץ הזה, אז אני מקווה שהתנאי הראשון שהוא קבע לממשלה כזו יקוים, וזה שחרורו של גלעד שליט. אבל מעולם לא אמרתי ששחרורו של גלעד שליט יכול לבוא במקום קבלת עקרונות הקוורטט. אין שום סיכוי שנהיה מוכנים לעסקת חליפין כאן בין עקרונות הקוורטט לבין שחרורו של גלעד שליט. יש לשחרר את גלעד שליט לאלתר, ללא שום תנאי, כפי שיש, אגב, לשחרר את שני החיילים החטופים בלבנון לאלתר, משום שזו הייתה התביעה הראשונה בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם. שחרורו של גלעד שליט אינו אומר שבכוונתנו להתעלם מכל העקרונות הבסיסיים האחרים, שהם הבסיס ההכרחי לכל מו"מ עתידי בינינו לבין הפלסטינים.

שאלה: סטיבן ארלנגר מה"ניו-יורק טיימס". לאחרונה התבטא קצין מודיעין, מר ביידץ, בפני ועדה בכנסת, שהוא מאמין שהחיזבאללה חזק היום יותר מכפי שהוא היה לפני המלחמה, ושר הביטחון שלך, מר פרץ, אמר: לא, לא, לא, זה לא באמת נכון. יש להם פוטנציאל להיות חזקים יותר. זה היה ויכוח קצת חריג. שאלתי היא לך, כמי שעומד בראשות הממשלה, האם החיזבאללה חזק יותר עכשיו מכפי שהוא היה לפני המלחמה, ואם כך, האם זהו כשלון של המערכה הישראלית בקיץ שעבר?

ראש הממשלה: מאחר והתשובה היא לא, אני לא חושב שיש צורך שאכנס לחלק השני. אני חושב שהחיזבאללה חלש יותר, חלש בהרבה, מכפי שהוא היה. זה נכון שהם מנסים להבריח תחמושת לתוך לבנון. זה נכון שהם עושים מאמצים להתחמש מחדש כפי שהיו לפני המלחמה, אבל זה גם נכון שבדרום לבנון כעת יש 30,000 או 25,000 חיילים של צבא לבנון ושל הכוח הבינלאומי, שהופכים את חייהם של אנשי החיזבאללה לבלתי נסבלים באזור הזה, והעובדה היא שמאז ה-14 באוגוסט לא היה מקרה אחד שבו לוחם חיזבאללה נראה במדים אוחז נשק בדרום לבנון, וכאשר זה קרה, אגב, הם נורו ע"י הצבא הישראלי כאשר הוא היה שם. וכאשר הם מנסים לחזור לשם עכשיו, הם מפורקים מנשקם ונעצרים ע"י הכוח הבינלאומי והצבא הלבנוני. לכן אני חושב שהעובדה שלכל אורך הגבול הישראלי אין יותר בונקרים של החיזבאללה, שאין להם יותר את אותו חופש תנועה שהיה להם, שישנו כוח בינלאומי בדרום לבנון יחד עם הכוח הלבנוני, שינתה באופן דרמטי את המצב הבסיסי בדרום לבנון ובודאי החלישה את האפשרויות העומדות לרשות החיזבאללה בהשוואה למה שהיה בעבר. אני יכול רק לומר לך שהרמטכ"ל החדש, רא"ל אשכנזי, אמר היום את אותו הדבר, שלפי הערכתו, ההערכה שהושמעה ע"י אחד מקציני המודיעין – ההערכה שיוחסה לו משום שמעולם לא שמעתי אותו אומר את זה אז עליי להיות זהיר מאוד בדבריי, ההערכה שיוחסה לו – לא הייתה נכונה. החיזבאללה הוא עדיין מכשול מרכזי לשינוי חשוב בלבנון. הם בני-הברית והשותפים של איראן וסוריה. הם עושים כל מאמץ אפשרי לערער את היציבות בלבנון והם ממשיכים לשרת את השאיפות האיראניות באזורנו. לכן עלינו להמשיך לפקוח עין על מה שהם עושים ולהבטיח שהם לא יוכלו לבנות את אותם מעוזים שהיו קיימים בדרום לבנון תחת שליטתם לפני ה-12 ביולי. אני לא חושב שהמצב היום הוא כפי שהיה. אני חושב שהוא טוב בהרבה. אני בספק אם נשאר להם התיאבון להילחם בישראל שוב ואני חושב שיש עדיין הרבה מה לעשות כדי להסיר לחלוטין את איום החיזבאללה. הוא לא הוסר לחלוטין, אבל הוא השתנה באופן משמעותי, ולכן אני חושב שהתוצאה של המלחמה בלבנון, או הלחימה בלבנון, במובן זה הייתה חשובה מאוד, אבל עדיין יש לנו דרך לעשות.

שאלה: ג'ואל גרינברג מה"שיקאגו טריביון". שאלה שוב בנושא סוריה. אתה טענת בעבר, וטענת שוב היום, שהבעיה בשיחות עם סוריה היום, על אף הרטוריקה שלהם, היא שהם תומכים באופן פעיל בארגוני טרור, חיזבאללה וקבוצות רדיקליות בדמשק. השאלה היא: האם לא זאת כל הפואנטה במו"מ? במלים אחרות, האם לא יהיה זה חכם לבחון את הכוונות שלהם וע"י כך לגרום להם להפסיק את פעילותם? האם לא זו הדרך ההגיונית לגרום להם להפסיק את הפעילות שלדבריך מהווה את המכשול למו"מ? האם המו"מ הוא לא המפתח להפסיק את הפעילות הזו?

ראש הממשלה: זו אבחנה מסוכנת מאוד שאתה עושה, שיש להבהיר אותה. המטרה של המו"מ, אם הוא מתקיים, היא לעשות שלום, ולא לגלות שהצד השני שאיתו אתה מנהל מו"מ אינו מעונין באותו דבר עיקרי שהוא הכוח המניע אותך וזה השלום. לכן כפי שאמרתי, אנו מעוניינים בשלום, לא ב"תעשיית השלום". אנו מעוניינים בשלום, לא בתהליך של שלום. אנו מעוניינים בשלום עם סוריה אך לא רוצים לסייע לה להעמיד פנים שהיא כעת מדינה שוחרת שלום ולכן יש לפטור אותה מכל המאמצים שעושה הקהילה הבינלאומית להקים את בית הדין הבינלאומי לחקר רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר ולבחון את מעורבותה האלימה של סוריה עם החיזבאללה בלבנון. במלים אחרות, אם הסורים באמת מעוניינים בשלום אמיתי עם מדינת ישראל, הם לא יכולים באותו זמן להיות מעורבים באופן פעיל בפעילות הפוכה נגד מדינת ישראל, וכדי לגלות מה שהם עושים על בסיס יומיומי, אני לא צריך לנהל איתם מו"מ. אני יכול לראות ואתה יכול לראות וכולם יכולים לראות שהם מסייעים לטרור בעיראק, הם מסייעים לחמאס בניסיונותיו להוציא פיגועי טרור נגד מדינת ישראל, הם מסייעים לג'יהאד האסלאמי. הניסיון אתמול שסוכל, בשרשרת נסיבות די מדהימה, היה בתיאום עם הג'יהאד האסלאמי שמפקדתו נמצאת בדמשק. את מה שעושים הסורים אנחנו יודעים. אם הם רוצים לעשות שלום, הם יהיו חייבים להפסיק את זה בשלב מסוים. אז תהיה לנו עדיין דרך ארוכה לעשות כדי לקבל את תנאי השלום. אבל איך אתה יכול לנסות לשבת ולנהל מו"מ עם מישהו שבאותו זמן מתכנן את ההתנקשות בך מאחורי הקלעים?

תודה רבה לכם.